אילנית יהב בלילה (45), תושבת תל אביב, חשודה בניהול לפחות שני בתי בושת בעיר במשך עשר שנים, ובהלבנת עשרות מיליוני שקלים. כך הותר לפרסום. בשבוע שעבר אישר בית משפט השלום בתל אביב להאריך תפיסת רכוש של בלילה ובת זוגה ב-180 ימים נוספים, כולל בית בשכונת נוה צדק, שלפי החשד נרכש בכספי ניהול עסקי הזנות.
חקירת ימ"ר תל אביב נגד החשודה החלה במרץ 2018, בפשיטה על מכון עיסוי בשם "קופידון". באוגוסט, עם התקדמות החקירה הקושרת לפי החשד את יהב בלילה לניהול המקום, ביקשה המשטרה את מעצרה למספר ימים בחשד לניהול מספר דירות של עוסקות בזנות ברחובות מנדלי מוכר ספרים, המסגר וגבעון. המשטרה ייחסה ליהב בלילה חשד לעבירות סרסרות והחזקת מקומות לשם זנות ברציפות בין השנים 2008-2018, פרסום שירותי זנות, העלמת הכנסות, הדחת עדים ועבירות נלוות.
בדיון שנערך בשבוע שעבר בבקשת המשטרה להאריך את הקפאת הרכוש בתיק, אמר סגן מפקד מחלק המוסר, פקד ג'קי בילביק, כי היקף הרכוש האסור שנצבר בידי יהב בלילה, על פי החשד, מניהול עסקי זנות מוערך בין 30 ל-85 מיליון שקלים במשך עשר שנים. התחשיב, שנערך על ידי יחידת יהלום של רשות המסים השותפה בחקירה, מבוסס על מספר הנשים שעבדו בכל אחד מהמכונים, מספר הלקוחות ומספר המשמרות לכל עובדת מין. לטענת המשטרה, כספים מבתי הבושת עורבבו בחשבונות הלגיטימיים של יהב בלילה, החיה עם בת זוג, והושקעו בין היתר ברכישת נכס בנוה צדק המוערך בארבעה מיליון שקלים.
מניסיון בתיקים קודמים של מנהלות בתי בושת בתל אביב, בהן עינת הראל ונוי חדד, היקפי העבירות שבהם הורשעו, נמוכים בדרך כלל מהרף התחתון בו נקבה המשטרה. השופטת נעה תבור, שעיינה בחומר החקירה בשבוע שעבר, אמרה כי היקף העבירה הלכאורי המיוחס לבלילה לכל הפחות הינו 20 מיליון שקלים. עד כה, בלילה ובת זוגה סירבו לתת למשטרה את קוד הכניסה למכשירי הטלפון שלהן ואינן משתפות פעולה.
הסנגור, עו"ד אורי קינן, ביקש שהמשטרה תחזיר לפחות תכשיטים בשווי 30 אלף שקלים שתפסה בבית במרכז תל אביב ביום המעצר. בת זוגה של יהב בלילה טענה שהתכשיטים שייכים לה, ונרכשו עוד לפני היכרותן. עו"ד קינן ציין את ההחלטה המנחה שהתקבלה בבית המשפט העליון בתיק אלוביץ, בה השופט יצחק עמית הורה להחזיר מיד טבעת נישואין ותכשיטים שהמשטרה הסירה מגופם של שאול ואיריס אלוביץ. במקרה הנוכחי, טענה המשטרה שהתכשיטים בבית יהב בלילה נתפסו בחדר, ולא על גוף אדם, והתפיסה התרחשה יום לפני מתן ההחלטה בעניין אלוביץ שחייבה את המשטרה לפרט בצו את הרכוש שבכוונתה לתפוס.
השופטת תבור קבעה כי "במקרה זה, שבו הצו ניתן עוד לפני ההחלטה בענין אלוביץ, הרי שביצוע החיפוש שלא על פי צו מפורט אינו פגם המצדיק כשלעצמו החזרת התפוסים. זאת ועוד, בהחלטה מהעת האחרונה הבהיר השופט עמית כי אין לקרוא את ההחלטה בעניין אלוביץ כנותנת 'חסינות' לסוגים מסוימים של רכוש כמו שעונים ותכשיטים. בית המשפט הבחין בין הסרת תכשיטים מגופו של אדם, אשר כרוכה במימד של השפלה, ולכן תותר ללא צו רק במקרים חריגים ביותר, לבין רכוש יקר ערך שמתגלה במהלך החיפוש. במקרה זה נתפסו התכשיטים בסלון ובחדר העבודה בכספת, ותפיסתם אינה שונה מתפיסת מכשירי טלפון ניידים ומסמכים".
