פיצוץ המכונית בשכונת התקווה שבו נהרגו שני אנשים מארגון הפשע של משפחת מוסלי, עוזי בר ציון ואלעד סרדניוף, עורר סקרנות עצומה גם על רקע אפקט הפיצוץ כפי שנקלט במצלמות השונות באזור, והבערה הענקית שנלוותה לו.
לפי הערכות ראשונות עלתה אפשרות שמדובר במטען זרחני מסוג שלא נראה עד כה, שכן הרכב עצמו ויושביו לא התרסקו כפי שקורה תמיד בפיצוצי מטעני חבלה בכלי רכב.
כדי לקבל אבחנה מקצועית יותר על נסיבות הפיצוץ, אתר "פוסטה" העביר את הסרטונים הרבים מהאירוע ואחריו לעו"ד שרון יוסף, קצין חבלה בכיר לשעבר של משטרת ישראל אשר בשנים האחרונות עובד כעורך דין המתמחה בתיקים העוסקים בחומרי נפץ, מטעני חבלה וכיוצא באלה אמצעי לחימה.
"פיצוץ המכונית אולי שונה מכל מה שראינו עד עתה במטעני חבלה על רקע פלילי בישראל, אולם על בסיס המידע החזותי המוגבל שראיתי בסרטונים אני מניח בסבירות גבוהה שלא נעשה פה שימוש במטען זרחני, כפי שהעריכו סמוך לאירוע. לדעתי הפיצוץ נגרם כתוצאה מהצמדה של מטען חבלה קטן יחסית למיכל הדלק או בסמוך מאוד אליו באחורי הרכב. בהקשר הזה, לא ניתן לשלול אפשרות שמדובר בתאונה עצמית – מטען שהיה מצוי בתא המטען של הרכב מאחור".
עו"ד יוסף מסביר כי אם היה מדובר במטען זרחני היו נראים בתמונות הפיצוץ אינספור גיצים לבנים בוהקים ואת הזירה היה חונק ריח חריף שלא היה ניתן להתעלם ממנו, שני פרטים בסיסיים שמאפיינים פיצוץ זרחני ולא נראו או דווחו במקרה הזה. עוד הוא טוען, כי מזה שנים רבות כבר לא עושים שימוש בצה"ל במטעני זרחן, למעט חיל האוויר אשר משתמש בפצצות אוויר זרחניות בגובה רב כדי לתת איזה אפקט בתקיפות מסויימות.
למה להערכתך מרכב המכונית כמעט לא התפרק?
"זה רכב שיחסית מוגבה מהכביש, אפקט החזרה מהכביש של ההדף הוא יחסית קטן יותר מרכב רגיל, וגם היה שם שטח אוויר פנוי גדול יחסית כך שההדף התפזר מסביב לרכב. בקשר הזה גם צריך לבדוק איזה נזקים נגרמו לרכבים או מבנים שמסביב.
"לפי הערכה זהירה, על בסיס התמונות וללא נתונים אחרים, מה שעשה את הבערה העצומה שהיתה שם זה מטען לא גדול יחסית אשר הוצמד למיכל הדלק. ניתן לראות שלא היתה רק בעירה אלא גם פיצוץ שגרם לכמה חלקים של הרכב לעוף למרחק של עד 10 מטרים. בסרטון שבו רואים את הרכב נוסע ולפתע מתפוצץ ניתן להבחין גם באפקט של הדף, במטען זרחני אין הדף בכלל, יש בו גרעין קטן מאוד של חומר נפץ שעטוף בחומר זרחני.
"בדרך כלל אנו נתקלים במטעני חבלה שהוסלקו בחלק הקדמי של כלי הרכב, ואז זה גורם לתמונות הקשות שאנחנו רגילים לראות, הריסוק והפגיעה ביושבי הרכב. להערכתי, כאן שמו את המטען הקטן יחסית למטה מאחור, צמוד למיכל הדלק ורחוק לכאורה מיושבי הרכב. ואז, הבנזין עף על יושבי הרכב והגן עליהם מבחינת ההדף, אבל הוא גם גרם לשריפה הקשה שלהם".
איך מצמידים את זה למיכל דלק?
"אינני יודע אם תכננו את זה כך בכוונה, או פשוט בגלל שהיה קשה להגיע לרכב הזה עקב השמירה והמיגון. לרוב, מיכל דלק ממוקם באחורי הרכב והכי קל להצמיד לשם מטען עם מגנט. כדי להגיע למסקנות נחרצות יותר חייבים לבדוק את הרכב עצמו, וזה מה שעושים במשטרה".
לאור התמונות של הפיצוץ, והתוצאות הקשות, ניתן לשרוד פיצוץ כזה?
קראתי ב-YNET על האפשרות הזו, ומצד אחד זה מחזק את ההערכה שהמטען התפוצץ מאחורה במיכל הדלק, מצד שני מהשריפה העצומה הזו חייבים להיפגע באופן שמחייב קבלת טיפול רפואי. לפי התמונה של הניצול לכאורה, ייתכן שהוא נכווה בנסיון לחלץ את הנפגעים, כי הוא נראה שלם ובריא יחסית ללא אפקט של פגיעה כתוצאה מפיצוץ".
