
בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע (28.11) את יהודה דוד וולפא, בן 87, רבה הראשי האשכנזי של ראשון לציון זה 48 שנים, ואת עו"ד יוסף פרג'ון פאר (70) בהטרדת עד.
במסגרת תפקידו היה הרב וולפא אחראי על מערך הכשרות בעיר, וב-2014 הוא מינה את עו"ד פאר כחבר המועצה הדתית, וכיו"ר ועדת הכשרות. בספטמבר אותה שנה פנה גורם דתי בעיר לפקח כשרות, שחמש שנים קודם התלונן במשטרה כנגד הרב וולפא בגין עבירות שוחד (שנסגר בינתיים), ואמר לו שהוא מעוניין לערוך ביניהם סולחה. בשל אותה תלונה ניתק הרב וולפא מגע עם הפקח, לא אישר לו לחתום על כשרות והודיע לעובדי המשרד כי אינו מכיר בו כמשגיח כשרות. את הרב וולפא ייצג בתיק השוחד עו"ד פאר.
מכל מקום, הפקח הסכים, וב-21 בספטמבר 2014, בעוד החקירה בתלונתו נגד הרב עדיין מתנהלת, הוא התקשר לפאר, והחל לשוחח איתו בעניין הסולחה. אלא שאז הופתע הפקח לגלות כי תמורת הסולחה הוא מתבקש לחתום על מסמך לפיו "הידיעות אשר הועדו נגד כבוד הרב וולפא במשטרת ישראל נבעו מטעות, וכבר בחקירה הוכח שאינן נכונות. אני מתנצל ומבקש סליחתו של הרב".

הפקח סירב, ולא נענה גם להפצרות חוזרות ונשנות של פאר. הוא פנה לוולפא בבקשה לחתום על תעודת כשרות, אולם גם הרב היתנה את הסכמתו לכך בחתימתו על מסמך שיאשר כי הודעותיו במשטרה היו טעות. לפיכך הוגש נגד השניים כתב אישום בגין הטרדת עד, באמצעות עו"ד דודי ענבר מהפרקליטות.
עו"ד ניר יסלוביץ, סנגורם של הנאשמים, טען כי כבר ב-2007, טרם הגשת התלונה על ידי הפקח, הוא נפסל על ידי הרב וולפא מלשמש משגיח כשרות, ועל רקע זה הגיש את תלונתו במשטרה. השיחות ב-2014, טען עו"ד יסלוביץ, היו במסגרת ניסיונות לערוך פיוס, מאחר שסברו בטעות כי תיק השוחד נסגר. התיק, אגב, נסגר רק ביוני 2015, כשלוש וחצי שנים לאחר פתיחתו, והודעה רשמית על כך נמסרה לרב וולפא רק כשנה לאחר מכן.
השופט רפי ארניה לא קיבל את טענות הסנגור, וכבר בפתיחת הודיע כי "בכל הכבוד הראוי, אינני סבור כי לדברים אלה כל רלוונטיות", כתב. "בין אם היו התלונות מוצדקות בעת הגשתן ובין אם לאו…הרי שאין חולק כי במועד האירועים בנידונים, ספטמבר 2014, הפרקליטות טרם סגרה את תיק השוחד".

עוד קבע השופט כי פעולותיהם של השניים נועדו להביא את הפקח לכך שיחזור בו מטענותיו במשטרה, וכי הדברים עולים כדי הטרדת עד. "אני סבור כי המאשימה הוכיחה למעלה מספק סביר כי מתקיים בנאשמים היסוד העובדתי של העבירה…וכי האמור בהן (בשיחות בין הנאשמים לבין הפקח, דק"צ) מגבש את היסוד העובדתי הנדרש לעבירת הטרדת עד". השופט ארניה אף הבהיר שהשתכנע כי במועד השיחות ידעו הנאשמים היטב כי תיק השוחד לא נסגר, ולאור זאת הרשיע את השניים.
עו"ד ניר יסלוביץ: "קיבלתי בצער רב את הכרעת הדין של בית המשפט, הן בנוגע לרב העיר והן בנוגע לעורך הדין פאר. אין מדובר בסוף פסוק, ואני מאמין בלב שלם בצדקת הדרך, ביושרה האישית ובטוהר המידות של רב העיר ושל עו'ד פאר. אמשיך להילחם עד שינוקו מכל המיוחס להם".









