בית משפט השלום בבאר שבע גזר עונש יוצא דופן של חמש וחצי שנות מאסר על שי אלפסי, צעיר (23) מבאר שבע, שהורשע בעשרות עבירות הונאה.
על פי כתב האישום שפרטיו פורסמו ב"פוסטה" לפני שנה, אלפסי ונאשם נוסף עשו שימוש בכרטיסי אשראי של לקוחות, שצילמו במהלך עבודתם כמלצרים בבית קפה בבאר שבע. בנוסף, לאלפסי וחבריו הייתה עוד שיטה מקורית: לאסוף קבלות מפחי אשפה של בתי עסק, בעיקר מרשת בורגרים ופיצה האט בבאר שבע. על הקבלות הופיעו פרטי הלקוחות, טלפון, כתובת, וארבע ספרות אחרונות של כרטיסי אשראי.
אלפסי וחבריו התקשרו ללקוחות באמצעות אפליקציית "קקדו" המשמשת לשינוי מספר הטלפון. הם התחזו כעובדי המסעדות, טענו שביצעו חיוב כפול של הלקוח בטעות, וברצונם לזכות את החשבון. הם פירטו באוזני הלקוחות את הנתונים שאספו מהקבלות, וביקשו מהלקוחות שישלימו פרטים מלאים של הכרטיס, כדי לבצע זיכוי. במהלך השיחות, הם פתחו במקביל ארנק אלקטרוני עם פרטי כרטיס האשראי של הלקוח, וביקשו מהקורבן שלא מבין שהוא נתון בעוקץ, את קוד האימות שנשלח למכשיר הטלפון שלו עקב פתיחת הארנק הדיגיטלי.
לאחר שקיבלו מהלקוח את קוד האימות, החלו אלפסי וחבריו לבצע עסקאות, קניות, תדלוקים, הזמנת חדרים בבית מלון, הזמנות מזון, טלפונים ושעונים חכמים, וביצוע תשלומים שונים בביט בשם הקורבן, ובאמצעות פרטי החיוב שלו. באמצעות אותם פרטים, אלפסי גם לקח ארבע הלוואות מחברות שונות. באחת ההלוואות ב-15 אלף שקל, לדוגמה, קנו הוא וחבריו שני מכשירי אייפון ושעון של חברת אפל.
במקרה אחר, אלפסי התחזה לבנקאי בבנק לאומי, לאחר שהשיג מספר חשבון של אחת הלקוחות. הוא התקשר לבעלת החשבון, ביקש "לעדכן פרטים", נכנס לחשבון האינטרנטי, ביקש מהלקוחה את קוד האימות שנשלח על ידי הבנק למכשיר הטלפון שלה, ולאחר שמסרה לו את הקוד בתמימות חדר בחופשיות לחשבונה וביצע העברה בנקאית של 65 אלף שקל לחשבון אחר.
במקרה נוסף הורשע אלפסי במכירת רכב שאינו בבעלותו באמצעות החלפת לוחיות זיהוי ושימוש ברישיון רכב אחר. סך ההונאות הגיע לכ-230 אלף שקל ומספר הנעקצים כ-30.
עו"ד פקד ליטל פרץ מיחידת תביעות נגב במחוז דרום, ביקשה להטיל על הנאשם שנות מאסר ארוכות.
הסנגור עו"ד אלכס גאוסקין טען כי בתיקים בהם סכומי ההונאה גבוהים עשרות מונים, ומגיעים למיליוני שקלים, ובעבירות סחיטה באיומים הענישה הייתה נמוכה יותר.
יש לציין כי אף בתיקי הלבנת הון בהיקף מאות מיליוני שקלים באמצעות חשבוניות פיקטיביות, נגזרו לא אחת עונשים חמורים פחות, גם על עבריינים המזוהים עם ארגוני פשע.
בתסקיר שירות המבחן צוין כי הנאשם בחור צעיר, בן 23 וכבר אב לילד בן 4, לקח אחריות וטען שהיה במצוקה כלכלית, חובות ועיקול על חשבון הבנק שלו. יחד עם זה, לחובתו עבר פלילי קודם.
שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שוש שטרית, כתבה כי "העונש המתאים חייב לשקף את חומרת הנסיבות", למרות הודאת הנאשם בעבירות במסגרת הסדר טיעון.
"טיב הרכישות אותן ביצע מלמדת על הנהנתנות של הנאשם מכספי המרמה", כתבה השופטת. "הסיבות שהובילו את הנאשם הן תאוות בצע לרווח כספי קל ומהיר על חשבונם של אחרים. הנאשם ניצל באופן ציני ופוגעני את מקום עבודתו, על מנת לקדם את התוכנית העבריינית עליה שקד חודשים ארוכים, באוספו קבלות רבות מהן שלף נתונים ליצירת קשר עם לקוחות בית העסק בו עבד, והעתיק את השיטה לפעולה אצל בתי עסק אחרים".
השופטת ציינה: "לצד הטוב שבהתפתחות הטכנולוגית וזמינותן של אפליקציות תשלום שונות, בא הרע, בדמות 'עבריינות דיגיטלית' שעיקרה בגניבה וזיוף כרטיסי אשראי, בדרכים שונות ומגוונות. המדובר בתופעה עבריינית הצועדת בצעדי ענק. העבריינות הדיגיטלית התפשטה בשנים האחרונות ועל בית המשפט לסייע בעקירת התופעה המתרחבת".
על אלפסי נגזרו כאמור חמש וחצי שנות מאסר בפועל, כן הוטל עליו לשלם פיצוי של כ-140 אלף שקל לקרבנותיו וקנס בסך 20 אלף שקל.
