השופט עודד מורנו גילה לאחרונה (4.11.18) את מידת הרחמים הראויה בתיק של קשיש מנתניה המתקרב לגיל 80, שפיצל נכס גדול ששייך לו לשלוש יחידות דיור. התביעה העירונית הגישה נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר, והאיש מיהר להחזיר את המצב לקדמותו, והשאיר רק מקלחת ושירותים נוספים.
למרות זאת, התביעה העירונית ביקשה מתחם ענישה של קנס בסך 35-50 אלף שקלים, ומאחר שהיה ברור כי העבירה היא מינורית, ביקשה למקם את הנאשם בתחתית המתחם. בנוסף, ביקשה צו הריסה לתוספות.
לעומת זאת, סנגורו של הנאשם, עו"ד ד"ר ניסן שריפי, טען כי הנאשם הודה מיד, וציין את גילו המתקדם ואת העובדה שלמעשה הוא זה שדיווח על הפיצול, ואף הסיר את המחדל כמעט כליל. בנוסף, עו"ד שריפי הסביר כי מדובר בשינוי פנימי שלא מחויב בהיתר, ולכן אין להוציא צו הריסה, ואף הביא בפני השופט מורנו פסיקות קודמות. "אוי ואבוי לנו אם נדרוש על כל כיור וצינורות בבית היתר", אמר לבית המשפט.
השופט השתכנע, והעמיד את מתחם הקנס על 4000-10000 שקלים. "אינני סבור כי קיומה של מקלחת ושירותים בתוך בית שנמצא בבעלות הנאשם, כשלא הוכח לבית המשפט כי בניית המקלחת והשירותים גרמה לפגיעה כזו או אחרת בצנרת…של דיירים אחרים, לא מהווה שינוי פנימי".
לפיכך קנס השופט מורנו את הנאשם ב-4000 שקלים בלבד, והתחייבות בסך 5000 שקל להימנע מעבירת בנייה. המקלחת, אגב, לא תיהרס.
