בית המשפט המחוזי בלוד התיר מחדש לאסיר עמית טוויל, המרצה מאסר בגין הריגה, לצאת לחופשות, זאת לאחר שאלו נשללו ממנו בעקבות מטען שהתפוצץ בבניין מגוריו של אחיו, הנחשב לגורם דומיננטי בסצינת ארגוני הפשיעה באזור המרכז.
בלילה של ה-3 באוגוסט התפוצץ מטען חבלה רב עוצמה בבניין מגורים ברחוב שמואל הנשיא בגבעת שמואל, בניין בו מתגורר יוסי טוויל, עבריין מוכר, בן 44, שמזוהה עם ארגון קוטייר עודה, במקביל לחברותו עם קבוצת פשע מערי השרון. בתחילת 2023 הוא נעצר עם חבריו בשרון בחשד לניסיון הצתה, המשטרה טענה אז כי הם תכננו לפגוע באדם אחר על רקע סכסוך בין ארגוני פשיעה. בתיק אחר הוא נעצר עם קבוצה אחרת של עבריינים בחשד לניסיון פגיעה ברכב של קצין שב"ס, אבל בשעה שנגדם הוגש כתב אישום הוא שוחרר מחוסר ראיות והתיק נגדו נסגר.
בחזרה לפיצוץ המטען בבניין מגוריו שבגבעת שמואל, לחלק התחתון של הבניין נגרם נזק רב ביותר וכל המעליות קרסו.
המשטרה פתחה בחקירת האירוע ועד כה טרם נעצרו חשודים.
בתוך כך, האח עמית טוויל, שמרצה 17 שנות מאסר על הריגת הנער שלומי נוהי בשנת 2005 ברמת גן, היה בשיאו של תהליך שיקום פרטני באגף השיקום מזה כשנתיים.
האסיר טוויל גם יצא לעבודות מחוץ לכלא, מבלי שנרשמו אירועים חריגים.
במקביל הוא שובץ בסבב חופשות מזה כשבע שנים, ב-9 אוגוסט יצא לחופשתו האחרונה ממנה שב ב-13 אוגוסט ללא שום אירוע חריג.
ב-17 אוגוסט עת שב מעבודתו הוא עודכן על ידי מפקדת האגף בכלא כי חופשותיו נסגרו עד להודעה חדשה. בהמשך נמסר לו כי התרחש אירוע חריג בחניון מגוריו של אחיו העבריין, שלטענתו עמית אין לו קשר איתו.
בעקבות ביטול סבב החופשות הגישה הסנגורית של עמית, עו"ד חן מאירי, עתירה לבית המשפט המחוזי בלוד בה היא טענה כי עמית עצמו אינו בקשר עם אחיו, אין לו כל קשר פלילי עם אנשים מחוץ לכלא והוא אינו מסוכסך עם איש. "מדובר בעוול עצום לעותר שמתמיד מזה שנים רבות בדרכו השיקומית ללא רבב", ציינה הסנגורית בעתירתה.
בתשובת שב"ס לעתירה נטען כי מידע מודיעיני הצביע על חשש לשלומו וביטחונו של האסיר.
לאחר דיון בבית המשפט, השופט דרור ארד אילון, ששמע את טיעוני הצדדים ציין כי מדובר באסיר חיובי במשולש שיקום פרטני שזו דרגת השיקום הגבוהה המקובלת בשב"ס.
השופט ציין בהחלטתו כי אפילו משטרת ישראל מצאה "שלאחר בחינה מחודשת ובהתייעצות מול יחידות השטח הרלוונטיות עמדתה היא ללא התנגדות מודיעין להמשך שילובו של העותר בסבב חופשות בתנאים הקיימים".
במילים אחרות, המידע שהוביל לעצירת החופשות אינו מצדיק עוד את עצירתם או הגבלת התנאים.
לאחר קבלת מידע זה אישר שירות בתי הסוהר את היציאה לחופשה אולם דרש מרווח ביטחון נוסף וקבע תנאי של הרחקה בחופשות – צפונית לחדרה או דרומית לגדרה, כך שהעותר לא יוכל לבלות את חופשתו בביתו ויידרש לשכור לשם כך מלון.
לדברי השופט, בדיון נמצא שעמדת שב"ס המבוססת על מידע המשטרתי מצד אחד מתעלמת מהמלצת המשטרה מצד שני, ללא שניתן נימוק או הסבר לכך.
בא כוח שב"ס הבהיר שאין בידיו מידע מודיעיני אחר מלבד המידע המודיעיני המשטרתי הראשוני, והטעם היחידי לתנאי הוא זהירות נוספת של שב"ס מכוח אחריותו לבטיחותו של האסיר.
לאור ההסבר הזה קבע השופט ארד איילון: "מצאתי לקבל את עמדת העותר בעניין זה. ללא המידע המודיעיני המשטרתי לא הייתה מוטלת כל הגבלה על החופשות, משהגורם המשטרתי האחראי לכך מצא שלא קם סיכון מיוחד לעותר ביציאתו לחופשה וניתן לשלבו בתנאים הקיימים, בהיעדר מידע אחר לא היה מקום לסטות בנסיבות העניין מהמלצה זו ועל כן תנאי ההרחקה האמור מבוטל והעותר יצא לחופשה בתנאים הקודמים".
