שופט בית המשפט העליון מני מזוז דחה בקשת רשות ערעור של ברק כהן על השעייתו מלשכת עורכי הדין למשך שנה וחצי. ההשעייה נדונה קודם בבתי הדין המשמעתיים ובבית המשפט המחוזי בירושלים.
השופט מזוז קבע כי סוגיית חופש הביטוי והמחאה החברתית שהעלה ברק להצדקת פעולות נגד ראשי הבנקים, איננה רלבנטית. לדברי מזוז, העבירות לכאורה בהן הוא מואשם ובגינן עומד לדין פלילי – לא בוצעו במסגרת מחאה ציבורית לגיטימית נגד הבנקים על גזל הציבור, אלא במסגרת אינטרס פרטי שלו לכאורה.
מזוז כתב: "השעייתו של המבקש אינה בגין פעילותו הציבורית אלא בגין עבירות פליליות בהן הואשם, במסגרת פעולות שנקט בגין הליכי הוצאה לפועל שנקט נגדו בנק לאומי. יתרה מזו, גם אם היה אכן מדובר בפעילות מחאה ציבורית, אין בכך כדי להצדיק ביצוע עבירות פליליות". כתב האישום המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב מייחס לברק ולשבעה פעילים, קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים, הטרדה והפרת הוראה חוקית, תקיפת שוטר, הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים – עקב מחאות נגד רקפת רוסק עמינח מנכ"לית בנק לאומי וציון קינן, מנכ"ל הפועלים לשעבר.
שופט בית המשפט המחוזי עודד שחם קבע כי התמונה הלכאורית העולה "אינה מתיישבת עם הרמה האתית המצופה" אף שפעולות המחאה, ההפגנות ליד בתיהם של מנהלי הבנקים והפרסומים באינטרנט לא בוצעו במסגרת מילוי תפקידו של ברק כהן כעורך דין.
בבקשת רשות הערעור לעליון, הציג ברק שאלות עקרוניות הנוגעות לחופש הביטוי, למעמד עורך הדין ולנורמות המצופות ממנו. לדבריו, בהתגייסותו למען מאבק חברתי-כלכלי בעל חשיבות לציבור, הוא עשה רבות כדי לתקן את דימויים של עורכי הדין כמנותקים מבעיותיו החברתיות של הציבור, וכמי שרק פועלים למיקסום תועלתם האישית-כלכלית. כן נטען כי הקביעה לפיה קיים קונצנזוס ברור, חד ערכי וידוע לדמותו הראויה של עורך הדין אשר משקיע מזמנו, מרצו וידיעותיו לשם מעורבות ופעילות חברתית ופוליטית, היא שגויה. לדבריו של כהן, קיים ציבור עורכי דין שחשוב כי גם קולו יישמע, המאמין כי פעולותיו – אותן ביצע כחלק מהתגייסותו למען מאבק חברתי – הן נכס ללשכת עורכי הדין ומגשימות את מטרותיה.
מזוז קבע כי הקשר העבירות לכאורה אינו ציבורי, ו"המקרה לא מעלה שאלה משפטית עקרונית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים" וכי במעשים לכאורה קיים קלון.
ברק כהן מסר בתגובה: "המאמץ של מזוז לצמצם את מודל המאבק האזרחי ולהרתיע מפניו הוא בבחינת עבר זמנו-בטל קורבנו, כי כל הארץ מלאה במאבק הזה. תמיד עדיף שופט כמו ד"ר גרשון גונטובניק שנותן החלטה אחרי שקורא חומר חקירה, ומתוך ראייה רחבה שמכבדת זכויות אדם, על פני שופט שנותן החלטה מתוך רצון להגן על המשטר מתוך מבקריו".
גונטובניק, שופט בית משפט המחוזי בתל אביב דן בתיק התנאים המגבילים בפרשת "באים לבנקאים" וקבע כי מהראיות לכאורה עולה תמונה של מחאה אותנטית בעלת אופי ציבורי, גם אם חוצת גבולות. כהן הוסיף כי "מבלי שמזוז שם לב, יש זיכויים ראשונים בתיק עוד לפני סיום פרשת התביעה". התביעה חזרה בה מעובדה בכתב האישום כי קריאות "אללה אכבר" נשמעו מביתו במקרה בו הוזעקו שוטרים, ומתקיים דיון על מחיקת עבירות מהומה ועלבון במקום ציבורי, עליהן חלה התיישנות לכאורה.
