אתר "סקס אדיר" יוסר מהרשת, או ישנה את אופיו לאתר המפרסם סיפורים אירוטיים בלבד ומודעות לתכשירי מין וכיוצא באלה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא, קיבל את בקשת מחלקת הסייבר בפרקליטות ביחס לאתר זה ולעוד ארבעה אתרים הקשורים אליו, כולם בבעלות שרון דגני פיש. הליך זה היה היחיד בו בעל האתר התייצב לדיונים, לאחר שב-15 בקשות דומות שהוגשו לגבי חסימת אתרים אחרים של שירותי זנות, לא התייצב איש, ובקשות הפרקליטות למתן צווים התקבלו במעמד צד אחד.
דגני התייצב כבעל אתר "סקס אדיר", לאחר שכבר הורשע לפני כשלוש שנים בהליך פלילי בגין פרסום שירותי זנות באותו אתר, ונדון למאסר על תנאי וקנס של 85 אלף שקל. ההליך הנוכחי הוא בצו מנהלי להסרת האתר משרתי האינטרנט על פי "חוק סמכויות למניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט" שאושר לפני שנה, ומאפשר חסימת אתרים בהליך מהיר, ללא הראיות המעמיקות הדרושות להליך פלילי, ואף תוך הצגת ראיות חסויות על ידי התביעה לבית המשפט. זאת ככלי מניעה מקדים נגד אתרים עברייניים לכאורה, עוד לפני שבעליהם הורשעו בפלילים.
השופט שגיא ביקש תחילה לדחות את הדיון בבקשת המדינה עד לסיום חקירה פלילית חדשה נגד דגני, אך בעקבות ערעור של המדינה, הורה לו בית המשפט העליון לדון בבקשה כבר עכשיו, ללא קשר להליך הפלילי, כפי שמורה החוק החדש. "בחנתי את המודעות המפורסמות באתרים, והגעתי למסקנה כי חרף היותן מודעות המפרסמות 'עיסוי ארוטי', הרי שהלכה למעשה, מדובר במודעות המפרסמות שירותי זנות", כתב בהחלטתו.
"כשם שתפקידה של נערת ליווי לא מסתכם בליווי, כך גם העיסוי האירוטי המפורסם באתרי האינטרנט אינו מסתכם רק בעיסוי", המשיך. "על מכבסת מילים מעין זו אמרו יוסי בנאי ושלישיית הגשש החיוור בטובעם את הביטוי 'ישראבלוף'. עיון במודעות עצמן מלמד כי ה'מעסות' מציגות עצמן בעירום כמעט מלא, או בלבוש מינימלי. התמונות מלמדות על השירות האמיתי המסתתר תחת צמד המילים 'עיסוי אירוטי', שהרי בעיסוי רגיל או רפואי, הזרקור מתמקד באופי הטיפול ולא במראה החיצוני של המטפלת, וממילא אין היא נדרשת 'לשווק' את שירותיה באמצעות תמונות מפתות בלבוש מינימלי". שגיא הוסיף כי הראיות החסויות שהוצגו בפניו, שלא הוצגו בפני ההגנה, עקב החקירה הפלילית המתקיימת במקביל נגד בעל האתרים, תומכת במסקנותיו.
הסנגורים עו"ד שילה ענבר וירון בן–יוסף טענו בדיונים קודמים שהסנקציה של הסרת אתרים או חסימתם, לפי החוק החדש, פוגעת בזכויות יסוד כמו חופש הביטוי וחופש העיסוק, המעוגנים בחוקי יסוד, ולכן השימוש בו צריך להיות מידתי וזהיר. לטענת הסנגורים, רף של "ראיות מנהליות" להוצאת הצו אינו מספיק. עוד טענו, כי דגני עושה כל שביכולתו לבדוק את טיב המודעות המתפרסמות באתר, ולוודא שאין מדובר בשירותי זנות לכאורה.
לטענת הסנגורים, אין להיענות לבקשת הפרקליטות, אלא אם יובאו ראיות לגבי הגורמים העומדים מאחורי המודעות (כאשר דגני הינו מפרסם בלבד), ורק אם יוכח כי המפרסמים קשורים לניצול, סרסרות וסחר בבני אדם. עו"ד ענבר טענה כי "חלק מהציבור עליו מבקש הצו 'להגן' הוא מאלה הגולשים לאתר במודע ומעוניינים בשירותיו, ואלה אינם מעוניינים בצו להסרת האתר ואינם זקוקים להגנה".
השופט שגיא דחה את הטענה האחרונה, מאחר שהחוק החדש אוסר כל פרסום שירותי מין בתשלום מאחר ש"פרסום שירותי זנות מבזה ומשפיל נשים, ממסחר את גופן ומציגן כמוצרי צריכה, ואילו החוק מגן על כבוד האדם". עם זאת, קיבל השופט את טענת ההגנה שיש לשקול חלופה פחות פוגענית מהסרת האתרים בשלמותם מהרשת. "אני נכון לקבל את עמדת המשיב בעניין זה", כתב. "עמדה זו מתיישבת הן עם הצורך לצמצם את הפגיעה בזכויות יסוד, והן עם חוק הסמכויות (להסרת אתרים), המורה כי ההסרה תהיה רק לגבי החלק של אתר האינטרנט המשמש לביצוע העבירה". לפיכך, תוך 15 ימים יוכל בעל האתרים להציג לבית המשפט תכנית להמשך פעילות האתר, מבלי שיכלול מודעות "עיסוי אירוטי" ודומות, ואז ניתן יהיה להותיר בו סיפורים אירוטיים ומודעות שאינן עוברות על החוק.
ממחלקת הסייבר בפרקליטות נמסר: "ההחלטה מהווה צעד נוסף במאבק בתופעת פרסום שירותי זנות באינטרנט. הפגיעה הכלכלית באלה שמרוויחים מהאנשים והנשים העוסקים בזנות, תוך ניצולם, תקשה על המשך ביצוע העבירות על ידי מנהלי אתרי הזנות. בכוונתנו להמשיך לשתף פעולה עם רשויות האכיפה, ולהשתמש בחוק הסמכויות במטרה להילחם בפעילות עבריינית במרחב המקוון".
סנגוריו של דגני, עוה"ד ענבר ובן-יוסף: "בית המשפט סייג את צו ההסרה בכך שאיפשר למשיב להציג תכנית להמשך פעילות האתר באופן שיתאם את רוח ההחלטה. נלמד את ההחלטה ונבחן דרכי פעולה, הכל לפי החוק ובהתאם להוראות בית המשפט".
