דוח הסניגוריה הציבורית לסיכום השנה החולפת הוגש לשר המשפטים. לפי הדוח, בשנת 2022 ייצגה הסניגוריה הציבורית ברוב התיקים הפליליים בישראל: ב-61 אחוז מהתיקים שנפתחו בבתי משפט השלום וב-29 אחוז מהתיקים שנפתחו בבתי המשפט המחוזיים באותה שנה.
כמו כן, צוין בדוח כי הוחלט על פיתוח מנגנוני שיתוף פעולה עם לשכת עורכי הדין והוועדות המקצועיות שלה ושקילת הקמת פורום משותף עם הלשכה ברמה הארצית ובמחוזות, זאת לצד "כיבוד הייצוג הפרטי". קולות שנשמעו בשנים קודמות מצד הלשכה בביקורת על התרחבות הייצוג של הסניגוריה, גם אל נאשמים בעלי ממון, כמעט נדמו והשתתקו.
פרק מרכזי בדוח עוסק במשבר הכליאה והפגיעה בזכויות האדם של הנחקרים, העצורים והאסירים בישראל. "חלפו כבר חמש שנים מאז ניתן פסק דין בג"ץ הצפיפות, אך המדינה עדיין לא הצליחה לעמוד בהוראותיו וקיבלה הארכה נוספת של חמש שנים".
"בשנה זו נתקלנו בראשונה במצב בו שב"ס סוגר את שעריו בפני עצורים נוספים מפאת צפיפות חריגה – ביטוי קיצוני לקריסת תשתיות הכליאה במדינת ישראל", אמרה הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען. "כתוצאה מכך, עצורים הוחזקו במשך ימים ארוכים בתחנות משטרה בתנאים תת-אנושיים, כשהם ישנים על הרצפה, ללא נגישות לשירותים ומקלחת, ללא אספקה ראויה של מזון ומי שתיה, ובהיעדר מענה רפואי מספק".
לטענת הסניגורית הארצית, בעיית הצפיפות היא תוצאה של מדיניות כליאה רחבה מדי – כך שהפתרון אינו טמון בבינוי והרחבת מתקני כליאה, אלא בהפחתת כליאה עודפת. "למרבה הצער", אומרת עו"ד מיסד-כנען, "בישראל יש כליאה מיותרת רבה, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות המעורבות בעבירות קלות…. הפחתת הצפיפות באמצעות בנייה בלבד משולה לסלילת עוד ועוד כבישים כדי להתמודד עם עומס הפקקים. ללא השקעה בחלופות כליאה, בתי הסוהר החדשים יתמלאו ויעברו תהליך של 'הצפפה'".
לדברי מיסד-כנען, התמקדות המדינה בהרחבת בתי הסוהר כפיתרון, גורמת לעיכוב של כמעט עשור במימוש פסק הדין של בג"ץ הדורש תנאי מאסר מינימליים. "מדיניות כליאה רחבה גובה מחירים כבדים לא רק מאוכלוסיית האסירים ומשפחותיהם, אלא גם מהחברה, לנוכח העלויות הגבוהות של הכליאה והשפעתה על רצידיביזם (חיזוק מעגל הפשיעה).
"המפתח לפתרון בעיית הצפיפות טמון בצמצום כליאה עודפת: הפחתת שיעורי המעצרים בעבירות קלות, צמצום השימוש במאסרים קצרים והגברת השימוש במנגנון השחרור המוקדם".
צמצום מעצרים
הסניגוריה מצטטת נתון לפיו ישראל היא בין חמש המדינות בעלות שיעור העצורים הגבוה ביותר ל-100 אלף איש בקרב מדינות המערב (ה-OECD). המשטרה עדיין לא פרסמה נתונים מסכמים לשנת 2022, אך בשנת 2021 עלה מספר העצורים לצורך חקירה ל-51 אלף, עליה של כמעט 11 אחוז מ-2020 (יש לציין כי שנת 2020 הייתה גם שנת קורונה שהטתה את הנתונים).
בנוסף, בשנת 2021 היו 21.5 אלף מעצרים אחרי כתב אישום עד תום הליכים או החלטה אחרת.
לפי הסניגוריה הציבורית, "מעצרים עד תום ההליכים שלעתים מתמשכים חודשים ארוכים, מקשים על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי ולעתים מהווים מנוף לחץ חזק לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדר טיעון, שתוצאתו קלה מן המעצר בו צפוי הנאשם להיות נתון אם יעמוד על ניהול משפט. בנסיבות אלו עולה חשש ממשי להודאות שווא ולהרשעת חפים מפשע. לנוכח פגיעתו של המעצר עד תום ההליכים בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת, הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי לצמצם את תקופות המעצר".
בעיה נוספת שעולה מדי שנה היא קריסת שירות המבחן. בשל מחסור בקציני מבחן, משך הזמן לקבלת תסקיר (לבחון חלופת מעצר) עומד על כחודשיים ולעתים מעבר לכך. הסניגוריה מתריעה כי "המתנה לתסקיר גורמת להחזקתם של נאשמים, אשר טרם הוכחה אשמתם, במעצר ממושך. במקרים רבים מורים בתי המשפט על שחרור לאחר קבלת התסקיר, כך שמשך ההמתנה לעריכתו מהווה תקופת מעצר מיותרת. מדובר בפגיעה חמורה בזכות לחירות, זו תופעה קשה ביותר".
