הורשע נהג הרייזר שגרם למותו של אופיר לביא ז"ל בדיונה באשדוד

בית המשפט לתעבורה באשדוד הרשיע (6 בספטמבר) את שי שימלו (25) מחולון בגין גרימת מוות ברשלנות.
לפי כתב האישום ב-24 בדצמבר 2021, סמוך לשעה 15:00, הנאשם נהג ברכב שטח "פולריס" בשביל חול באזור שנקרא "הדיונה הגדולה" באשדוד. באותו זמן נסעו רכבים שונים בשבילי הדיונה. הנאשם, כך נטען, נהג ברכב מדרום לצפון והתקרב לצומת שבילים המורכב מהשביל בו נסע הנאשם ומשביל נוסף החוצה אותו. באותו זמן רכב על אופנוע אופיר לביא (21) שהתקרב לצומת בו נסע הנאשם.

הנאשם התקרב לצומת, המשיך בנסיעה רציפה כשבכוונתו להמשיך ישר ולא שם לב לאופנוע שהתקרב לצומת מימינו והמשיך אף הוא ישר. כתוצאה מכך הנאשם פגע עם חזית רכבו בדופן שמאל של האופנוע, שנזרק ולביא הועף ממנו. כתוצאה מהתאונה לביא נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.

במהלך המשפט טענה התביעה כי יש להרשיע את הנאשם באישום המיוחס לו מאחר והוכחו כל עובדות כתב האישום. הנאשם התרשל בכך שנהג את רכבו בדיונה במהירות שאינה מתאימה למאפייני הדרך, בכך שלא עצר במקום שבו נפתח שדה הראיה ונהג "נהיגה עיוורת" על אף שידע כי יש מאות כלי רכב שנוסעים בדיונה. לדבריה, מדובר בצומת והנאשם היה מחויב לתת זכות קדימה בצומת לרכב אשר הגיע מימינו.

הנאשם באמצעות סנגורו, עו"ד חמאדה מסרי, כפר בעובדות כתב האישום וטען כי יש לזכותו. לטענת עו"ד מסרי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה וזאת משום שלא הוכח כי מדובר בצומת, לא הוכח כי הנאשם בנהיגתו נטל סיכון בלתי סביר, לא הוכח כי הנאשם התרשל בנהיגה במהירות בלתי סבירה, לא הוכח כי היה שדה ראיה וכי ניתן היה להבחין במנוח, להגיב ולמנוע את התאונה. לפיכך, נטען כי לא הוכחה אחריות הנאשם לתאונה.

בנוסף טען עו"ד מסרי לא ניתנה לנאשם זכות ההיוועצות עם עורך דין בטרם נחקר ולפיכך יש לקבוע כי הודעתו אינה קבילה. עוד צוין, כי המאשימה נמנעה מלהעיד את אחיו של הנאשם, ויש בכך כדי להקים את החזקה שעדות האח לא הייתה תומכת בגרסת המאשימה.

כמו כן טען עו"ד מסרי לחקירה רשלנית מאחר ולשיטתו לא הוצגו לבית המשפט נתוני מהירות, זמן ודרך, המאפשרים לבצע חישוב ולקבוע אם הנאשם יכול היה למנוע את התאונה בשים לב למקום האימפקט, למהירות בה נהג, למקום בו נפתח שדה הראיה אל השביל הנוסף, למהירות נסיעת המנוח, ולנתונים נוספים הדרושים לשם ביצוע החישוב.

השופטת וסגנית הנשיא נועה חקלאי החליטה להרשיע את הנאשם למרות שמתחה ביקורת על דרך חקירת האירוע. "אין כל אינדיקציה אובייקטיבית למקום האימפקט המדויק. על פי נתוני הזירה הבוחן לא יכול היה לקבוע נקודת אימפקט מדויקת. הבוחן ציין כי הוא יכול לקבוע איפה הזירה הסתיימה, קרי היכן נעצרו כלי הרכב המעורבים, אך אינו יכול לקבוע את נקודת האימפקט המדויקת…הבוחן אישר שמרגע התאונה ועד להגעתו למקום, עברו במקום כלי רכב שבטוח טשטשו חלק מהסימנים שהיו במקום.. אין חולק כי האופנוע הגיע מימינו של הנאשם אך הבוחן לא ידע לומר מה היה מיקומו של האופנוע על השביל (אם בצדו הימני של השביל, במרכזו או משמאלו), מדובר בשביל רחב. הוא אף לא ידע אם המנוח הגיע למקום כשהוא נוסע על השביל או שירד מאחת הגבעות שבצדדים.. אין כל אינדיקציה אובייקטיבית למהירות נסיעת רכב הנאשם בעת התרחשות התאונה.

