מספר ימים לאחר שהמדינה חזרה בה מכתב האישום בתיק רצח יוסי עטר, השופט מנחם פינקלשטיין מתח (שלישי, 6.11) ביקורת חריפה על הפרקליטות, שהעדיפה להשלים עם זיכוי הנאשמים בפרשה, מאשר לחשוף את נוהל הפעלת מדובבים, שלפי השופט אמור להיות גלוי בכל מקרה.
כזכור, הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום נגד יבגני גולובקו ורוסלן שצ'פטניוב, שהואשמו ברצח של עטר, אסיר העולם לשעבר. זאת מאחר שבית המשפט קיבל את בקשת הסנגורים בתיק – עורכי הדין אבי כהן, פרידה וול, קטי צווטקוב ואנה שכטמן – והורה לחשוף את הנוהל המשטרתי להפעלת מדובבים.
בפתח הדיון היום אמר נציג הפרקליטות עו"ד יניב בן הרוש: "לאור החלטת בית המשפט מיום 17.10.18 בדבר הסרת החיסיון ומסירת החומר להגנה, ולאחר היוועצות עם פרקליט המדינה והדרגים הבכירים במשטרה, אנו מודיעים על חזרה מהאישומים כנגד הנאשמים". נציג הפרקליטות הוסיף וביקש המדינה לעכב את החלטת השחרור של הנאשמים ב-72 שעות לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון. השופטים פינקלשטיין, ליאורה ברודי ורמי אמיר קיבלו את הבקשה, זיכו את הנאשמים, ולאחר מכן התפנו למתוח ביקורת על החלטת הפרקליטות.
"צר לי, אך מבקש אני להביע תמיהה על החלטה זו של הפרקליטות, שמשמעותה היא כי מוטב שיזוכו שני נאשמים, שלדעת הפרקליטות קיימות די ראיות להרשיע כל אחד מהם בעבירת רצח, מאשר שתתגלה הנחיה נורמטיבית חשובה של פרקליט המדינה, בנושא הפעלת מדובבים בחקירות משטרה בטרם העמדת הנחקרים על זכויותיהם", אמר השופט פינקלשטיין, "נער הייתי, גם זקנתי, ואף למדתי – שלעיתים נישא לשווא שמו של השיקול הביטחוני (ביטחון הציבור או ביטחון המדינה). במקרים כאלה – יש למחות על כך!".
השופט הוסיף וציטט מטור שכתב נתן אלתרמן לפני 66 שנים (ראה במסגרת), והוסיף: "לסיום דבריי, ולא בשוליהם, מוכן אני, במלוא האחריות, ללכת כברת דרך נוספת, ולומר שלא זו בלבד שאין מקום לדעתי להעדיף על פני הגנת הנאשמים את חיסיון הנחייתו הנדונה של פרקליט המדינה – שרק היא העיקר כאן – אלא שראוי הדבר לדעתי שהנחיה נורמטיבית זו תהיה גלויה ולא סודית, וזאת ללא כל קשר להליך המסוים שבפנינו. הדיון בשאלה העקרונית באלו תנאים ומגבלות ניתן לפגוע, במדינה דמוקרטית ויהודית, בזכויות יסוד של נחקרים במהלך הפעלתם של מדובבים בחקירה – חייב לדעתי להיות גלוי וידוע".
 |
 |
השופט אמיר הצטרף לעמדת השופט פינקלשטיין: "מעבר לפסק דיננו האופרטיבי, קראתי גם את התוספת של חברי השופט פינקלשטיין. דעתי כדעתו. לא רק שטענת הסודיות היתה צריכה להידחות בענייננו מפני הגנת הנאשם, ולא רק שאין בה ממש בנסיבות העניין – אלא שלדעתי, נכון וראוי היה למדינה, ללא קשר לתיק זה, לפרסם את עמדתו העקרונית והמנומקת של פרקליט המדינה בסוגיה החוקתית שעומדת על הפרק, של דיבוב חשודים בטרם אזהרה".
|
השופט ציטט דברים שכתב אלתרמן לפני יותר משישה עשורים, בו יצא בחריפות נגד דרישת חיסיון בהליך משפטי שהתנהל באותם ימים. "…וראינו מחזה לא שכיח, זכרו לא בִּן-לילה יָסוּף – בהיות המשפט ראש מטיח בחומה העוטה כשוף.
כי סוד מתנשא מארבעת רוחות, סוד מִשְּׁמֹעַ וסוד מִדַּבֵּר וּמֵרְאוֹת, ואין לאָמרו בדלתים פתוחות ואין לאָמרו בדלתים סגורות. ואין ללחשו באזני השופט ואין לבטאו בשפתי העדים". "לא למותר יהיה להביא כאן גם את הבית שבו בחר המשורר לסיים את שירו, כפי שהופיע במקור", המשיך בדבריו השופט פינקלשטיין. "וביחוד סוד כזה. שמירתו ביודעים האם אין בה גם קצת מביזיון בית-הדין?". "למרבית הצער", הוסיף השופט, "דברים אלה משקפים את תחושותיי". |
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "במהלך המשפט הורה בית המשפט לפרקליטות למסור לידי ההגנה חומר סודי, החוסה תחת תעודת חיסיון, הנוגע לדרכי פעולה של משטרת ישראל. לאור עמדתה שהעברת החומר תביא לפגיעה מהותית באינטרסים ציבוריים, נאלצה המדינה להודיע כי בנסיבות אלו בכוונתה להודיע על חזרה מכתב אישום וזאת לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה המורה על העברת החומר הסודי. יובהר, כי החזרה מכתב האישום אינה נובעת מקשיים ראייתיים, אלא רק מהצורך המיידי להימנע מלמסור חומר שהפצתו עלולה לפגוע בחיי אדם, בעבודת המשטרה ובאינטרס הציבורי הרחב. יצוין כי ככל שבית המשפט העליון יקבל את ערעור המדינה, ישוב המשפט להתנהל כסדרו."
