דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שנערך בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) והמכון לחקר התחבורה של הטכניון, חושף נתונים סטטיסטיים לגבי מצב השוליים בכבישי ישראל, והקשר של השוליים לתאונות דרכים. הדו"ח שהוזמן על ידי חבר הכנסת עיסאווי פריג', התקבל כבר באוקטובר 2018 ושוכתב בינואר 2019. עיקריו מובאים כאן לראשונה בהרחבה.
נושא הדו"ח עלה כעת עקב תאונת האוטובוס הקטלנית בכביש 443. היו כאלה שטענו, כי שוליים רחבים יותר בכביש היו עשויים למנוע את התאונה. "בתאונת האוטובוס, אילו היו שוליים יותר רחבים יכול להיות שהמקרה יכול היה להימנע", מסכים ח"כ פריג' (מרצ), "יכול להיות שהנהג שעצר, גם אם עשה טעות, היה עוצר בשוליים הימניים וכך היתה נמנעת ההתנגשות".
בין השנים 2013 ל-2018 נהרגו בתאונות דרכים 1,043 בני אדם.
מהדו"ח עולה כי 94 בני אדם (כתשעה אחוזים) נהרגו בתאונות דרכים הקשורות לשולי הכבישים בדרכים בין-עירוניות.
רוב תאונות הדרכים הקטלניות בשוליים התרחשו לפי הדו"ח בעקבות עצירת רכב בשוליים (כ-69 אחוזים).
37 אחוזים מבין ההרוגים בתאונות בשוליים היו רוכבי אופניים, 23 אחוז היו הולכי רגל, ו-10 אחוז נהרגו כאשר רכבם חנה או עצר בשולי הדרך.
בתקופה זו נרשמו 139 תאונות דרכים קשות בשוליים, לעומת 670 תאונות קלות יחסית. רוב התאונות התרחשו בשעות היום ועקב רכבים שחנו בשוליים. בדו"ח מצוין כי בכל הקשור למספר התאונות – ככל הנראה מדובר בנתונים חלקיים, ממספר סיבות; בין היתר, המשטרה אינה מקטלגת תאונות שוליים בנפרד.
לפי הדו"ח, מחקרים קבעו כי ישנו קשר בין רוחב השוליים לבין הסיכוי לתאונת דרכים. בדו"ח נכתב, כי בשוליים שרוחבם עומד על שלושה מטרים ומעלה, הסיכוי לתאונה נמוך יותר, ואילו בשוליים עם רוחב של בין מטר אחד לשלושה מטרים, הסיכוי לתאונה גדול. חושב לציין בהקשר זה כי התקן קובע את רוחב השול הימני בכביש על שלושה מטרים.
יחד עם זאת, מהדו"ח עולה כי שוליים רחבים אינם מהווים תמיד ערובה לבטיחות. כותבי הדו"ח כותבים, בהסתמך על מחקרים קודמים בנושא, כי במקום בו השוליים רחבים, צפויות להיות יותר עצירות בטוחות, אולם אז מהירות הנסיעה תהיה באופן טבעי גבוהה יותר. כותבי הדו"ח מציינים בהקשר זה כי יש להנהיג "מדיניות מאזנת" – הפחתת המהירות המותרת במיקומים עם שוליים צרים, ואפשרות למהירות גבוהה יותר במיקומים עם שוליים רחבים.
לסיכום, כותבי הדו"ח מציעים שלוש נקודות לדיון מעמיק באשר למצב השוליים בישראל. הראשונה, שמהווה מעין הצעה, היא לפזר באופן מושכל נקודות עצירה למנוחת נהגים, בנוסף למפרצי חירום קיימים. נקודות כאלה, נכתב בדו"ח, ימלאו את הפונקציות שכיום ממלאים השוליים עבור משתמשי הדרך.
נקודה שנייה: יש לדון בהשלכות הבטיחותיות של הצרת שולים ופתיחת שוליים בדרכים בין-עירוניות לנסיעת תחבורה ציבורית. לפי כותבי הדו"ח, הצרת שוליים שמטרתה לסייע בפיתרון בעיית פקקי התנועה, "גוזלת" את המיקום שבו משתמשים בדרך כלל נהגים לעצירות חירום, ולכן יש לבדוק את השפעת מהלך זה.
נקודה שלישית שבה לבטח תדון ועדת הכלכלה, היא סוגיית האכיפה הנרחבת של המשטרה. כותבי הדו"ח ממליצים לדון בהשפעה שיש לאכיפה המוגברת של המשטרה כלפי עצירות בשולי הדרך. בכל שנה נכתבים מאות ואף אלפי דו"חות עקב עצירת רכבים בשולי הדרך. בהקשר זה נכתב בדו"ח, כי הנהגים אשר עוצרים בשולי הדרך עושים זאת לרוב עקב בעיות מוכרות שאמורות למנוע תאונות, כגון התרעננות בשל עייפות, שיחה בטלפון הסלולארי, תקלה ברכב וכדומה.
ח"כ פריג' אמר לפוסטה כי הזמין את הדו"ח באוקטובר 2018 כחבר ועדת הכלכלה בתקווה לטפל בבעיית השוליים הצרים. לדבריו, "בגלל שבין מועד הזמנת הדו"ח לבין הוצאתו הכנסת התפזרה, כרגע אין מי שיטפל בנושא".
ח"כ פריג' טוען כי "גם שוליים ברוחב של שלושה מטרים כפי שקובע התקן אינם מספיקים. השוליים חייבים להיות רחבים יותר משלושה מטרים. לעיתים ישנם מקרים בהם נהג חייב לעצור בצד כי הוא עייף. במדינות המערב ישנם שוליים רחבים יותר, כך שאם נהג עייף הוא יכול לעצור. לחלופין, אם הרכב נתקע – חייב שיהיו שוליים יותר רחבים. במצב הנוכחי אין אפשרות לעצור וזה מגביר את תאונות הדרכים".
