הטלפון הציבורי בכלא בתפקיד בלדר הסמים

שתף כתבה עם חברים

סוהר תפס מנת סם בשפורפרת הטלפון הציבורי הנייד ומפקד האגף העניש את שני האסירים בתא ללא שהיו ראיות נגדם. התובעת אמרה לבית המשפט כי היא אינה יודעת מה הרף הראייתי הנדרש, ונשלחה לבחון את עצמה

נוהל העברת טלפונים באגפי הפרדה ודיני ראיות חדשים לאסירים

עתירת אסיר דחופה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז חושפת שיטה להעברת סמים בין אסירים באגפי ההפרדה והשמורים כלא: הטמנת הסמים בשפורפרת הטלפון. מגיש העתירה הוא האסיר רון שבח מנתניה, שנשפט לשבעה ימי בידוד בדין משמעתי פנימי, בנימוק שהוא ו/או שותפו לתא הטמינו חומר החשוד כסם בשפורפרת הטלפון הנייד, ולאחר מכן ביקשו מהסוהר להעביר אותו לתא הסמוך באגף.

בימים אלה סיים שבח לרצות 40 חודשים מתוך עונש של 44 חודשי מאסר על נסיון החיסול של ברוך בוקל. בחודשים האחרונים הוא מרצה את מאסרו באגף השמור. הטלפון הנייד של האגף ממוקם סמוך לתא מספר 7 שבו שוהה שבח יחד עם אסיר נוסף, ומשמש את כל האסירים באגף.

ב-31 באוקטובר, שבח ושותפו לתא מספר 7 השתמשו בטלפון ולאחר מכן אחד מהם ביקש מהסוהר להעביר את הטלפון לתא הסמוך מספר 9. הסוהר שנהג לפי הנהלים ובדק את הטלפון טרם העברתו – גילה בתוכו שקיק לבן קטן שבו אבקה לבנה אשר התברר כי היא נטחנה מכדור מרשם שמקבל האסיר השני בתא. בעקבות הגילוי והדיווח של הסוהר למפקדיו, שבח ושותפו לתא הועמדו לדין משמעתי פנימי.

האסיר טוען להתנכלות על בסיס קבוע באגף השמורים בכלא איילון

בדיון המשמעתי של שבח הסוהר הודה כי הוא לא ראה מי החדיר את החומר לטלפון, והוסיף כי הוא גם אינו יודע להצביע במדויק מי מבין השניים ביקש ממנו להעביר את הטלפון לתא הסמוך. שבח הכחיש את מה שיוחס לו. "לא עשיתי כלום", אמר למפקד האגף ששפט אותו, יוסי רוזן, שמצדו לא התחשב יותר מדי, החליט כנראה שניתן להרשיע גם כאשר אין ראיות, ומצא את שבח אשם. הנימוק: "לאסיר מספר רב של דיונים משמעתיים". העונש: שבעה ימי בידוד, ושלילת קנטינה וביקורים.

בתגובה להחלטה זו של מפקד האגף, שניתנה ב-1 נובמבר, שבח הגיש עתירת אסיר דחופה לבית המשפט המחוזי מרכז, באמצעות עורכי הדין נדב אלמוג וגלעד מנשה. פרקליטיו של שבח טענו בעתירה לפגמים רבים שנפלו בהליך המשמעתי, ובעיקר כי לא היו ראיות נגד מרשם. כמו כן הם טענו כי לא ניתן להרשיע אדם ללא ראיות אלא על סמך עברו המשמעתי בלבד. בתגובה לעתירה, השופטת דנה מרשק מרום לא ירדה לשורש העניין אלא הסתפקה בהחלטה בירוקרטית שבה היא דרשה מהאסיר ועורכי דינו למצות את ההליכים מול הנהלת הכלא, ורק לאחר מכן לעתור לבית המשפט.

פניות חוזרות ונשנות של שבח ופרקליטיו לממנונים בשבס לא נענו, ואז הם הגישו לבית משפט את העתירה בשנית. בדיון שהתקיים (6.11) בפני השופטת דבורה עטר, עורכי הדין אלמוג ומנשה חזרו על טיעוניהם ואמרו כי על סמך הראיות שעמדו בפני מפקד האגף – היה עליו לזכות את שבח מהמיוחס לו. כמו כן הם טענו כי שלילת הקנטינה והביקורים משבח היא בבחינת הוספת "חטא על פשע". כמו כן טענו כי לשבח נגרמו עוול ועוגמת נפש, וכי יש מי "הבא איתו חשבון".

עורכי הדין אלמוג ומנשה

נציגת שב"ס בדיון, עו"ד רותם כץ עקיבא, חשפה במהלך הדיון כי אין זו הפעם הראשונה שבה הועברו סמים דרך שפורפרת הטלפון מהתא הזה. לדבריה, גם בפעם הקודמת עלה חשד כלפי שבח ושותפו לתא, והם הוזהרו. לשאלת השופטת, מהי רמת הראיות הדרושה להרשעת האסירים בדין משמעתי פנימי, נציגת שב"ס השיבה כי עליה לבדוק את הדברים.

הדיון הממושך נערך באותו היום שבו שבח אמור כבר היה לצאת מהבידוד שהוטל עליו, אולם ימים רבים של שלילת קנטינה וביקורים עוד לפניו. בסיומו של הדיון שלחה השופטת עטר את נציגי שב"ס לבדוק את עצמם בכל הקשור לרמת הראיות הדרושות להרשעה בדין משמעתי פנימי. השופטת החליטה לתת לשב"ס אורכה עד מחר (12 נובמבר), אז ייאלצו נציגי השירות למסור תגובה מלאה לעתירה.

תגובת שב"ס תפורסם כאשר תתקבל.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *