בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר על ארבעה נאשמים אשר הורשעו במעורבות ב-3000 עסקאות מכירה של קוקאין ו-MDMA.
בחודש ספטמבר אשתקד הוגש כתב אישום הוגש על ידי הפרקליטות נגד ארבעה תושבי יפו, בטענה כי ניהלו רשת סחר בסמים אשר ביצעה אלפי עסקאות.
הנאשמים הם:
מוחמד קזאז (38). נעצר בנתב"ג בעת שניסה לצאת מהארץ, אחיו של עבד קזאז שחוסל באוקטובר אשתקד בנמל יפו.
סייד כתה (25)
מוסא אדג'ם (22)
מוחמד אבו חוטי (19)
מכתב האישום המקורי, שהוגש על ידי הפרקליטות בתום חקירת ימ"ר תל אביב עולה, כי החל מחודש מאי 2019 ועד למאי 2022 ניהל קזאז את הרשת יחד עם אדם בשם אליאס לולו, והעסיק מספר שליחים שעבדו במשמרות לאורך כל שעות היממה, ביניהם אדג'ם ואבו חוטי.
קזאז, כך נטען, שלט ברשת ובפעילותה, קיבל החלטות הנוגעות לחלוקת הרווחים ושילם משכורות ללולו, לנאשמים ולשליחים נוספים. כמו כן הוא הזמין סמים מספקים שונים ושילם תמורתם.
הפרקליטות טענה כי במהלך שנת 2022, החלק הארי של פעילות הרשת התבצעה ממחסנים ברחוב יפת 42, כשהמקום הוסב למגורים על ידי קזאז ובמרבית הזמן התגורר במקום גם לולו. לפי כתב האישום, במקום נספרו כספי הפדיון ומלאי הסמים שחולקו ונארזו. כמו כן, חושבו במקום הרווחים ומשם נשלחו הוראות לשליחים ותואמו הזמנות.
מחקירת המשטרה עלה כי כאשר קזאז יצא מהארץ דאג אחיו, עומר קזאז – המתגורר בטורקיה, להגיע ארצה ולהחליפו, ולשהות ב"תחנת הסמים" ברחוב יפת עד שאחיו שב ארצה.
עוד עולה, כי עד נובמבר 2021 לקח הנאשם כתה חלק בפעילות הרשת. בחלק מהתקופה שימש כשליח ובחלק אחר מהזמן סייע לקזאז וללולו בניהול הרשת.
אדג'ם, לפי האישום, שימש כמחסנאי של חלק ממלאי הסמים.
הפרקליטות מוסיפה וטוענת, כי לשם הפעלת הרשת עשו הנאשמים שימוש במספר כלי רכב ואופנועים, כמו גם במכשירי טלפון וכרטיסי סים רבים. עוד נטען, כי הם הפעילו מספר חשבונות וואטסאפ אשר שמשו כאמצעי תקשורת להזמנת הסמים.
הפרקליטות פירטה בכתב האישום כיצד פעלה הרשת:
אחת למספר ימים היו קזאז וכתה, יחד עם לולו, שולחים בקווי ההזמנות הודעות ווטסאפ בעלות אופי שיווקי לרשימת תפוצה. ההודעות הציגו את סוגי הסמים ומחיריהם, כמו גם הטבות בקניית כמות גדולה ומבצעים לכבוד מועדים מיוחדים.
לקוח שביקש לרכוש חומר פנה לאחד מקווי ההזמנות בהודעה שבה ציין את סוג הסם אותו ביקש לרכוש וכמותו, וכן כתובת למשלוח הסם.
לקוח שביקש לרכוש סם בפעם הראשונה התבקש להציג שם של לקוח קיים ממנו קיבל את מספר קו ההזמנות. רק לאחר אימות ההיכרות "אושר" הלקוח החדש ונתקבלו ממנו הזמנות.
לאחר קבלת ההזמנות היו קזאז, כתה או לולו מאשרים, מתאמים מול הלקוח זמן הגעה קרוב ומעבירים את הכתובת לשליח שהיה במשמרת באותה עת, יחד עם ציון כמות הסם וסוגו.
כאשר שליח הגיע לכתובת המשלוח יצרו קזאז, כתה או לולו קשר עם הלקוח, הורו לו לצאת לרחוב ותיאמו את המפגש בין הלקוח לשליח. במקרים רבים, על מנת שהשליח והלקוח יאתרו זה את זה, היו קזאז, כתה או לולו מוסרים פרטים מזהים כגון פרטי לבוש של הלקוח או תיאור הרכב עמו הגיע השליח. במספר מקרים נסע לולו בעצמו לכתובת המשלוח וביצע את העסקאות.
