רות דוד תוקפת את נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, על קביעותיו לגבי האופן בו טיפלה בתיק השחיתות ברשות המסים ובתיק קופת חולים מאוחדת, כאשר היתה פרקליטת מחוז.
דוד טוענת כי החלטותיו של רוזן "תמוהות" – ושוטחת את טענותיה בתשובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"צ, שדרשה להקים ועדת חקירה בראשות שופט, לבדיקת כלל התנהלותה בשנותיה כפרקליטת מחוז תל אביב (2002-2010). התנועה לאיכות השלטון, באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא, תומר נאור וזהר אלטמן-רפאל, דרשה לחקור חשד להטיית החלטות הפרקליטות וסגירת תיקים על ידי דוד, בייחוד בתיקים בהם היה מעורב בייצוג מולה עו"ד רונאל פישר. שרת המשפטים איילת שקד תמסור גם היא את תשובתה לעתירה בהמשך החודש.
בפרשות רשות המסים שנחקרו בתחילת המילניום, קבע רוזן כי תיקי החקירה שנפתחו בעקבות תלונות רפי רותם נגנזו על ידי רות דוד תוך ארבעה ימים בלבד מרגע שקיבלה לידיה את חוות הדעת בת 160 עמודים של סגנה, הפרקליט מנחם מזרחי (כיום שופט), שהמליץ אף הוא על גניזה ביולי 2004. רוזן כתב כי הדבר מעלה חשד על מניעיה של דוד, וכיום לא ניתן לשוב ולבחון את התיקים מאחר שהם בוערו (הושמדו) על ידי הפרקליטות בשנת 2014. פרשה זו ורבות אחרות המעלות חשד לגבי התנהלותה, הועלו בעתירת התנועה לאיכות השלטון, כעילה להקמת ועדת חקירה.
דוד טוענת בתגובה לבג"צ, שכתבה בעצמה, כי מסקנתו של רוזן כאמור "תמוהה" והיא "לא יכולה שלא לתהות כיצד נציב הביקורת קובע חד-משמעית כי גנזה את תיק החקירה בימים ספורים, מבלי לבקש ולשמוע את גירסתה". לדבריה, סגנה מנחם מזרחי ש"אין חולק על מקצועיותו ויושרתו" ליווה את החקירה המשטרתית בתלונות רפי רותם במשך חודשים, כתב את סיכום הראיות במהלך השוטף של ליווי החקירה, והיא קיבלה מפיו עדכונים בזמן אמיתי וסמכה את ידיה על מסקנותיו. מכאן שסגירת התיק היתה כמעט מהלך פורמלי של סיכום הדברים לאור ידיעותיהם הקודמות, ולא לימוד חומר חדש. מלבד מזרחי, מציינת דוד גם כי המשנה לפרקליט המדינה דאז, עו"ד שוקי למברגר, אישר את החלטתה לגנוז את התיק, לאחר שדחה את הערר שהוגש עליה, וביעור התיק בוצע אחרי סיום כהונתה.
בפרשת הבנק למסחר, מכחישה דוד את הטענות כי ניהלה את המצוד הבינלאומי אחרי גבי בן הרוש, ראש הכנופיה הירושלמית, שקיבל לידיו חלק ניכר מכספי הבנק דרך עופר מקסימוב. לאור היכרותה עם הפרשה, נטען בין היתר כי דוד הכירה את הקשרים בין בן הרוש והקבלן יאיר ביטון, מי שכעבור שנים, אחרי פרישתה מהפרקליטות, מינה את דוד לדירקטורית בחברת ב.יאיר.
דוד טוענת כי פרקליטות מחוז ירושלים טיפלה בגזרת "הכנופיה הירושלמית", ואילו פמת"א (מחוז תל אביב) עסקה רק בענייניהם של אתי אלון, עופר מקסימוב ואביהם, כשפרקליטת המחוז תחילה היתה עו"ד מרים רוזנטל, וליווי התיק הוטל על הפרקליט, כיום שופט, עידו דרויאן.
