יוסי בן דהן (25) מהרצליה הנאשם במעורבות בנסיון רצח של אלי מוסלי בשנת 2012 שוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
במסגרת פרשה 1131, בן דהן הואשם יחד עם יעקב שמעון "עקא" (47), עמית פוגל (32) ועד המדינה המכונה שוורצמן, אשר להם יחסה הפרקליטות קשירת קשר לפשע וניסיון רצח. בכתב האישום נטען, כי חברי ארגון אברג'ל חשדו שארגון הפשע של האחים מוסלי אחראי לרצח אחד מבכירי ארגון אברג'ל דאז, יוסי קסטרו, בקיץ 2012 בהוד השרון.
על הרקע הזה, נטען, תכננו הנאשמים ואחרים להביא למותם של בכירי ארגון מוסלי בשני מקרים לפחות. פעם אחת של אחים אלי ושי מוסלי, יחד עם בכיר הארגון אביאל וואהל, עם שובם לישראל מרומניה בנובמבר 2012. לשם ההוצאה לפועל של התוכנית, נטען, פוגל ועקא הצטיידו בכלי רכב גנובים ובכלי נשק. בכתב האישום נטען, כי לפי הוראה של עקא, בן דהן השיג עבורו אקדחים אותם העבירו למקום מסתור בבת ים.
עם קבלת המידע על נחיתת השלושה בארץ, שוורצמן ועקא אספו את שני האקדחים, שבאחד מהם היו ארבעה כדורים ובשני 14. אלא שהשניים נעצרו עם כלי הנשק על ידי המשטרה בטיילת בת ים, ולכן תוכנית הרצח לא הושלמה.
כתב האישום נגד השלושה מתבסס על עדותו המפורטת של עד המדינה שוורצמן, שהיה למעשה אחד מיוזמי תוכניות החיסול, בסיוע לכאורה של בן דהן אשר הביא את האקדחים אשר נתפסו בדרך לנסיון חיסול של אלי מוסלי בכניסה לצ'יינג' בתל אביב. כחיזוק לעדותו של שוורצמן, בידי החוקרים מחקרי תקשורת, האזנות סתר, דוחות פעולה של שוטרים, וגם פלט יציאות וכניסות של "יעדי החיסול".
בחודש נובמבר 2017, עם הגשת כתב האישום אשר צורף לתיק 1131 שהוגש עוד קודם, ביקשה הפרקליטות להאריך את מעצר הנאשמים עד תום ההליכים. במאי 2018 קבע בית משפט המחוזי בתל אביב כי קיימת תשתית ראייתית לעבירות המיוחסות לבן דהן וכי נוכח מהות המעשים הפליליים המיוחסים לו ורף המסוכנות הגבוה קיימת עילה למעצר עד תום הליכים, ובתוך כך נקבע כי אין מקום לחלופת מעצר.
ערר שהגיש סנגורו, עו"ד זוהר ארבל, נדחה בחודש יוני תוך שבית המשפט העליון קובע כי "התשתית הראייתית חזקה דיה, ובעלת עוצמה מספקת". בתחילת חודש נובמבר במסגרת בקשה להארכת מעצרו הורה בית המשפט העליון על הארכת מעצרו של בן דהן ב-90 ימים, אבל הורה גם על הכנת תסקיר לבחינת אפשרות של חלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני.
שירות המבחן קבע כי בן דהן אינו מתאים לשחרור בתנאים מגבילים וכי אם יוחלט על שחרור לחלופה יש להטיל עליו פיקוח חיצוני מרתיע והדוק בדרך של איזוק אלקטרוני. לאור כך, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, לפני כעשרה ימים הורה בית המשפט המחוזי על קבלת חוות דעת של היחידה הממונה על האיזוק האלקטרוני לפיה החלופה נבחנה ונמצאה מתאימה.
הפרקליטות שבה והתנגדה לשחרור תוך שהיא מציינת כי הנאשם שוהה באגף שמור. מנגד, סנגורו, עו"ד ארבל, טען כי העובדה שהנאשם שוהה באגף שמור אינה קשורה בקשריו האישיים אלא מהווה תוצאה של נקיטה במשנה זהירות מצד שירות בתי הסוהר, אשר כל אימת שלעצור יש קשר עם ארגון מסויים מיוחסים אליו אוטומטית כל הסכסכים המשויכים לאותו ארגון.
השופט אברהם הימן ציין בהחלטה שקיבל: "איני מתעלם מהחלטתי ביום 22.5.18 להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. אלא שלנוכח שינוי הנסיבות, לרבות חלוף למעלה מחצי שנה מאז ההחלטה, כמו גם לנוכח החלטת בית המשפט העליון ולאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הקיימים, אני סבור כי ניתן להורות על המשך מעצרו של הנאשם בתנאי איזוק אלקטרוני".
