בששת החודשים הראשונים של 2023 גדל מספר הכלואים בבתי הסוהר ב-720, לאחר שגם בשנת 2022 נרשמה עלייה דרמטית של 1600 אסירים ועצורים בבתי הסוהר.
מספר האסירים והעצורים כיום עומד על 15,950 וכמעט 16 אלף, בעוד שתקן הכליאה – מספר מקומות הכליאה התקניים שאושר על ידי הכנסת לשב"ס עומד על 14.5 אלף בלבד.
כך עולה מנתונים שהעביר שירות בתי הסוהר לכנסת.
השינוי נובע מעלייה במספר המעצרים שמבצעת המשטרה ובמספר התיקים בבתי המשפט, מהטלת יותר מאסרים, וכנראה גם ארוכים יותר.
מספר האסירים השפוטים בשב"ס גדל בכ-500 אסירים לעומת השנה הקודמת, וגם מספר המעצרים הפליליים גדל, עקב העלייה בפשיעה והמבצעים היזומים בחברה הערבית.
במקביל, עקב גל הטרור, גדל גם מספר האסירים הבטחוניים ובפרט העצורים המנהליים.
התוצאה של כל הנתונים האלה היא החרפה דרמטית של הצפיפות בבתי הסוהר. כזכור, בג"ץ קיבל בשנת 2017 עתירות וקבע שבתי הסוהר אינם עומדים בתקן של מאסר השומר על כבוד האדם. במקור השופט אליקים רובינשטיין קבע שהמדינה חייבת בתוך שנה וחצי להוריד את הצפיפות בבתי הסוהר כך שיהיה מרווח מחיה של 4 מטר לכל אסיר. המדינה לא עמדה ביעדים, אז בג"ץ דחה את מועד היעד שוב ושוב – לאחרונה הוא נתן למדינה דחייה של עוד חמש שנים – עד סוף 2027. אבל מצב הצפיפות רק מחמיר, ופתרונות למדינה אין על רקע ההתקדמות האיטית של תוכניות הבנייה.
בדיון שנערך בוועדת הבטחון הלאומי בכנסת בנובמבר 2021, הערכת שב"ס היתה שעד סוף 2022 כ-80 אחוז מהאסירים ישהו בתא תקני לפי הגדרת בג"ץ. בשנה האחרונה ההערכות האלה התבדו. מנתונים אחרונים שהוצגו לוועדה על ידי שב"ס עולה כי רק כחצי מהאסירים שוהים בתא שבו שטח מחיה תקני לפי בג"ץ.
אתמול הובא לאישור הוועדה בכנסת תיקון של תקופות השחרור המנהלי (בהוראת שעה – הוראת חוק זמנית), כדי להתמודד עם הצפיפות. השחרור המנהלי יורחב – אבל רק בנוגע לקבוצה מצומצמת של אסירים השפוטים לשנה וחצי מאסר עד שלוש שנים. חלק מהאסירים האלה ישתחררו בשחרור מנהלי 20 שבועות (כמעט חמישה חודשים) לפני תום התקופה, לעומת שחרור מנהלי של 12 עד 16 שבועות קודם. אולם עברייני מין ואלימות יוחרגו, וכפי שהיה עד היום ישתחררו בשחרור מנהלי בגרסתו "המופחתת" – רק חמישה שבועות לפני תום המאסר (בדומה למצב כיום).
בנוגע לאסירים השפוטים לתקופות ארוכות – זמן השחרור המנהלי ימשיך להיות תלוי באישור של ועדת שחרורים לתוכנית שיקום וקיצור שליש.
גונדר משנה קתרין בן צבי, בכירה בשירות בתי הסוהר העריכה בישיבה בכנסת, כי התיקון המינורי של מנגנון השחרור המנהלי לא יועיל הרבה להורדת הצפיפות בשב"ס, והרחבת השחרור לקבוצה מצומצמת של אסירים צפויה להוריד רק כ-100 אסירים ממצבת הכלואים.
בשנים האחרונות הכנסת הוציאה ממנגנון השחרור המנהלי המורחב אסירי עבירות מין, אלימות ואלימות במשפחה, לאור ביקורות על קיצור בלתי מבוקר של העונש. בנוסף חברי הכנסת קשרו תנאי בין הרחבת השחרור המנהלי לתוצאות של "ועדות שליש" ככל שמדובר באסירים השפוטים למאסרים ארוכים.
עו"ד גיל שפירא מהסניגוריה הציבורית אמר כי שש שנים אחרי פסק הדין "ההסטורי" של בג"ץ שנותר על הנייר, המדינה כשלה להעמיד תנאי מחייה וזכויות בסיסיות, כשקרוב לחצי מהכלואים לא זוכים ל-4 מטרים וניתן היה לצפות שהמדינה תנקוט צעדים משמעותיים יותר.
דברים שאמר נציג משרד האוצר בוועדה הזכירו שעם כל הדיבורים על משילות – במדינת ישראל פשוט לא מצליחים לבנות. ממשלות באות והולכות, מצהירות על "תוכניות בנייה" לחידוש בתי הסוהר, ובפועל אמר איש האוצר עידו חי כי "הניסיון לעמוד בצפיפות על ידי בינוי הוא לא פתרון בר קיימא בשל זמני בינוי איטיים. יש לקדם חלופות נוספות".
