בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על הווטרינר ד"ר יונתן לטוין שבע שנות מאסר, פיצוי על סך 250 אלף שקלים למתלונן, וקנס כספי, בגין תקיפה בכוונה מחמירה של וטרינר אחר, המפעיל אף הוא מרפאה בבית שמש. ארבעה נאשמים נוספים בתיק זה הורשעו, ודינם נגזר לעונשי מאסר של חמש עד שמונה שנים.
לטוין, ממקימי ארגון הווטרינרים ולשעבר יו"ר הארגון, לא אהב את העובדה שווטרינר אחר פתח מרפאת חיות בסמוך לזו שלו. יש לציין כי עוד לפני כן היתה בין השניים יריבות, על רקע טענת הנאשם על ניסיונות שערך המתלונן בבעלי חיים. בהכרעת הדין של השופט אלכסנדר רון נקבע כי שורשי הרעיון לפגוע במתלונן צמחו לפחות שנתיים לפני המעשה בו נקט לטוין.
הנאשם, קבע השופט, שילם לחברו ויקו אריה ינקו 20 אלף שקלים על מנת שיפגע במתלונן. הוא הציג לינקו תמונות של המתלונן, וצייד אותו בפתקים המזוהים עם ארגון "אנונימוס" לשם פיזור הפתקים במקום התקיפה, על מנת להסוות את הקשר בין התקיפה המתוכננת לתחרות העסקית.
בעקבות הפנייה, גייס ינקו ארבעה נוספים, וביום התקיפה הצטיידו במסכות, כפפות וטלפון סלולרי, ובלילה נסעו לבית שמש. הם יצרו קשר עם המתלונן, וקראו לו להגיע לאצטדיון הכדורגל הנטוש בטענה שיש שם כלב פצוע. כשהגיע, הובל על ידי אחד התוקפים לקצה השטח, שם הותקף באכזריות במכות, בעיטות והשלכת אבנים לעברו.
במהלך התקיפה אף שברו החמישה את הנייד של המתלונן וחיבלו במכוניתו, ולאחריה פיזרו את הפתקים בזירה כדי ליצור את הרושם שמדובר בתקיפה על רקע ניסויים בבעלי חיים, ונמלטו. המתלונן הוכה כה קשה, עד כי אשתו התקשתה להכירו, והוא סובל עד היום מנזקים גופניים, נפשיים וכלכליים. התוקפים כבר עמדו לדין, והעונש החמור ביותר הוטל על שניים מהם, שנדונו לשבע שנות מאסר.
נציג הפרקליטות, עו"ד שחר מלול, עמד על התכנון המוקדם, הזמנת התקיפה ומימונה, והאכזריות בה נקט התוקפים, וביקש להטיל על לטוין מתחם ענישה שבין 11-15 שנות מאסר. סנגורו של הווטרינר, עו"ד אלי כץ, טען שאם כבר למרשו יש חלק בתקיפה – והוא חולק על קביעה זו – הרי שהוא שולי, שכן לא היה מעורב בתקיפה עצמה.
השופט רון לא ניסה להסתיר את סלידתו מלטוין ומהמעשים. "לא ברור כיצד מתיישבת חרדה לניסויים בקופים, עם החלטה ליזום את תקיפתו של וטרינר מתחרה", כתב, "…חברה מתוקנת, אין בידה שלא ליתן ביטוי חריף וחד משמעי לשאט הנפש המתבקשת כלפי החלטת אדם להזמין פגיעה פיזית אלימה במתחרהו, במארב אליו הוזעק הווטרינר באשמורת הלילה כדי להעניק עזרה לחיה פצועה…היה זה אירוע שיסודו בכוונת מכוון, שניסה להתערב בזכותו של האחר להתפרנס…זאת באמצעים שלא יעלו על הדעת".
השופט אף הבהיר כי אך בחסד יצא הנאשם, שלא הועמד לדין בגין עבירות נוספות, לאחר שכשהבין שהמשטרה בעקבותיהם, ניסה לעזור לינקו להימלט ורכש לו כרטיס טיסה לחו"ל. לאחר מכן, אף מימן את הגנתו המשפטית.
עם זאת, הבהיר השופט כי ידיו כבולות בשל העונשים שהוטלו על שותפיו לעבירה, בשל עיקרון ההלימה ואחדות העונש. לפי פסיקת העליון, הסביר השופט, מזמין עבירה הינו מבצע עבירה בצוותא, לטוין, הוסיף, אמנם לא השתתף בתקיפה, אולם שותף לעבירה, ולפיכך ראוי כי עונשו יהלום את אלה שכבר הורשעו. השופט רון גזר עליו כאמור שבע שנות מאסר, אליהן הוסיף 12 חודשי מאסר על תנאי, 250 אלף פיצוי למתלונן וקנס של 25 אלף שקלים.
הסנגור, עו"ד אלי כץ: "אין לנו כל נחמה מכך שהעונש שנגזר עומד על פחות ממחצית העונש שדרשה הפרקליטות. הבעיה היא עצם ההרשעה של מרשי במעשה שלא ביצע, ושלא היתה לו כל סיבה לבצע. מרשי נפל קורבן לעד מדינה חסר מצפון ולעיוורון חקירתי והתמכרות לקונספציה של ימ"ר ירושלים, שהניב בסופו של דבר הרשעת שווא.
"אנו סמוכים ובטוחים שבערעורנו לבית המשפט העליון תשתנה התמונה מקצה לקצה. מקרה זה ממחיש את הצורך בשינוי מחשבתי וביצירת חסמים משפטיים ברורים מפני הרשעות שווא, במיוחד בתיקים המבוססים על עדי מדינה".
