בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה את תביעתה של אמא לילדה לקבלת מזונות ממאהבה לשעבר, שלטענתה הוא אבי בתה. האישה הקדימה את תביעת המזונות לתביעת האבהות, ולכן ביקשה להכריע באבהות "אגב גררא" (בדרך אגב). אולם בית המשפט קבע כי טובת הקטינה אינה נמדדת רק בטובתה הכלכלית, אלא אף בטובתה הנפשית והרגשית, שאינה פחותה מכך.
לפי התביעה, האם הרתה למאהב בשעה שהיתה נשואה לאחר. באמצעות בא כוחה, עו"ד אליק ביטר, היא טענה שבנסיבות בהן הקטינה נולדה בסמוך למועד גירושיה, לא ניתן היה לרשום את המאהב כאביה של הקטינה, ולכן היא נרשמה כבתו של הגרוש. כעת, ביקשה, יש להכריז אבהות "אגב גררא", לצורך פסיקת מזונות לילדה.
הנתבע, באמצעות בא כוחו עוה"ד חוסאם ח'ורי, טען שהתובעת הרתה כשהיתה נשואה לאחר, הודיעה לו שהקטינה אינה בתו, ואף בגדה בו עם אחר במהלך הקשר ביניהם. עוד טען כי הקטינה אינה מכירה בו כאב, וגם האם אינה רוצה בכך. התובעת, טען, עשתה זאת רק משיקול כלכלי, שגם בו אין ממש שכן הוא אדם קשה יום, וממשכורתו הזעומה הוא משלם מזונות לבנו מגרושתו.
נוכח חשש הממזרות נדרשה השופטת לחוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול באשר לאפשרות לערוך בדיקה גנטית לצורך קביעת האבהות. חוות הדעת קבעה כי אין לערוך בדיקה גנטית, מאחר שהיא עלולה להביא לפגיעה חמורה בכשרות לנישואין של הקטינה.
על פי תסקיר סוציאלי, האם והאב הנטען חיו יחד תקופה במהלכה נולדה הקטינה. הצדדים נפרדו עקב תלונתה של האם לאלימות קשה של הנתבע כלפי הקטינה והוא הורחק. תקופה קצרה פגש הנתבע בקטינה, ולאחר שהתעוררו אצלו ספקות באשר לאבהותו, הקשר פסק.
התסקיר העלה כי הקטינה אינה מכירה את מי שנטען להיות אביה הביולוגי, וכי האם הודיעה שאין בכוונתה לאפשר קשר ביניהם מחשש להישנות האלימות כלפיה. היא גם התנגדה שהילדה תישא את שמו, והודתה שתבעה משיקולים כלכליים בלבד. לאור זאת, המלצת התסקיר הסוציאלי הינה שטובת הקטינה אינה הולמת את עיקרון חקר האמת, שכן בדיקת אבהות תסכן את עתידה החברתי ואת כשרותה המשפטית מעצם הכרזתה כממזרה.
בנוסף, מונתה לקטינה אפוטרופוסית לדין, שטענה כי לאור העובדות אין מקום לקביעת אבהות המקימה חובת מזונות. יש לבחון את מידת הקשר הצפוי של הקטינה עם הנתבע, הסבירה, ולא רק מהפן של התועלת הכלכלית, כי אם מהפן הנפשי הרגשי של הקטינה. האפוטרופוסית סיכמה שטובת הקטינה ששמה לא יוכתם, גובר על טובתה בקביעת זהות אביה, ומשכך אין גם מקום להתיר בחינת אבהותה "אגב גררא", בתביעת המזונות שעלולה להטיל עליה כתם בייחוס ולפגוע בכשרותה להינשא בעתיד.
בית המשפט אימץ את המלצות העו"ס והאפוטרופוסית, שקבעו כי לקטינה לא תצמח כל תועלת מקביעת אבהות, והגיע למסקנה כי לא הוכח שהליך בחינת האבהות משרת את טובתה, למעט הרווחה הכלכלית שגם היא בספק, ואין בה כדי להתיר חשש לממזרות, ודחה כאמור את התביעה.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה".
