ביהמ"ש העליון: ניתן לקבוע "אכיפה בררנית" על סמך נתונים סטטיסטיים

שתף כתבה עם חברים

השופט אלרון דחה בקשת רשות ערעור של המדינה נגד ביטול כתב אישום בעבירת איומים, וקבע כי נתוני תיקים דומים יוצרים תמונה באשר לסבירות מדיניות האכיפה, ומאפשרים לקבוע העמדה לדין פסולה

 

זוכה מאיומים בשל הגנה מן הצדק (אילוסטרציה: FREEPIC)

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של המדינה על ביטול כתב אישום נגד נאשם בעבירת איומים, מחמת אכיפה מפלה ובררנית. פרקליטות המדינה ביקשה לבטל פסק דין של בית המשפט המחוזי נצרת, שקיבל את ערעורו של הנאשם, בעל עסק, וזיכה אותו כאמור מעבירת איומים בשל הגנה מן הצדק.

הנאשם, כבן 50 ללא עבר פלילי, איים על סוכן שסיפק לו מוצרים לעסק: "אני אהפוך לכם את החיים, אזיין לכם את הצורה, אני אחתוך לך את הראש לארבע, יא חתיכת מניאק". בית משפט השלום בקרית שמונה הטיל עליו צו מבחן, תוך קביעת אי הרשעה.

הסנגור, עו"ד תומר שורץ, ערער על עצם דחיית הבקשה למחיקת כתב האישום, במטרה להסיר את פרטי הנאשם מהמרשם הפלילי. בערעור לבית המשפט המחוזי הציג עו"ד שורץ נתונים שקיבל בבקשת חופש מידע, ולפיהם רק בשבעה אחוזים מהתיקים שנפתחו בעבירת איומים בשנים 2010-2015 הוגש כתב אישום, בעוד יותר מ-90 אחוזים מהתיקים נסגרו.

הרכב בית המשפט המחוזי, בראשות השופטת אסתר הלמן, קבע כי "המערער הציג תשתית סטטיסטית, ממנה ניתן ללמוד על מדיניות הענישה בעבירות איומים". בית המשפט דחה את טענת הפרקליטות כי אין די בנתונים סטטיסטיים כדי להצביע על אכיפה בררנית.

עו"ד תומר שורץ

לפי פסק הדין, "המשיבה לא התמודדה עם המסקנה הנלמדת מאותם נתונים, ולא ביקשה לאבחן את עניינו של המערער, בשום דרך, מעניינם של נאשמים אחרים, שההליכים בעניינם נסגרו מחוסר עניין לציבור". בית המשפט קיבל את טענת ההגנה כי תיקים בהם הוגשו כתבי אישום, מאופיינים בנסיבות מחמירות, כגון איומים בתוך המשפחה, איומים על עובדי ציבור או איומים של בעל עבר פלילי, שאינם רלוונטיים לתיק זה.

הפרקליטות שבה וטענה, בבקשות רשות הערר לעליון, כי "לא ניתן לבסס טענה לאכיפה בררנית על נתונים סטטיסטיים באשר להיקף כתבי האישום המוגשים בגין עבירה מסוימת". השופט יוסף אלרון דחה את הטענה, וציין כי "בניגוד לטענת המבקשת, האפשרות להסיק מסקנות בדבר מדיניותה הכללית על סמך נתונים סטטיסטיים לצורך בחינת סבירות החלטותיה, אומצה זה מכבר על ידי בית המשפט העליון".

בהקשר זה ציין אלרון מספר דוגמאות, ביניהן פסק דין שניתן בעתירת "הבית הפתוח" נגד עיריית ירושלים, בשל סירובה לתמוך כספית בעמותה למען אוכלוסיית הלהט"ב. בנוסף ציטט השופט פסק דין אחר בו נקבע כי "נתונים סטטיסטיים מעניקים אמת מידה אובייקטיבית, ממנה ניתן להסיק מסקנות שבהיגיון על שיקול דעת סובייקטיבי פסול…נתונים סטטיסטיים עשויים ליצור חזקה שבעובדה, המעבירה את נטל הבאת הראיות על שכם הרשות השלטונית, הצריכה ליתן הסבר המניח את הדעת לפעולתה".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *