"שום ראיה פורנזית לא מדויקת. ערך של ראיה פורנזית תלוי בראיות נוספות, וכל ראיה מדעית צריכה עוד ראיה", כך אמר ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, בהרצאה שנתן השבוע בלשכת עורכי הדין בחיפה.
"לא כל חוות הדעת של הרופאים שוות", אמר קוגל. "יש מומחים שצברו ניסיון של שנים לצד מומחה בכיר ואבחנו אלפי מקרים, ויש כאלה שהם אפילו לא רופאים משפטיים במקצועם, רק עשו קורס וראו כמה עשרות מקרים, ועכשיו נותנים חוות דעת לבית המשפט. יש לי ביקורת על רופאים שאינם מספיק מיומנים, שקובעים גורלות של נאשמים".
במסגרת השתלמות פלילית, גדשו מאות עורכי דין מהצפון את בית הפרקליט, ובאו לשמוע את קוגל מרצה על רפואה משפטית בתחום הפגיעות המיניות. "רופאים לעתים רואים צל הרים כהרים. לכאורה מדובר בתחום מדעי אובייקטיבי, אבל במחקר בקנדה התברר שעשרים אחוזים מהרופאים המשפטיים זיהו בצילומים של איברי מין סימני חבלה שלא קיימים, וכשאמרו להם שהצילומים הם ממתלוננות על עבירות מין, אחוז הזיהוי המוטעה עלה ל-33.
"במקרי חשד לתקיפה מינית, הרופא שומע רק גרסה של צד אחד ומטבע הדברים מזדהה איתו. פעמים רבות המומחה בעל אוריינטציה תביעתית ומסקנותיו מהוות פרשנות מחמירה לממצאים. לעתים הרופא כותב רק את המסקנה הנראית בעיניו ולא את טווח האפשרויות. אנחנו במכון הכנסנו נוהל שכל חוות דעת נבחנת על ידי רופא נוסף, ואם יש אי הסכמה, מביאים אותה בפני פורום מומחים.
"אונס אינו אבחנה רפואית, אלא קביעה משפטית", אמר קוגל. "הרופא מעיד על סימנים באיברי המין, וגם הם ניתנים לאבחנות שונות. רוב התלונות על תקיפה מינית הן אמיתיות, אך יש מקרים של תלונות שווא, כולל מקרה שנתקלתי של אישה עם זכוכיות באיבר המין, שהזיקה לעצמה עקב בעיה נפשית. או מקרה של ילדה שקיימה יחסי מין עם חבר שלה וסיפרה סיפור לאמא. הממצא הפורנזי של קרע בקרום הבתולין לא אומר שהתלונה נכונה".
ד"ר קוגל התייחס גם לשימוש בסם האונס. "זה לא דבר נפוץ כמו שחושבים, ועד היום תפסו רק שני מקרים של אירועי תקיפה מינית עם סם האונס. במרבית המקרים הסם המדובר הוא פשוט. אלכוהול. המתלוננות מאבדות את הזיכרון כי שתו כמויות אדירות, לפי מה שאנו מוצאים בגופן".
ד"ר קוגל פתח את ההרצאה בהתייחסות קצרה לתיק זדורוב ולבדיקה שנערכה במכון. "די.אן.איי מיטוכונדריאלי הוא די.אן.איי שלא מופק מגרעין התא, אלא מאברונים אחרים. במקרה הזה לא היה שורש לשערה, ולכן הופק די.אן.איי כזה, שנושא גנים רק של האמא ואינו יכול להצביע על אדם ספציפי אחד, אלא על שושלות ומשפחות אמהיות שונות. יש שושלות נפוצות יותר, ויש פחות. למשל, רוב האשכנזים משתייכים לשלוש שושלות. על חוזק הראיה, המשפטנים יחליטו.
"שום ראיה פורנזית לא מדויקת עד הסוף. גם בטביעות אצבע יש שיעור של טעות של עד 0.5 אחוז. המשמעות היא שטביעת יד של פלוני שזוהתה על כספת בנק, יכולה להתאים לאלפי אנשים, וצריך לבדוק אותה עם ראיות נוספות". עורך דין בקהל העיר: "יש הרשעות המבוססות רק על טביעת האצבע". קוגל: "זה עניין שלכם לטפל. אני מגיש לכם רק את הראיה המדעית, את המשמעות המשפטית קובע בית המשפט".
