בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור הפרקליטות בעניינו של עובד ציבור שביצע מסכת של עבירות שעניינן הפרת אמונים וסרסרות לזנות, והטיל עליו עונש מאסר בפועל של 12 חודשים, במקום שישה חודשי עבודות שירות שהוטלו עליו על ידי בית משפט השלום.
הנאשם, דורון בריבו, שעבד בין השנים 2013-2009 כפקח ברשות האוכלוסין וההגירה, הודה והורשע בביצוע עבירות של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות וסרסרות למעשה זנות, וכן בהפרת סודיות, מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.
לפי עובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עוה"ד ווליד אלבז ומסעד מסעד מהפרקליטות, בריבו ניצל את הגישה למאגר מידע של רשות האוכלוסין וההגירה, ומסר לקרובי משפחה ולמכרים פרטים שונים בנוגע לאזרחים, כמו מועדי יציאה לחו"ל, כתובת מעודכנת וכו', הכל תוך הפרת פרטיותם והפרת חובת סודיות המוטלת עליו.
בין היתר מסר הנאשם, שעבד בעבר שמונה שנים בשב"ס, שלא כדין פרטים לנתינה זרה שהייתה שוהה בלתי חוקית, בנוגע למצב הטיפול בבקשתה לקבלת מעמד בארץ. בהמשך, פנתה הנתינה הזרה לבריבו מספר פעמים בבקשה לקבלת הלוואה, זאת עקב מצוקתה הכלכלית, והוא סרסר בה לעסוק בזנות עם עובדים זרים בתמורה לכסף, שאת מחציתו העביר אליה ומחציתו לקח אליו.
בנוסף, פעל הנאשם לסיכול מבצעים יזומים של הרשות, בכך שהודיע לקרובי משפחה ולמכרים על פעילויות מתוכננות לאיתור נתינים זרים השוהים בארץ ללא רישיון, ובכך סייע להם למנוע מעצרם של עובדים זרים המוחזקים אצלם. בגין מעשים אלה, גזר עליו שופט בית משפט השלום רון סולקין שישה חודשי עבודות שירות.
באמצעות עו"ד תהילה גלנטה הגישה הפרקליטות ערעור על גזר הדין, בו ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר בפועל. "בעבירות הפרת אמונים, כמו בעבירות שוחד ועבירות שחיתות שלטונית, אין לחרוג ממדיניות הענישה המחמירה הכוללת מאסר מאחורי סורג ובריח, לרבות משיקולי שיקום, שכן מרבית המעורבים בעבירות אלה אינם 'עבריינים מועדים', אלא אנשים נורמטיביים…שאינם עבריינים 'טעוני שיקום', והסיכון שיחזרו לבצע עבירות…נמוך ממילא. לכן, בעבירות כאלה יש ליתן כאמור משקל מכריע לשיקול של הרתעת הרבים, בבחינת למען יראו וייראו".
בית המשפט המחוזי, בהרכב השופטים רויטל יפה–כץ, יעקב פרסקי ויואל עדן, לא הסתיר את דעתו לגבי הפסיקה של השופט סולקין, וקבע כי טעה בית משפט השלום כשקבע מתחם אחד לכל העבירות, בעוד היה עליו לקבוע מתחם לכל עבירה, טעה כשקבע עבודות שירות מבלי לקבל חוות דעת של שירות המבחן, וטעה בחוסר ההלימה בין העבירות לעונש. "אכן, ערכאת הערעור לא תרבה להתערב בענישה של הערכאה הדיונית", כתבו. "אולם העבירות החמורות שעבר המשיב, והעונש חסר ההלימה לחומרה זו – מצדיקים התערבותנו".
השופטים גם קיבלו את עמדת הפרקליטות לגבי המשקל הנמוך שיש לייחס להליך השיקום, והגיעו למסקנה כי "העונש אינו תואם את חומרת המעשים…אינו מגשים את עיקרון ההלימה…ואינו עולה בקנה אחד עם פסיקות בתי המשפט באשר לענישה ההולמת בעבירות כגון אלה". לאור זאת, שלחו השופטים את בריבו לשנת מאסר.
