חודש אחרי הסגרתו מספרד, הוגש כתב אישום נגד יניב בן דוד, על עמידה בראש ארגון פשיעה, הלבנת הון וסחיטה באיומים. בן דוד צורף כנאשם מספר 1 לכתב האישום הכולל 20 נאשמים – 10 חברי ארגון ו-10 חברות אשר שימשו כלי בידיהם להפעלת מערך משומן של הפצת חשבוניות פיקטיביות וביצוע עבירות מס לכאורה בהיקף 850 מיליון שקל.
פרקליטות מיסוי וכלכלה טוענת כי הארגון הפעיל במשך שלוש שנים, עד מעצרו של יניב בספרד בינואר 2018, מערך מאורגן היררכי ושיטתי, להפצת חשבוניות כוזבות והלוואות בריבית ללקוחות הארגון. סך חשבוניות המס שהופצו לעוסקים וחברות, באמצעות מערך "חברות הפצה" שהוקם לצורך זה, הסתכם לכאורה ב-366 מיליון שקל, כאשר סכום המע"מ בחשבוניות הוא 53 מיליון שקל.
הפחתת חבות המס של "חברות ההפצה" וכיסוי לפעילותן התבצע באמצעות מערך חברות קש נוסף, שהקים לכאורה הארגון. סך החשבוניות הכוזבות לכאורה שסיפקו "חברות הכסות" ל"חברות ההפצה" הסתכם בסך של 510 מיליון שקלים, וסכום המע"מ הגלום בהן 72 מיליון שקל. על פי האישום, ל"חברות הכסות" הארגון לא טרח לספק כיסוי חשבונאי דומה, על מנת להסוות את פעילותן הפלילית. ממערך החשבוניות וממערך ההלוואות, נצבר בידי הארגון לפי הנטען רכוש אסור בסך 260 מיליון שקל.
יניב בן דוד כראש הארגון לכאורה, קבע את אופי הפעילות, חלוקת התפקידים, קבע למי יופצו החשבוניות, באיזה חברה ייעשה שימוש, מה התמורה שתגבה עבור החשבוניות הכוזבות, וכיצד יחולקו הרווחים. תום והראל בן דוד, שני אחיו הנמצאים עדיין בספרד ונאבקים בהסגרתם, מוגדרים כמנהלים בארגון. כמה חברות הפצה של חשבוניות המס נרשמו על שם תום, ויניב נרשם כעובד שכיר בהן.
חברי הארגון
הנאשמים מוטי אטיאס, חיים סעדה ורפי קסטוריאנו מוגדרים כמנהלים נוספים בארגון, הפועלים לפי הוראות יניב, וכך גם עד המדינה שהתקדם והפך לפי הנטען לחלק מהדרג הניהולי. בתחילת דרכו בארגון, נרשם עד המדינה כעובד אחת החברות, ופעל תחת אטיאס והראל בן דוד על מנת לגייס לקוחות לחשבוניות הפיקטיביות ולהלוואות. בהמשך נרשם עד המדינה כעובד תחת תום, אך פעל לפי הוראות ישירות מיניב לכאורה.
נאשמים נוספים, אבירן ערבה וישראל בורוכוב, מוגדרים כ"חיילים", שנרשמו כבעלי חברות הכיסוי, שהוציאו חשבוניות ל"חברות ההפצה". אריאל גדמילוב מוגדר כסוכן, ונאשמת מספר 10, בת זוגו של יניב, גילה בן דוד, החזיקה לפי הנטען בכספי הארגון ועשתה בהם פעולות שונות.
נותני שירותי המטבע, ציון דואק והכדורגלן לשעבר עקיבא מגרלשווילי, מוגדרים אף הם כפעילי הארגון, שהעמידו את הצ'יינג'ים בבעלותם לכאורה לרשותו, לפריטת המחאות במאות מיליוני שקלים למזומן והחזרתם לידי חברי הארגון לכאורה, מבלי לבצע דיווח.
ליניב בן דוד מיוחסת סחיטה באיומים אחת, יחד עם מוטי אטיאס, של בעל אולם האירועים "יד חרוצים" בתל אביב. בשנת 2015 החל אטיאס לספק הלוואות לאולם ובנוסף סיפק הארגון תלושי שכר לעובדיו. לאחר כשלושה חודשים כשבעל האולם התקשה להחזיר את המימון ולפרוע שיקים שמסר, בן דוד איים עליו לכאורה, כי אם לא ישלם, יקחו לו את האולם ויבואו בכל ערב לקבל את הפדיון. לפי האישום בן דוד גער בו: "אני לא אתן לך לעבוד אם אני לא אקבל את הכסף".
