היום משתחררים מבתי הסוהר כ-1,000 אסירים, במסגרת יישום תיקון חוק השחרור המנהלי שאושר בנובמבר (חמישי, 20.12).
ב-13 ביוני 2017 פסק בג"צ כי על המדינה להעמיד תוך תשעה חודשים את שטח המחיה המינימלי לכל אסיר ועצור במתקני הכליאה בישראל על 3.5 מ"ר, ולאחר מכן – תוך 18 חודשים – על מינימום של 4.5 מ"ר לכל אסיר ועצור.
במסגרת הפסיקה קבע בית משפט העליון כי מלבד בינוי של מתקני כליאה חדשים, הדרך ליישום פסק הדין מחייבת גם שינוי מהותי של מדיניות התביעה, וקביעת חלופות כליאה ומעצר שונות. בפועל נראה כי גופי התביעה האמונים על דרישות אלה, המשטרה והפרקליטות, אינם מתייחסים כלל להחלטות בג"צ, כפי שנוסחו בפסק דין הפרישה של השופט אליקים רובינשטיין – בג"צ שטח המחיה.
בפועל, רשויות התביעה ממשיכות לדרוש החמרה בענישה, מתנגדות למרבית החלטות השחרור של ועדות השחרורים, ומרבות לערער לבתי המשפט המחוזיים על כל שחרור כמעט. בתי המשפט מצידם נוטים לקבל את דרישות התביעה בנוגע לשחרור אסירים, גם הם תוך התעלמות מהמסר המרכזי של בג"צ שטח המחייה אשר "מתכתב" עם דו"ח ועדת השופטת דליה דורנר – הרחבה של מערכי הטיפול והשיקום בתוך בתי הסוהר ומחוצה להם, והעדפת הליכי שיקום על פני כליאה מרובה, שהביאה אותנו עד הלום.
שב"ס ניצב בתווך, בין אטימות הפרקליטות לבין נאורות בית משפט העליון. פסק הדין קבע במפורש, כי עקב לוח הזמנים הקצר שהוכתב בפסק הדין, החובה למציאת מענה למרחב המחיה איננה רק באמצעות בינוי של מתקני כליאה חדשים, אלא מציאת פתרונות נוספים. בבדיקה שנערכה בשב"ס נמצא כי ליישום השלב הראשון (3.5 מ"ר) היה חוסר ב-3,000 מקומות כליאה, וליישום השלב השני כ-6,000 מקומות.
מאחר שבג"צ הטיל על כלל גופי המדינה הרלוונטיים את החובה לתת מענה לפסק הדין, הוכנה תוכנית ממשלתית כוללת ליישום החלטת בג"צ "שטח המחיה". מרכיבי החלטת הממשלה כללו תקצוב משמעותי לצורכי בינוי בתוכנית ארוכת טווח, וכן תקצוב נוסף עבור פתרונות בתחום חלופות הכליאה, כגון הרחבת תקופת עבודות השירות, בתי משפט קהילתיים נוספים, הקמת יחידה למאסרים קצרים, ועוד. עם זאת, גם על פי מתווה זה היה ברור שאין שום דרך לעמוד בהחלטת בג"צ מבלי להרחיב את השימוש בשחרור מנהלי מטעמי צפיפות לתקופות קצרות כפי שקבוע בפקודת בתי הסוהר.
במסגרת חקיקה חדשה שאושרה בכנסת ב-8 בנובמבר 2018, נקבע כי יוגדלו תקופות הקיצור המנהלי של אסירים השפוטים למאסר של עד ארבע שנים. מדובר בכלי משפטי קיים, ולאור החסר הצפוי במקומות כליאה, נדרש להרחיבו. תיקון פקודת בתי הסוהר אינו מבחין בין סוגי עבירות פליליות וחומרתן. הקריטריון היחיד שאושר על ידי משרד המשפטים הינו משך המאסר.
וכך, במסגרת התוכנית החליטו על שחרור המוני ביום אחד, ככל הנראה מתוך הבנה שהנושא יעורר סערה ציבורת בתקשורת האלקטרונית, שנוהגת להגיב בהיסטריה, מה שיאותת לבג"צ להימנע להבא מהחלטות הומניסטיות הדוגלות בזכויות של אסירים, רחמנא ליצלן. זה בדיוק מה שקרה בבוקר יום השחרור, מי שזיפזפ בין מהדורות הבוקר מיהר לסגור את דלת הבית והבניין, שמא יותקפו ילדיו וילדי השכנים על ידי פדופיל משוחרר.
לגופו של עניין, כל המשוחררים היום היו מיועדים לשחרור בעוד חודשיים שלושה, מקסימום ארבעה, כך שלא מדובר באיזה פרס יוצא דופן לגיבורי העולם התחתון. בכל מקרה, אף לא אחת ממערכות הרווחה והשיקום הציבוריות לקחה אחריות על המשוחררים, או על המציאות אליה הם חוזרים ביום הסגרירי הזה, מבלי שהפרוטה מצויה בכיסם, ואולי גם הדחפים האפלים עדיין קודחים במוחם.
בשב"ס אומרים כי לקראת שחרור בהיקף יוצא דופן שכזה, השירות פעל וערך תיאומים מול שורה ארוכה של גופים חברתיים – עירוניים וממשלתיים. "מידי שנה משתחררים מבתי הסוהר כ-12 אלף אסירים בסיום ריצוי מאסרם", נמסר משב"ס, "עם זאת, לאור המספר הגדול יחסית של האסירים המשתחררים כעת, פעל שב"ס מול גורמי הקהילה על מנת לצמצם סיכונים ולאפשר את היערכותם".