"בנוסף הנאשם נהג ברכב השטח כשמשקפת מגינה על עיניו. לדבריו, לנסוע בשטח בלי משקפת זה לא בטיחותי כי עלולים להיכנס רוח, חול או מים לעיניים. למרות זאת הבוחן לא תפס את המשקפת, לא בדק אותה ולא ראה אותה בשום שלב הנאשם טען כי המשקפת הייתה נקיה. דברי הנאשם בעניין מצבה של המשקפת ויכולתה להשפיע על ראיית הדרך לא נסתרו, ועל כן אין בידי לקבל את עמדת המאשימה כי מצבה של המשקפת מהווה נדבך ברשלנותו של הנאשם".

יחד עם זאת השופטת הסבירה מדוע היא החליטה להרשיע את הנאשם: " הנאשם התרשל בכך שלא הסתכל לימין הדרך, לא בחן את הנעשה מימינו במקום בו נפתח שדה הראיה ולא עצר את רכבו על אף התקרבותו של האופנוע מימינו. לגבי מהירותו של הנאשם, לא הוכח שהנאשם נהג במהירות בלתי סבירה, שכן נתון זה לא נבדק, ולא נערך כל חישוב על ידי הבוחן. אם במהירות בה נהג הנאשם, יכול היה לעצור על אתר בטרם כניסה למפגש השבילים, הרי שמהירותו הייתה סבירה בנסיבות העניין, ורשלנותו התבטאה אך בכך שלא בחן את הנעשה מימינו ולא עצר את רכבו במקום".

לעניין הודאתו של הנאשם קבעה השופטת כי "הכרעת הדין בתיק זה אינה מתבססת על הודעת הנאשם כלל וכלל, ואין כל הפניה אליה. לפיכך, ובשים לב שהפגיעה בזכות ההיוועצות לא גרמה לנאשם כל נזק ראייתי או אחר, אין נפקות להחלטה אם לקבל את ההודעה, אם לאו.. שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר שהנאשם התרשל בכך שנטל סיכון בלתי סביר באופן בו נהג את רכבו בשטח, כששדה הראיה לימין הדרך חסום", כך לפי השופטת. "הוכחה רשלנות תורמת מצד המנוח, אך אין בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין רשלנות הנאשם לבין תוצאת מותו הטרגי של המנוח".

את משפחת המנוח ייצג עו"ד ניסים אוחנה. "מדובר בהכרעת דין צודקת מאין כמותה, החלטה שבוודאות מוחלטת תציל חיים של אזרחים בעתיד!  כל רוכבי השטח מחויבים להבין ולהכיר בסכנות הכרוכות בנהיגה בשטח, במקצועיות ובכישורים הנדרשים לנהיגה בשטח והחשוב מכל באחריות המוגברת שיש לכל רוכב / נוהג לכל האזרחים האחרים, בין אם הם על כלי רכב ובין אם מטיילים רגלית אשר מבלים במקום. הדיונה הגדולה היא שטח הפקר ולא מהיום. אזרחים רבים נפצעו שם ואזרחים גם נהרגו שם לצערינו הרב. נראה ששום דבר במדיניות לא השתנה, לא ננקטה כל פעולה קונקרטית וישימה למזעור הסכנות אשר נמצאות בתא השטח הזה מיום מותו של המנוח אופיר לביא ז"ל ועד היום!".

תגובת משפחת המנוח אופיר לביא ז"ל: "מזה מספר ימים שהבטן מתהפכת לקראת הכרעת הדין, משחזרים את הזוועה, את הדקות האחרונות של אופירי בדיונה הגדולה, את החבטה הקשה והקטלנית שספג מרכב השטח שפגע בו. האמת יצאה לאור והצדק נעשה. אין מנצחים ואין מפסידים, יש חיים ושאינם חיים. שום דבר לא יחזיר לנו את אופירי שלנו, חוסר תשומת לב וחוסר הזהירות של הנהג הפוגע, נהיגה בפרעות ותחושת שחרור חסר רסן בשטח, הרגה לנו את הילד והרסה לנו את החיים. נאמר ולא נבוש- אכזבה קשה מתפקוד המשטרה, חוסר מקצועיות וחיפוף אינם מתאימים לנושאי משרות ציבוריות בכלל ולמי שאמון על בטחון הפנים של אזרחי המדינה בפרט. מדובר בדיני נפשות! אנו מקווים שיופקו הלקחים ויגזרו המשמעויות של גורמים רלבנטיים על מנת למנוע את המקרה הבא בדיונה הגדולה באשדוד".