"לא כדאי להתעסק"
בפגישות נוספות עם בעל האולם, הפעיל בן דוד לחץ לתשלום החוב, ואטיאס איים לפי הנטען כי "ליניב יש שותפים בדרום הנמנים עם משפחת פשע, ולא כדאי להתעסק איתם". בהמשך, לכאורה, בן דוד ואטיאס הגיעו לאולם עם אנשים נוספים מהארגון וחסמו את הכניסה. בן דוד הודיע כי החוב תפח ל-500-600 אלף שקל כי "זה לא כמו בנק רגיל". עוד נטען, כי בעל האולם נסחט לספק שירותי קייטרינג לאולם בגבעת ברנר, שבן דוד ואטיאס שותפים בבעלות עליו, ובסופו של דבר הוא שילם 900 אלף שקל עבור החזר ההלוואות והריבית.
החקירה נוהלה ביחידה הארצית לחקירות כלכליות יאל"כ-להב 433 וברשות המסים. יניב בן דוד עזב את הארץ בינואר 2017, לאחר שנפתחה חקירה נגד אחד ממקזזי החשבוניות. לפי הפרקליטות, כאשר הוא חשד כי אחד מחברי הארגון נחשף, הוא דאג להוציא גם אותו מחוץ לישראל, ו"במהלך כל שנת 2017, המשיך יניב לנהל את ארגון הפשיעה ואת מערך הפצת החשבוניות הכוזבות מספרד, באמצעות מתן הנחיות יומיומיות לפעיליו, תוך העברת חלק גדול מרכושו מחוץ לישראל ורכישת נכסים בחו"ל". גם תום והראל נמלטו. בינואר 2018 הם נעצרו בספרד.
הראיות בתיק כוללות, לפי בקשת המעצר עד תום ההליכים, את גרסת עד המדינה המצביע על יניב כראש הארגון, וכן מסמכים, התכתבויות סמס וראיות פורנזיות, הקושרים את יניב לכאורה לעד המדינה ולאחרים.
הפרקליטות טוענת כי מסוכנותו של בן דוד עולה מאופיו הרצידיביסטי ומעורבותו החוזרת באותן עבירות, לאחר שבאוגוסט 2014 סיים לרצות 78 חודשי מאסר על מערך דומה של חברות קש שהקים, ובאמצעותן השתלט על חברות להתקנת תשתיות כבלים ולווין. הכל באמצעות מערך סבוך של חשבוניות פיקטיביות, שחסכו לו את החובה לשלם למע"מ עשרות מיליוני שקלים – כסף מזומן אותו העביר לבנק ההשקעות הפרטי שלו, שבאמצעותו השתלט על עוד ועוד חברות במצוקה.
לטענת הפרקליטות, "מיד לאחר שחרורו של המשיב מהמאסר, באוגוסט 2014, הוא שיכלל את פעילותו הפלילית והקים מערך חדש של חברות ואנשים, שיעבדו תחתיו ועל פי הנחיותיו, תוך גניבת הקופה הציבורית במאות מיליוני שקלים".
עבירות מע"מ ומס הכנסה אינן מיוחסות ליניב, בשל תנאי ההסגרה מספרד, אך הוצאת חשבוניות כוזבות וקיזוזן במטרה להתחמק ממס, כמו גם עבירות לכאורה של מנהל בארגון פשיעה, מהוות עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ובהן מואשם יניב בן דוד. כתב האישום הוגש על ידי הפרקליטים עורכי הדין ליאת מנור, אוראל בן מוחה ועידו נולמן.
עו"ד אבי חימי אשר ייצג את בן דוד בדיון הראשון אחרי הגשת כתב האישום, הקפיד לציין כי מדובר בייצוג זמני להליך המעצר בלבד. עו"ד חימי הדגיש כי לאור החלטת ההסגרה, בן דוד לא הואשם בפרק של הוצאת וקיזוז חשבוניות פיקטיביות, ולשיטת ההגנה חלקו פחות בהשוואה לנאשמים האחרים.
 |
 |
 |
 |
את הנאשמים האחרים בחברות בארגון הפשיעה מייצגים עורכי הדין מנחם רובינשטיין, גלעד ברון, שי טובים, יוסי חמצני, עופר אלמוג, אורנה פינטו גבסו, ירון ברזילי, רומח שביט, גלית בש ומשה שמיר.