גם התעריפים צויינו בכתב האישום:
קוקאין – 300 שקל לחצי גרם.
סם באיכות טובה יותר, שכונה "נקי" – 600 שקל לגרם.
סם באיכות פחותה שכונה "מלוכלך" – 400 שקל לגרם.
אבקת MDMA עלתה 400 שקל לגרם.
הרשת מכרה גם קטמין, אך הסכום לא ברור מכתב האישום.
מכתב האישום המקורי עלה כי במהלך תקופת הפעילות גרף קזאז לכיסו לפחות 8.84 מיליון שקלים.
לכתה ואבו חוטי יוחסה גם מספר עבירות של הפרת הוראה חוקית. קזאז מואשם גם בהשמדת ראיה, החזקת סמים ואיומים – עבירות שביצע לכאורה בעת מעצרו.
אבו חוטי מואשם גם בנהיגה בפזיזות וברשלנות בעת שביצע את העסקאות, וגם בשיבוש והחזקת סמים בעת מעצרו.
התשתית הראייתית נגד הנאשמים התבססה על תוצרי האזנות סתר שהותקנו בכתובתו של קזאז, ממנה התנהלה פעילות הרשת. בין היתר נקלטו בהאזנות שיחות עם לקוחות, הכוונת השליחים והלקוחות, ספירת כספי הפדיון, חישוב רווחים ומשכורות וספירת מלאי הסמים. בתיק גם התכתבויות ווטסאפ, פלטי "ווייז" מטלפונים של השליחים, דוחות מעקב, צילומי אבטחה שתיעדו את "תחנת הסמים" ברחוב יפת, מחקרי תקשורת ועדויות לקוחות.
לצד כתב האישום הגישה בזמנו נגדם הפרקליטות בקשה למעצר עד תום ההליכים. מהבקשה עולה כי לשלושה מהנאשמים, פרט לאדג'ם, הרשעות ורישומים פליליים. חלקם ריצו מאסרים.
הפרקליטות הוסיפה בבקשת המעצר כי קזאז מעורב בסכסוכים בין גורמים עבריינים שונים, והוא מתאר את עצמו כבעל השפעה על גורמים אלו כמי שמקבל "החלטות הרות גורל ומפעיל אחרים לעשות כרצונו".
אולם, לאחר הגשת כתב האישום, כשהתיק כבר התנהל מספר חודשים, המשטרה ביצעה השלמת חקירה בכך שפרצה לטלפונים שנתפסו. בדיקה של אותם טלפונים הולידה ראיות נוספות ולכתב אישום מתוקן, שכלל קרוב ל-3,000 עסקאות סמים.
במהלך דין ודברים בין ההגנה לבין הפרקליטות הצביעו הסנגורים, עורכי הדין מחמוד נעאמנה ושי נודל, על קשיים ראייתיים ביחס לחלקו של כל אחד מהנאשמים בכלל העסקאות שיוחסו בתחילה.
כמו כן, התברר לסנגורים כי צו החדירה לטלפונים התקבל רק בדיעבד, וסביב הנושא הזה הייתה למעשה מחלוקת לגבי חוקיות החדירה לטלפונים.
בעוד שההגנה טענה כי לא היה צו שמתיר את החדירה, הפרקליטות מצידה טענה כי הצווים שהיו קיימים מתייחסים גם לחדירה האחרונה לטלפונים. לאור כך, ונוכח העובדה שתיק בהיקף כזה היה מתנהל במשך מספר שנים וכרוך בהשקעת משאבים רבים, הסכימה הפרקליטות להגיע להסדר טיעון, שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן, שבו נותרו מאות עסקאות סמים, שמספרן המדויק לא צויין.
עם הצגת ההסדר, השופט בני שגיא, הרשיע את הנאשמים בעבירות סחר בסמים, כל אחד על פי חלקו, וגזר עליהם את העונשים הבאים:
קזאז – שהורשע גם בהשמדת ראיה ואיומים – 46 חודשי מאסר בפועל.
כתה – שהורשע גם בהפרעת הוראה חוקית – 36 חודשי מאסר בפועל.
אדגם – 20 חודשי מאסר בפועל.
אבו חוטי – שהורשע גם בנהיגה בפזיזות ובשיבוש – 24 חודשי מאסר בפועל.
עוד הוטלו עליהם מאסרים מותנים וחילוט כלל הפריטים שנתפסו במסגרת החקירה.
כוס אוחוק יא מניייייק