אסמהאן אטרש (69), תושבת יפו, היא אשה למודת סבל. סיפורה האישי, ככל הנראה, הוא חסר תקדים בישראל. לאסמהאן היו שישה בנים ובת, אולם חמישה מבניה נרצחו במהלך השנים על רקע סכסוכים עברייניים ומשפחתיים ביפו המדממת. ואף אחד ממעשי הרצח לא פוענח למרות שחלפו שנים רבות, תוך אוזלת יד משטרתית מקוממת.
עכשיו, כשאסמהאן בזקנתה, חברת עמידר, בעלת הדירה בה היא מתגוררת שנים רבות, מסרבת להכיר בה או בנכדה הצעיר המתגורר איתה, כדיירים מוגנים בעלי זכויות בנכס. זאת למרות שאביו של הנכד, עאדל אטרש, ואחיו הצעיר מחמד אטרש, שניים מבניה של אסמהאן שנרצחו, הוכרו על ידי עמידר כדיירים מוגנים, בעלי זכויות לרכוש בבוא היום את הנכס.
בשבוע שעבר הגישו הסבתא והנכד, מחמוד אטרש, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד "עמידר", באמצעות עו"ד מרים כבוב ממשרד כבוב סיקסק. בעתירה הם מבקשים לאפשר להם לממש את זכויותיהם ולרכוש את הדירה, שמלבדה אין להם רכוש אחר.
מחפשת חמלה
בניה של אסמהאן למשפחת אטרש נרצחו בזה אחר זה, במסגרת סכסוך דמים עם משפחת פשע יפואית מפורסמת, שהפיל חללים בשני המחנות במשך 15 שנים ויותר. ב-1998, כשהנכד מחמוד (בן ה-22 כיום) היה בן שנתיים, נרצח אביו עאדל מירי, כשהוא ישב על כתפיו. מחמוד נפגע מירייה בפניו ובכתפו השמאלית, והרופאים נאבקו על חייו במשך כמה שבועות במחלקת טיפול נמרץ.
באוגוסט 2005 קטלו מתנקשים ברצח כפול, האחרון בשרשרת המשפחתית הטראגית, את עימאד אטרש בן ה-31, ואת מוחמד אטרש בן ה-21. מוחמד הוכר לפני מותו כדייר מוגן, שהמשיך את זכויות אחיו עאדל, שהתגורר באותה דירה וזכה גם הוא לפני מותו במעמד מוכר על ידי עמידר.
האם הקשישה התגוררה בדירה עם בנה מוחמד, ונשארה לגור שם אחרי מותו, כשהיא מגדלת את בנו של עדאל. אולם חרף ההיסטוריה המשפחתית בדירה והנסיבות הטראגיות, מסרבת עמידר לראות בהם דיירים מוגנים, שהזכויות הועברו אליהם על ידי בני משפחתם.
"העותרת הינה אישה מבוגרת בת 69, אשר עברה כברת דרך ארוכה ומייגעת מאוד בחייה", כתבה עו"ד כבוב בעתירה נגד עמידר. "העותרת איבדה את חמשת ילדיה במעשי עבירה נפשעים…על ידי גורמים שעד היום לא התבררה זהותם. כאישה שחוותה טראומות קשות בחייה ומתוך דאגה לעתיד נכדיה, העותרת מבקשת להסדיר את הזכויות בנכס, על מנת שהנכדים, ילדיהם של כל בניה שנרצחו, לא יימצאו את עצמם ברחוב אחרי לכתה מהעולם".
עו"ד כבוב שבה והדגישה כי בידיה המסמכים בהם אישרה עמידר לשני בניה של אסמהאן להסדיר את מעמדם בנכס, אולם לאחר שנרצחו דחתה את בקשות האם להסדיר את זכויותיה. עמידר הודיעה לה רק כי "לפנים משורת הדין" תאפשר לה להתגורר בנכס עד יומה האחרון, מבלי להבטיח דבר לצעירים היתומים מאבותיהם.
"חשוב לציין כי העותרת משלמת מאז ומתמיד את דמי השכירות החודשיים בגין הנכס", ציינה עו"ד כבוב. "אין מחלוקת שהעותרים, אסמהאן והנכד הצעיר שהתגורר בבית מאז היוולדו, הינם דיירים מוגנים, וחרף זאת, מוצאים את עצמם כיום מתרוצצים אחרי חברת עמידר ומבקשים שיכירו בזכויותיהם ויאפשרו להם לרכוש את הנכס. העותרת חיה למען נכדיה, אשר לא זכו לגדול עם אבותיהם, ועושה כל שביכולתה על מנת לדאוג להם, וזאת מתוך פחד שמא לא תזכה להמשיך את חייה ונכדיה ייזרקו לרחובות.
"המשיבה (עמידר) בחרה פעם אחר פעם, מסיבות שונות ומשונות להתעלם מבקשותיה של העותרת, לטרטר אותה, להפוך את חייה להרבה יותר קשים… בחוסר אנושיות מופלג, כאשר במקום להתחשב במצוקתה הבלתי נסבלת, בחרה לגרור אותה בהליכים מפרכים… די בכך שהמשפחה מפורקת וכל שנשאר לה היא הסבתא והנכס אשר מהווה עבורם בית ומשפחתיות".
עו"ד כבוב כתבה כי סירובה העיקש והתמוה של עמידר נובע ממניעים זרים. "כדרכה וכמנהגה בגישתה כנגד תושבי יפו הערבים, היא אינה מאפשרת לדיירים מוגנים על פי דין, לרכוש את זכויותיהם, ומסרבת מטעמים שונים ומשונים, ומגישה תביעות פינוי, תוך מדיניות נוקשה ודורסנית במגמה ברורה שמטרתה הדרת מחזיקים במקרקעין כדין מבתיהם ומחלקות מקרקעין בהם הם ומשפחותיהם מחזיקים זה עשרות שנים".
כתב הגנה טרם הוגש לבית המשפט. מחברת עמידר נמסר: "אנו פועלים בהתאם לחוק, תוך שאנו עושים כל מאמץ כדי לסייע לדיירים במיצוי זכויותיהם. אולם אין באפשרותנו להכיר בזכויות דיירים שאינם עומדים בתנאי החוק. מאחר שהעתירה כבר הוגשה והנושא יידון בהליך המשפטי, אנו מנועים מלהתייחס לדברים בטרם נעביר תגובתנו לבית המשפט. חשוב לנו להדגיש שאנו דוחים מכל וכל את הטענה העולה בין שורות העתירה, לאפלייה לכאורה, שכן חברת עמידר פועלת תוך רגישות, שוויוניות ושקיפות מלאה אל מול ציבור הדיירים, ללא כל הבדל ובהתאם להנחיות החוק".