משטרת ישראל. רשימת התיאומים של שב"ס כללה כמובן את התיאום עם המשטרה, אליה הועברו כלל רשימות האסירים והרקע שלהם.
כ-1,000 נפגעי עבירה של כ-450 אסירים העומדים להשתחרר, עודכנו באופן יזום על ידי שב"ס בדבר הקדמת השחרור של האסירים מהם נפגעו. עד כה, עניינם של שישה אסירים הועבר לוועדת מוגנות של משרד הרווחה, להוצאת צווי הגנה.
רווחה. רשימות האסירים המשוחררים הועברו גם לרשויות הרווחה על פי אזורי מגוריהם, בין היתר לצורך הנחיית גורמי הטיפול בקהילה. על משקל זה הועברה רשימת האסירים גם לידי הרשות לשיקום האסיר (רש"א). אסירים ייחודיים הופגשו עם גורמי רש"א לבניית תכנית אישית.
חינוך. לקראת שחרור האסירים, בתאום עם משרד החינוך התקיימו מבחנים לאסירים לומדים, על מנת לאפשר להם זכאות לסיום לימודים.
עברייני מין. הופנו להערכת מסוכנות לצורך הוצאת צווי פיקוח על ידי יחידת צור, שפועלת מול הפרקליטות ובתי המשפט לקבלת תנאי פיקוח עבור כל אסיר שנקבעה עבורו רמת מסוכנות בינונית ומעלה.
עבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב). בשב"ס אומרים כי התקיימו דיונים בוועדות אלמ"ב הפועלות במשרד הרווחה, בה נוטלים חלק גורמי קהילה וגורמים רלבנטיים נוספים. גורמי הקהילה עודכנו לצורך הכנת משפחות האסירים ונפגעי העבירה לשחרורם. הועדה המליצה על הוצאת שישה צווי הגנה לנפגעי עבירה, במקרים בהם קיים חשש לפגיעה. בשב"ס מדווחים כי עד כה – נפגעת עבירה אחת הומלצה להעברה למקלט לצורך הגנה.
מקבלי תחליפי סם הופנו למרפאות אדולן בקהילה. נעשה תיאום עם משרד הבריאות והרשות הלאומית למניעת סמים ואלכוהול.
טעוני פיקוח (אסירים בתפקוד נמוך) – הופנו לקהילה ולמרכזי בריאות הנפש ל-6 אסירים ט.פ רמה א' נבנה סל שיקום המאפשר קליטתם במוסדות. 3- אסירים מועברים למסגרת חלופית.
חולי נפש. הועברו פניות למרכזי בריאות הנפש בקהילה ולגורמי הרווחה לרש"א.
קשישים. הועברו למסגרת מתאימה בתיאום עם הקהילה.
אסירים בהשגחה (חשש לאובדנות). תווך עם גורמי רש"א והעובדים הסוציאליים בקהילה, במקרה בו עולה סיכון ממשי לאובדנות.
אסירים נזקקים (כלכלית). בחינת מצב כלכלי טרם שחרור כולל, בחינת מצב דיור ותיווך רש"א למציאת פתרון דיור זמני. הסבר מפורט לאסירים אודות זכויות בביטוח לאומי.
לא בחצר האחורית שלי
בתוך כך, משרד המשפטים הוציא תזכורת לפיה נפגעי עבירות מין רשאים לבקש מבית המשפט להטיל צו שיגביל את העבריין מלגור, לעבוד או ללמוד בסביבת מגוריהם. ההודעה מבוססת על "חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה" אשר קובע, כי כל מי שנפגע או נפגעה מעבירת מין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט להטיל צו שיגביל את עבריין המין לאחר שחרורו מהמאסר מלגור, לעבוד או ללמוד בסביבת חייו של נפגע העבירה.
את הבקשה ניתן להגיש באמצעות פנייה אל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אשר ימנה לנפגע העבירה עו"ד שיכין עבורו את הבקשה וייצג אותו בבית המשפט. הסיוע המשפטי ניתן ללא עלות וללא תלות במצבו הכלילי של נפגע העבירה. לילדים ובני נוער ניתן ייצוג מותאם באמצעות עורכי דין מיוחדים המומחים בתחום.
עו"ד איתי נעמן, ראש תחום נפגעי עבירות מין בסיוע המשפטי: "באמצעות הטלת מגבלות על עבריין המין שמשתחרר ממאסר, ניתן למנוע נזק נפשי חמור נוסף שעלול להיגרם לנפגעי עבירות מין מהיתקלות תדירה עם עבריין המין שפגע בהם. עורכי הדין של הסיוע המשפטי עברו הכשרה מקצועית שנבנתה במיוחד לנושא זה, וחשוב שנפגעות ונפגעי עבירות מין ידעו שאנחנו הכתובת עבורם ואנו מטפלים בפניות כאלו בכל העת".
לסיוע המשפטי במשרד המשפטים ניתן לפנות:
• באמצעות המוקד הטלפוני: 1-700-70-60-44 (שלוחה 4)
• באמצעות הדוא"ל: Siyua.hanhala@justice.gov.il
