נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, מפרסם דוח נוסף בו הוא מותח ביקורת קשה על ניהול תיק במטרה להביא להרשעה בכל מחיר, תוך הסתרת ראיות מכריעות וחיוניות מההגנה, ותוך הטלת חסיון על אופן הפעלת מדובב ועל קביעות קודמות של בתי משפט ביחס לאמינותו.
מדובר בתיק שוד של קשישה, בו זוכה שוהה בלתי חוקי בשם מראד פקיה על ידי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי. בתיק יוצא הדופן, זוכה פקיה שלוש פעמים אחרי שהפרקליטות ערערה פעמיים לעליון, שהחזיר את התיק למחוזי. פעמיים זוכה פקיה, לאחר שהשופט דרורי הורה על הסרת חסיון שהטילה התביעה על שאלות שונות הקשורות למדובב. הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום, וערערה לבית המשפט העליון.
העליון קיבל את הערעור פעמיים, והחזיר את התיק למחוזי. בפעם השלישית, לאחר ניהול המשפט עד תומו, זיכה דרורי את השב"ח, לאחר שקבע כי עדות המדובב לא אמינה ותוך ביקורת חריפה על התובעת, עו"ד דפנה אברמוביץ'. "תובע סביר לא היה מגיש כתב אישום על בסיס חומר הראיות שהיה בפניו", קבע.
הסנגור, עו"ד קובי סודרי, הגיש תלונה כנגד התובעת לרוזן. בהחלטת הנציב נקבע כי תחת הטענה לחסיון מדובב, הפרקליטות התאמצה כל העת להסתיר מההגנה "ראיית זהב" מזכה. כמו כן פעלה הפרקליטות להסתיר שהמדובב המפליל נקבע כבר כלא אמין בתיק קודם, למרות שאלותיו ופניותיו של עו"ד סודרי במשך יותר משנה. עוד קבע רוזן כי הפרקליטות לא מילאה אחר הוראות בית המשפט להעביר להגנה חומר חקירה מהותי.
הסתרת "ראיית זהב"
חלק משמעותי מה"הפללה" בתיק נשען על טענת המדובב שהנאשם התוודה בפניו בתנועות ידיים על ביצוע השוד. גם בתיק אלישע חייבטוב, כזכור, נשענה ההודאה בפני המדובב על תנועות ידיים, אלא ששם היה תיעוד וידיאו של התא, ואילו בתיק זה היתה רק הקלטה קולית. התובעת אברמוביץ' הסתירה תחת תעודת חסיון, בין היתר, את העובדה שצוות החקירה הפעיל תצפית על התא, וכי השוטרים-התצפיתנים לא הבחינו באותן תנועות ידיים עליהן העיד המדובב ולא אישרו פרט זה, כך שעדות המדובב בעניין נותרה יחידה.
הפרקליטות בתגובתה לרוזן טענה כי תעודת החיסיון שהוציאה, "חסתה את התצפית כחלק משיטות ואמצעי חקירה". רוזן דחה טענה זו. "משהיה ידוע למאשימה כי אף לא אחד מהתצפיתנים ראה את אותם סימני ידיים מפלילים, היה עליה לשקול להסיר את תעודת החיסיון ולהביא לעיון ההגנה חומר חקירה מהותי וחשוב.
"ראיית זהב זו נחשפה, בסופו של יום, ב'שגגה' על ידי קצין החקירות במהלך חקירתו הנגדית על ידי ההגנה", כתב רוזן. "ראיה זו העצימה טיעוני הסנגור, שהובילו בסופו של יום לזיכוי הנאשם, ובכך מנעו הרשעת אדם בעבירת פשע חמורה. לאלה מצטרפת העובדה, כי הפרקליטות נמנעה מלגבות עדות מהשוטרים התצפיתנים עד לעיצומו של המשפט, שרק אז נאלצה לעשות זאת נוכח רצונה להכשיר את הקלטות ותמלילי המדובב, לאחר שוויתרה על העדתו".
הסתרת תיק המדובב הקודם
טענה נוספת בתלונת עו"ד סודרי היתה כנגד הסירוב העיקש של הפרקליטות לגלות נתונים אודות הפעלת המדובב בעבר, וקביעות שקבע בעניינו בית המשפט. מדובר במדובב המרצה מאסר על עבירות אלימות חמורות, והופעל כ"קבלן" על ידי המשטרה בעשרות תיקים. בסופו של דבר המדובב עצמו גילה בחקירה נגדית, שבאחד התיקים הקודמים בהם הופעל, בית המשפט לא קיבל את עדותו בהקשר דומה, לאחר שגם שם טען כי הנאשם התוודה בפניו בסימני ידיים, מבלי שהיה לכך תיעוד או חיזוק כלשהו.
מאחר ששיטת ההפללה של המדובב לא היתה חד פעמית, וכבר בתיק קודם בית המשפט לא האמין לו, מדובר בראיה ניצחת עבור ההגנה, והפרקליטות ניסתה להסתיר אותה. הפרקליטות בתגובה טענה כי "תשובות בעניין נמסרו לבא כוח הנאשם, על אף שאולי ראוי היה לנסחן באופן ברור ומפורש יותר".
רוזן דוחה את טענת הפרקליטות. "בסופו של יום, להגנה לא נמסרה כל הודעה בנושא. יתרה מכך, פראפרזה של פסק הדין שהועברה להגנה, בעניין מהימנות המדובב, לא כללה כל התייחסות, ולו ברמז, לעובדה כי במסגרת פסק הדין (הקודם), מדובר היה בחילוץ הודאה בסימני ידיים על ידי המדובב. לא ניתן להשלים עם מצב דברים זה".
רוזן מוסיף ומבקר את התובעת על מסירת מידע לא נכון לבית המשפט, בדבריה תחילה כי "בתיקים קודמים, לא נקבעו ממצאי מהימנות לגבי המדובב". התובעת טענה בפני רוזן, כי יש להבחין בין קביעה לפיה "עד לא דייק", דבר שעלול לקרות גם בשל טעות בתום לב, לבין קביעת חוסר מהימנות. גם כאן, הנציב דוחה את התשובה. "עד תביעה שלא דייק בעדותו, הינו בבחינת עד שמהימנותו פגומה", קבע. "מדובר היה בקביעת מהימנות שראוי היה כי תעבור לעיון ההגנה, כנדרש על פי החלטת בית המשפט, ולמצער – לעיון בית המשפט עצמו".
עו"ד סודרי: "התיק הזה הוא דוגמא למאבק עיקש וממושך, שבסופו האמת יצאה לאור. אבל הגילויים בתיק צריכים להדאיג מאוד את הציבור בכל הנוגע להתנהלות המשטרה והפרקליטות בשימוש במדובבים, בניסיון לעוות את האמת ולהביא להפללה בכל מחיר. השאלה הקשה שצריך לשאול, בכמה מקרים אחרים הפללות שווא קרו ולא התגלו".
מהפרקליטות נמסר: "מדובר בתיק משנת 2013. כתב האישום הוגש על סמך חומר הראיות, שכלל בין היתר טביעות כף ידו של החשוד על משקוף הבית בו ארע השוד האלים של הקשישה, אמירות מפלילות של הנאשם בפני המדובב, וראיות נוספות. בהכרעת הדין שניתנה בשנת 2015 זיכה בית המשפט את הנאשם ופסק לו פיצוי כספי. כפי שגם ציין הנציב בהחלטתו, חלק מהלקחים כבר הופקו. הפרקליטות תלמד את הדוח באופן יסודי ותשלים את הפקת הלקחים בהתאם".