קרימיניליזציה של בריאות הנפש
הסניגוריה הציבורית מצביעה על תופעה נרחבת של חזרה מכתבי אישום על-ידי התביעה, לאחר פנייה של סניגורים מייצגים. בבדיקה מדגמית של מאות תיקים פליליים שהסתיימו בבית משפט שלום בתל אביב, עלה כי 19 אחוז מהתיקים בייצוג הסניגוריה הסתיימו בחזרה מכתב האישום וביטולו, על-ידי התביעה. במרבית התיקים התיק נסגר באופן מלא, ובחלק הועבר למסלול של הסדר מותנה או קנס מנהלי. על פי רוב, חזרה מאישום היא תולדה של פניית הסניגור לתביעה בטרם המענה לכתב האישום, תוך הצבעה על קשיים ראייתיים, פגמים בכתב האישום, נסיבות אישיות של הנאשם ועוד.
לפי הסניגוריה, "השיעורים הגבוהים של חזרה מכתבי אישום מלמדים על קשיים בהתנהלות התביעה, אשר מגישה כתבי אישום רבים שבסופו של יום מתגלים כמיותרים. תופעה זו ניכרת במיוחד בתיקים העוסקים במעשים פעוטי ערך, הרחוקים מהרף הפלילי ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתב אישום. קיים קושי בהפעלת סמכויות פליליות כדי להתמודד עם בעיות חברתיות, במקום פנייה לאפיקים מתאימים יותר כמו הרווחה או בריאות הנפש… מעבר לפגיעה בפרט, הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור".
אחת הדוגמאות היא של כתב אישום שהוגש נגד נכה צה"ל הסובל מפוסט טראומה, והואשם באיומים על עובדת אגף השיקום במשרד הביטחון. הנאשם שירת כלוחם מג"ב בירושלים באינתיפאדה השנייה בשנים 2003–2000, ונחשף לפיגועים קשים. לאחר שחרורו החל לסבול מכאבי גב קשים ומפוסט טראומה, ובהמשך הוכר כבעל נכות פיזית ונפשית עם 100 אחוז אובדן כושר עבודה.
למרות ההכרה בנכותו, משרד הביטחון נמנע מלשלם לו את הסכומים המגיעים לו, ועל רקע זה התקיימה שיחה טלפונית בין הנאשם לנציגת אגף השיקום. על פי כתב האישום, הנאשם איים עליה בטלפון, וזאת בתקופה משברית בחייו לאחר שלא שולמו לו תגמולים, ובעודו מתקשה להתקיים.
בעקבות פניותיה של הסניגורית עו"ד שני סגל לראש שלוחת התביעות המשטרתיות, הסכימה התביעה לחזור בה מכתב האישום.
הדוח מציין כי בשנה החולפת ייצגה הסניגוריה הציבורית 814 נאשמים בגירים עם מוגבלות נפשית או שכלית שהוגש נגדם כתב אישום, ועניינם הסתיים בהפסקת הליכים (565 מקרים) או בזיכוי מחמת אי שפיות הדעת (249 מקרים). במרבית המקרים הסתיימו ההליכים בצווים לטיפול כפוי: 448 הליכים הסתיימו בצו אשפוז ו-311 הסתיימו בצו לטיפול מרפאתי בקהילה.
לפי הסניגוריה, בחינת התיקים מעלה שעיקר מעורבותם של אנשים עם מוגבלות בפלילים היא בעבירות קלות יחסית: איומים, תקיפה סתם (ללא חבלה), היזק לרכוש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. רק במקרים בודדים נרשמה מעורבות בעבירות קשות וחמורות.
"נתון זה מלמד על תהליכי הקרימינליזציה של תחום בריאות הנפש, שמתרחשים על רקע היעדר מענים טיפוליים בקהילה, ולנוכח פעילות יתר של המשטרה בטיפול ואכיפה של אירועים מינוריים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות", מתריע הדוח.
עוד צויין, כי בשנת 2022 בוטלו 601 כתבי אישום שהוגשו בתיקי נוער וקטינים בעקבות בקשות של הסניגוריה, עקב קיומו של הליך טיפולי חלופי.
כמו כן, הסניגוריה הציבורית סבורה כי בתיקים בהם התוצאה עשויה להסתיים במאסר קצר לא נעשה די שימוש בחלופות כליאה. כלי אפקטיבי אחר שלא נעשה בו מספיק שימוש הוא שחרור מוקדם. בעוד שבשנת 1990 שוחררו על-תנאי 63 אחוז מהאסירים שעניינם נדון בוועדת השחרורים, בשנים האחרונות רק כ-30 אחוז מהחלטות הוועדות היו לשחרור מוקדם.
משב"ס נמסר בתגובה: "בשנה האחרונה עלתה מצבת הכלואים המוחזקים בשב"ס בכ-2,000. עלייה זו יצרה צפיפות בבתי הסוהר, בעקבותיה החל שב"ס במבצע להוספת מקומות כליאה.
"נציבת בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי, הנחתה להרחיב את מקומות הכליאה ולהצפיף ככל הניתן את הכלואים, תוך שמירה זכויותיהם, זאת לצד הקפאת תוכניות בינוי לטובת אכלוס אגפים בשיפוץ, ופינוי כ-200 מקומות כליאה לעצורים.
"לצד זה, בטווח הזמן המיידי נבנות הרחבות משמעותיות בבתי סוהר שונים בהם: עופר, מעשיהו, אלה וצלמון, אשר ירחיבו באופן משמעותי את מקומות הכליאה. שירות בתי הסוהר פועל ומתמודד ברמה יומית ושוטפת למציאה ומתן פתרונות כליאה לעצורים על מנת לאפשר לכוחות הביטחון להמשיך בפעילות תקינה, זאת לצד שמירה על זכויותיהם של הכלואים באופן הראוי והמתאים, בהתאם לפסיקת בג"ץ 'שטח המחייה'".
