התכנית הלאומית למאבק בתופעת הסחר בבני אדם והעבדות המודרנית בישראל יצאה לדרך בשבוע שעבר, לאחר שהובאה לאישור הממשלה על ידי שרת המשפטים, איילת שקד. מדובר בתכנית חומש לשנים 2019-2024, שגובשה על ידי עו"ד דינה דומיניץ, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, ושבכתיבתה השתתפו תשעה משרדי ממשלה.
התכנית אושרה על ידי ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, והיא כוללת המלצות לפעולה בארבעה מישורים מרכזיים: אכיפה, הגנה על קורבנות, מניעה ושיתופי פעולה.
אחד מיעדיה המרכזיים של התכנית הוא זיהוי ומתן מענים לדפוסים חדשים של סחר בבני אדם, בין היתר על רקע עלייה במספר הקורבנות המובאים לישראל בשנים האחרונות למטרות שונות כתיירים, בעקבות הסכמי פטור מאשרות תייר שנחתמו בשנים האחרונות מול מדינות שונות.
עובדה זו הביאה להתפתחות דפוסים חדשים של סחר, ובהתאם יש לפעול לזיהוים ולבניית מענים מותאמים והולמים. למשל, תופעת החרשים-האילמים המובאים לעבוד בקבצנות, או ריבוי כניסות נשים לתקופת השהייה המותרת כתיירות לשם עיסוק בזנות.
תופעה רחבה שאופיינה בשנים האחרונות היא "הפליטים המדומים", כפי שהיא מכונה על ידי גורמים מקצועיים, תופעה מאורגנת שצמחה על רקע הסכמי הפטור מאשרות ממספר מדינות ברית המועצות לשעבר, במסגרתה מובאים ממדינות אלו מידי שנה אלפי תיירים לכאורה, במטרה לעבוד בישראל, ובסיוע מאורגן מהארץ מגישים בקשות למעמד פליט ומקבלים רישיון זמני עד להחלטה בעניינם.
לפי נתוני רשות האוכלוסין, בשנת 2017 הגישו 7,711 אזרחים אוקראינים בקשות למקלט בישראל (לעומת 51 בקשות בשנת 2014) ו-1,351 בקשות למקלט הוגשו על ידי אזרחים גאורגים (לעומת 27 ב-2014).
בתחום האכיפה נקבע כי יש להגביר את השימוש בכלי אכיפה נוספים מתחומים חלופיים לדין הפלילי, בהם כלים מנהליים, אזרחיים וכלכליים, כפי שנעשה בנושא הטלת קנס על לקוחות שירותי זנות, לצד שיפור ההתמודדות עם זירת הסייבר ופיתוח מענים טכנולוגיים חדשים לשיפור האכיפה, לאור השפעת התפתחויות הטכנולוגיה על מאפייני התופעה.
בתחום ההגנה על קורבנות, יפותחו מענים מתאימים תוך התמקדות באוכלוסיות פגיעות, לרבות בעלי מוגבלות, נשים וקטינים. בתחום המניעה, סוכם על יצירת מענים הולמים ומותאמים לתופעות סחר חדשות, לצד העברת הכשרות לזיהוי וטיפול בקורבנות סחר בבני אדם והעלאת מודעות בציבור הרחב לעידוד הדיווח על תופעות אלו. בנוסף סוכם על קידום שיתופי פעולה עם המגזר העסקי, לרבות בתחום התיירות, ועם השלטון המקומי, והודגשה המחויבות להמשך שיתוף הפעולה עם ארגוני החברה האזרחית.
לפי נתוני המשטרה, ב-2018 הוכרו בישראל 59 קורבנות סחר בבני אדם (41 נשים ו-18 גברים), ש-33 מהם אף הסכימו להעיד בתיקי חקירה נגד העבריינים שסחרו בהן, ו-26 קורבנות לסחר בבני אדם שהגיעו לישראל מסיני.
ביחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, מציינים כי בשנה האחרונה נרשמה עלייה משמעותית בחשיפת פרשיות גדולות בתחום הדפוס החדש של תיירות זנות בכל המחוזות, ועשרות נשים אותרו במסגרת פרשיות אלה אשר הוכרו כקרבנות סחר. בנוסף, לראשונה מאז 2010 אותרו קרבנות סחר חדשים שהגיעו לעבודה בישראל כדין לתחומי החקלאות, בנין וסיעוד, והוכרו כקרבנות סחר לעבדות, החזקה בתנאי עבדות ועבודות כפייה.
כמו כן, במהלך השנה החולפת הגישה יחידת הסייבר בפרקליטות 17 בקשות לבית המשפט בהן הוא התבקש להורות על הגבלת גישה לאתרי אינטרנט המפרסמים שירותי זנות, או על הסרתם.
התכנית גובשה לאחר תהליך ארוך של מיפוי הצרכים והפערים העדכניים, בשיתוף עם גורמי אכיפה וטיפול במשרדים השונים, הלשכות המשפטיות במשרדים, ארגוני החברה האזרחית הפועלים בתחום, ולמידה במישור הבינלאומי.
התכנית כוללת גם המלצה לעריכת מחקר מלווה, שנתוניו ישמשו הן ללמידה על תופעת הסחר והחסמים להתמודד איתה, והן להערכת האפקטיביות של התכנית. במסגרת החלטת הממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר, הונחתה ועדת המנכ"לים לגבש תכנית ליישום התכנית הלאומית, שתכלול תקצוב בהתאם.
