ברגע האחרון לפני פיזור הכנסת, ולאחר 19 דיונים שהתמשכו לכל אורך כהונתה, אישרה ועדת חוקה לקריאה שנייה ושלישית את רפורמת עבירות ההמתה. אישור סופי של החוק ייקבע במליאת הכנסת, בישיבותיה האחרונות בימים שני או שלישי הקרובים.
הצעת החוק קובעת עבירת "רצח בנסיבות מחמירות" הנושאת מאסר עולם חובה, ובצידה עבירת "רצח" בסיסית, שבה מאסר עולם הוא עונש מירבי אופציונלי בלבד, כזה הנתון לשיקול דעת בתי המשפט.
החידוש המשמעותי שהוכנס בדיונים האחרונים לחוק הוא בהחמרת הענישה על המתה מתוך יסוד נפשי של אדישות לתוצאה. כיום, המתה מתוך אדישות יכולה להוביל רק לאישום בהריגה. במדרג החדש, עבירת ההריגה בוטלה, ויסוד של אדישות, בדיוק כמו כוונה, יכול להביא להרשעה הן ברצח בנסיבות מחמירות והן בעבירת רצח רגילה. האבחנה בין שתי הקטגוריות תיעשה לפי קריטריונים שפורטו בחוק ומגדירים נסיבות מחמירות.
בין הנסיבות המחמירות שנקבעו: רצח בידי בני זוג (גברים או נשים), אם קדמה לו התעללות ממושכת. אחד ממשתתפי הדיון הסביר: "אם אדם חזר הביתה, ראה את אשתו עם גבר זר וירה בה, אלו לא בהכרח נסיבות מחמירות לפי החוק. אם הוכח שהוא התעלל בה שנים, כלא אותה, אנס, או התעלל נפשית ולבסוף רצח, מדובר בנסיבות מחמירות".
 |
 |
לאחר שארגוני נשים דרשו לקבוע רצח נשים כנסיבה מחמירה, לנוכח העלייה במספר המקרים ולנוכח התנגדות משרד המשפטים, הנוסח הסופי אינו עורך הבחנה מגדרית לעניין זהות הרוצח או הקורבן – גבר או אשה. עם זאת, מקרים המכונים בשפה לא משפטית כרצח על כבוד המשפחה, נקבעו כנסיבה מחמירה.
לצד שני סוגי עבירות הרצח נקבעה עבירה של המתה באחריות מופחתת, ובצידה 20 שנות מאסר. בקטגוריה זו נכללת המתה שבוצעה בתגובה לקינטור מצד הקורבן, שגרמה מצוקה נפשית קשה לממית. חריג שנקבע לעבירה זו קובע כי בעקבות התעללות ממושכת, להבדיל מקינטור נקודתי, יירד עונשו המירבי של הממית ל-15 שנים. עונש זה רלוונטי לנשים שהרגו את בן זוגן לאחר התעללות ממושכת, ולנשים או גברים שספגו התעללות מצד גורם כלשהו (כמו במקרה יונתן היילו שהרג מי שפגע בו מינית). בגין עבירה נוספת, של המתה בקלות דעת, נקבע עונש של עד 12 שנות מאסר.
את הדיונים במדרג העבירות החדש ליוו מטעם לשכת עורכי הדין, עוה"ד סוזי עוזסיני ארניה, גדי זילברשלג, נחשון שוחט, רלי אבישר-רוה ופנחס מיכאלי. נציגי הלשכה, וכן הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, התנגדו להכללת עבירות המתה מתוך אדישות לתוצאה בקטגוריות עבירות הרצח, וטענו כי ראוי שעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות יתייחסו למקרים שבהם יש כוונה תחילה מובהקת להמית. חברי הכנסת, כמו גם משרד המשפטים, העדיפו את הנוסח המחמיר של החוק החדש, שגובש בראשיתו על בסיס המלצות ועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר.
ארגון משפחות נרצחים ונרצחות בראשות לרה צינמן בירך על קידום חקיקת הרפורמה. "מעתה על אף רוצח לא יגידו שהוא סתם 'הרג' אלא המעשה הנורא יתויג תמיד כרצח בדרגות שונות. תקוותנו שהדבר יפחית באופן משמעותי את הסגירה בסיטונות של משפטי רצח בהסדרי טיעון תוך המרת כתב האישום מרצח להריגה.
"עם זאת, הושקע מאמץ רב על ידי הארגון ושורה של חברות וחברי כנסת, להוסיף רצח נשים על ידי בני זוגן כנסיבה מחמירה לרשימה של נסיבות מחמירות המחייבות מאסר עולם חובה. לצערנו, ההצעה התקבלה בנוסח שאינו מבטא את מהות הפגיעה באישה כאישה, גם אם לא התקיימה התעללות שקדמה לרצח. במקרי רצח לא מעטים נשים נרצחו רק בגלל רצונן להיפרד מבן זוגן.
"כמו כן עקב חוסר הזמן, לא התקיים דיון מעמיק בענישה בשל הפרעה נפשית חמורה. בחקיקה הקיימת העונש המופחת אינו מוגבל ברף המינימאלי שלו, אלא עומד על עונש מירבי של 20 שנות מאסר, גם במקרי רצח אכזריים ביותר. אנחנו קוראים למחוקקים שייבחרו לכנסת החדשה לשקול תיקון לסעיף הזה בהצעת החוק שהתקבלה".
נוסח החוק שאושר
רצח בנסיבות מחמירות: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מן הנסיבות המפורטות להלן:
– המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית.
– המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל על ביצועה, או במטרה להסתיר ביצועה, או לאפשר הימלטות מן הדין.
– הקורבן היה עד במשפט פלילי או שופט, או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי.
– המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור.
– המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות.
– הקורבן הוא בן זוג והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או כפעולה עונשית.
– המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן.
– הקורבן הוא חסר ישע או קטין.
– המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן.
-המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור”.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות, דינו מאסר עשרים שנים. המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות ובתגובה לה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו. חלופה נוספת: המעשה נעשה בשל הפרעה נפשית חמורה או ליקוי בכושר השכלי".
