יום לפני שמלאו שבע שנים לעריקתה, החל מ-10 בדצמבר 2011 ועד ל-9 בדצמבר 2018, הסגירה עצמה קטיה (שם בדוי) לידי שלטונות הצבא, לאחר שסנגורה, עו"ד דניאל דרוביצקי, הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות הצבאית. ביהמ"ש הצבאי המחוזי קיבל את ההסדר, ושלח את קטיה ל-13 ימים בכלא בלבד, אותם כבר ריצתה.
כבר לפני כחצי שנה, במאי האחרון, ניסתה קטיה, באמצעות סנגורה, להסדיר את העניין מול צה"ל, אלא שאז דחתה הפרקליטות את הבקשה. לבסוף הצליח לשכנע את התביעה לעסקת טיעון, כולל העונש – כאמור 13 ימי מאסר – זאת בשל הנסיבות המיוחדות של קטיה.
מתברר כי עלתה לארץ עם הוריה בגיל חצי שנה, שנתייים לאחר מכן נרצח אביה, ובגיל חמש חזרה עם אמה לאוקראינה. שם חיה עד גיל 18, ורק ב-2009, כשהגיעה לישראל לבקר את אמה שחזרה שנה קודם לישראל, הסתבר לה מצבה מול רשויות צה"ל. היא ניסתה להסדיר את העניין מספר פעמים, נעזרה בשירותיהם של מספר עורכי דין, אולם ללא הועיל.
את כל זה אמרה נציגת התביעה, ולסנגורה של קטיה לא נותר אלא להצטרף אליו, ולהוסיף פירוט לגבי מצבה נפשי הקשה של הצעירה, המטופלת בתרופות פסיכיאטריות.
השופטת רס"ן ענת שחר ויינברג לקחה בחשבון את הצהרתה של קטיה כי בכוונתה לחזור לאוקראינה, וקיבלה את ההסדר. "בנסיבות אלה", כתבה, "נקשרו הצדדים בהסדר טיעון אשר נותן משקל ממשי הן לעובדה שארץ ישראל לא היתה מרכז חייה של הנאשמת…והן למצבה הנפשי…".
13 ימי המאסר שהוטלו עליה התקזזו עם ימי המעצר בהם היתה נתונה, וקטיה יצאה מבית המשפט משוחררת מהעריקות שריחפה מעליה שבע שנים. עו"ד דרוביצקי: "אכן מדובר בהסדר מקל ביחס למשך ההיעדרות, אולם אציין כי לדידי מדובר בענישה ההולמת את נסיבות המקרה. אני שמח עבור מרשתי, שכן עול כבד הוסר מכתפיה עם סיום התיק".
