במהלכו של יום הלחימה בדרום (13.11) התכנסה ועדת השחרורים בכלא אשל בבאר שבע, לדון בבקשת חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס לשחרור מוקדם אחרי 16 חודשים. גטאס, חבר סיעת בל"ד, הורשע בהברחת 12 טלפונים לכלא תוך ניצול חסינותו, ומסירתם לווליד דקה, אסיר ישראלי השפוט ל-30 שנות מאסר על רצח חייל. "לאור המצב הביטחוני והפוליטי לא פיתחנו ציפיות, ואפילו שקלתי לדחות את הדיון", אומרת פרקליטתו של גטאס, עו"ד עביר בכר. "זה עיתוי לא מתאים. אף ועדה לא תשחרר בעיתוי כזה אסיר ביטחוני".
הח"כ לשעבר הורשע במתן אמצעים לביצוע מעשה טרור, ונמצא בכלא נפחא במצפה רמון, המוגדר כמתקן של אסירים ביטחוניים, אך לטענת עו"ד בכר הוא אינו אסיר ביטחוני קלאסי. "הוא פעל ממניע אנושי, מול אסיר פעיל בל"ד, וכל כוונתו היתה לאפשר לאסירים ביטחוניים קשר עם בני משפחותיהם. מעולם לא היתה לו כל כוונה אחרת. גם הפרקליטות, כאשר הגנה על ההסדר של שנתיים מאסר, אמרה שאין בידם שום ראיה שהוא פעל ממניעים אידאולוגיים-ביטחוניים".
לאסירים ביטחוניים, בהגדרה, אין גישה לטלפונים הציבוריים שבכלא, ואין קשר טלפוני עם בני המשפחה בכל תקופת מאסרם, למרות שאלו שלמשפחותיהם היתרי כניסה, או כאלו אזרחי ישראל, רשאים לקבל ביקורים מאחורי מחיצה. "כשהיה חבר כנסת", אומרת עו"ד בכר, "גטאס עבד מול המשרד לביטחון פנים, לקדם הצעה לאפשר לביטחוניים להתקשר תחת פיקוח, ורק לקרובים מדרגה ראשונה. לאב שרצח את שלושת ילדיו יש גישה לטלפון, אך קטין פלסטיני שיידה אבן לעבר גדר ההפרדה ולא פגע באיש ושפוט למספר חודשים, מנוע מקשר".
גטאס אמר לוועדת השחרורים: "ביצעתי עבירה חמורה. אני מודה בה, לקחתי אחריות, 16 חודשים אני כלוא בתנאים משפילים". חברי הוועדה – השופטת בדימוס דרורה בית אור, הקרימינולוג אוריאל תימור, העובד הסוציאלי יוסי רחמים ונציגת שב"ס ענת חג'ג' – השיבו: "כלא זה קשה, למה לא הבעת חרטה? אמרת המון דברים אחרים חוץ מזה". גטאס ענה: "אני מבטא את עצמי במילים שלי".
עו"ד בכר ביקשה מחברי הוועדה לבחון את המסוכנות שלו, מבלי לחייב אותו לומר מילה זו או אחרת. לדעתה, בדברים שאמר לוועדה, "היה די כדי להגיע למסקנה שהאדם נמצא במקום אחר, שלא נשקפת ממנו מסוכנות". היא מסכימה שההיבט החמור בפרשה הוא הניצול לרעה של חבר כנסת את פריבילגיית החסינות, שבזכותה נכנס לבתי סוהר ללא בדיקה ביטחונית, "אבל הוא כבר לא יהיה חבר כנסת. הוא לא ייכנס לבתי סוהר ולא יהנה מפריבילגיות נוספות. הוא הצהיר שהוא רוצה לחזור לעבודתו כמהנדס אזרחי, ולכפר ראמה, מקום מגוריו".
חודש לפני הדיון ביקשה ועדת השחרורים חוות דעת משב"כ, למרות שלא היה שותף לחקירת הפרשה. "שב"כ נמנע מהבעת דעה", הסבירה, "אבל ערב הדיון התברר שהוא הגיש חוות דעת מעודכנת לגבי המסוכנות. ברור לי שהיתה כאן יד מכוונת, לבקשת גורם כלשהו, כנראה הפרקליטות, כך שבתוך חודש השתנתה דעתם".
בשורה התחתונה, הוועדה אמרה כי גטאס אינו זכאי לשחרור מוקדם מאחר שלא הביע חרטה ולא עבר כל הליך טיפולי. "האסיר נשאל על ידי הוועדה מדוע לא היתה פנייה מצידו לאפשר לו להשתלב בהליכים כלשהם. הוועדה התרשמה כי האסיר לא הראה מוטיבציה ליזום פנייה כזו. הוא מנסה להסביר את מניעיו, כי לא היתה לו כוונה לפגוע בביטחון המדינה, אך לא מביע חרטה מפורשת על מעשה זה, שאין מחלוקת כי תוצאותיו עלולות היו לפגוע בביטחון המדינה באופן חמור". עם זאת, קבעה הוועדה דיון חוזר בפברואר הקרוב.
"הסיווג הביטחוני של גטאס מנע מראש מכל גורם טיפולי לגשת אליו", אומרת עו"ד בכר. "הוועדה שאלה למה הוא לא פנה, אבל אתם יודעים שגם אם הוא היה פונה היו מסרבים, כי הוא אסיר ביטחוני וזו מדיניות שב"ס, למרות שבית המשפט העליון כבר אמר לשב"ס שחובה עליהם לשקם גם ביטחוניים".
גם הנשיא קצב, להבדיל אלפי הבדלות, לא הביע חרטה, וועדת השחרורים דחתה בדיון הראשון את בקשתו לשחרור מוקדם.
"נכון, אבל גטאס מוחזק בתנאים שאף נבחר ציבור לא היה בהם. הוא בן 63, חולה כרוני, מוחזק בתנאים משפילים שלא מותאמים למצבו".
תאריך השחרור המלא של גטאס הוא ביולי 2019, אבל השחרור המנהלי בפועל צפוי בסוף מאי. כזכור, בשבוע שעבר הכנסת אישרה הכפלת התקופות לשחרור מנהלי, אך ברגע האחרון החריגה אסירים ביטחוניים. לו התיקון החדש היה חל עליו, היה גטאס משתחרר כבר עוד שלושה חודשים. כשדנו בכנסת בהרחבת השחרורים המנהליים, עלה שמו של גטאס כסדין אדום, והיה טריגר לדרישת חברי הכנסת למנוע זכאות לשחרור מנהלי מוגדל מאסירים ביטחוניים.