בפרשה אחרת, טענה התנועה לאיכות השלטון, בעקבות דברים שפורסמו בפוסטה, כנגד התנהלותה של עו"ד דוד באישור הסכם עדי מדינה מקל במיוחד לאחים דדוש, שיוצגו על ידי עו"ד רונאל פישר, עבור עדותם כנגד זאב רוזנשטיין, ובמסגרת זו ביטול חריג של פסק דין בו נגזרו עליהם 18 שנות מאסר עקב מסחר עולמי באקסטזי. בתשובתה, דוד אינה מתייחסת כלל לתפקיד שמילא עו"ד פישר בניהול המשא ומתן מולה, ורק מאשרת כי המו"מ בעניין גיוסם של האחים דדוש כעדי מדינה, נוהל על ידה.
בפרשת ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר, שיוצג על ידי פישר, דוחה דוד את הטענה על השהיית תיקי החקירה בעניינו בפרקליטות. רוכברגר הועמד לדין רק אחרי סיום כהונתה והורשע במרמה והפרת אמונים. דוד טוענת כי "אין לה כל ידיעה" אם פישר ייצג את רוכברגר ולטענתה אם היתה יודעת זאת, היתה מדירה את עצמה מטיפול בתיקים. עוד טוענת דוד כי המלצת הגניזה שלה התבססה על חוות דעת של שתי פרקליטות מלוות, ופרקליט המדינה קיבל רק אחרי פרישתה החלטה בתיקים.
בסוגיית המתנות שקיבלה דוד מעו"ד פישר כאשר היתה פרקליטת מחוז ובסיום כהונתה, כולל תיק לואי ויטון ושעון יקר ערך, מצטטת דוד את קביעת היועמ"ש מנדלבליט שהחליט לסגור את תיק החקירה בעניין, כי מדובר ב"התנהגות לא ראויה" אך לא פלילית. דוד טוענת כי "לא ראתה פסול בקבלת המתנות בשל יחסי הידידות ששררו עם פישר, ההדדיות בנתינת מתנות, והעובדה שהדירה עצמה מלטפל בתיקים בהם עו"ד פישר ייצג חשודים, בשנים המאוחרות של כהונתה בהן ניתנו המתנות".
אשר להצעת פישר לבכיר רשות המסים שוקי משעול, לאחר הפתיחה בחקירה נגד משעול, לשלם כספי שוחד לכאורה, תוך ציון קרבתו לרות דוד, היא טוענת כי "ככל שהדברים אכן נאמרו על ידי עו"ד פישר – אין בהם אמת".
 |
 |
גם בפרשת קופת חולים מאוחדת, טוענת דוד כי מסקנות שפירסם הנציב רוזן אינן מבוססות. רוזן ציין כי שבע פעמים התבקשה דוד על ידי היועמ"ש להעביר למשטרה את דו"ח מבקר המדינה בעניין אי-הסדרים בקופה, ולא עשתה זאת. רוזן קבע כי דוד אחראית לכאורה לאי-חקירת החשדות נגד מנכ"ל הקופה דאז, שלא הועמד לדין. דוד טוענת כי הפרשה לוותה על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, ולא על ידה, אך פעמיים שלחה מכתבים המיידעים את יאח"ה על חשדות פליליים. את טענת התנועה לאיכות השלטון, על חשד לשוחד שקיבלה כדי שתטייח את החקירה, כאשר השוחד כלל לכאורה רכישת נכס נד"לני ב-100 מיליון שקל ממאוחדת על ידי חברת ב.יאיר, בה שימשה דוד מאוחר יותר כדירקטורית, היא מכנה "קונספירטיבית". לטענתה, העתירה להקמת ועדת חקירה, המבוססת בחלקה כאמור על המלצות רוזן ובחלקה על פרסומים אחרים, כוללות "אמירות נוראיות ושקריות ובליל סיפורי צבע המזינים את עצמם".
מנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נמסר בתגובה: "ההחלטות מדברות בעד עצמן. הקביעות וההמלצות עסקו בפרקליטות המדינה. מאחר שדוד פרשה מהפרקליטות, הבירור נערך מול פרקליטות המחוז הרלוונטית ומול פרקליט המדינה וההחלטות ניתנו על בסיס התשובות שנתנו לנציבות גורמים אלו".
