רשות המסים תובעת מקבלן הבנייה ירון סולמי, שהורשע בהלבנת הון במאות מיליוני שקלים, לשלם כפל מס אסטרונומי בסך 113 מיליון שקל בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות מחברות שהיו בשליטתו המשותפת.
שותפו הבכיר לכאורה של סולמי לביצוע העבירות, היה הבעלים של קבוצת הכדורגל בני לוד מוחמד אזברגה (אבו סובחי) נגדו הוגש כתב אישום מקביל לפני שש שנים, אולם אבו סובחי נפטר ממחלה במהלך משפטו, בעוד סולמי הודה בחלקו בפרשה ונדון לשש שנות מאסר וחילוט רכוש ביותר מעשרה מיליון שקלים.
סולמי ואבו סובחי הואשמו כי השתלטו במרמה על תאגיד כח אדם של פועלים זרים בעל רישיון ממשרד הכלכלה, וביצעו עבירות כלכליות והפצת חשבוניות פיקטיביות בסכומי עתק על מנת לחמוק מתשלום מסים בחברות בנייה בשליטתם, ולשלם לאלפי פועלים במזומן.
לאחר הרשעתו של סולמי ב-2018, רשות המסים דרשה ממנו שומות לתשלום מס (אזרחי) ביותר ממאה מיליון שקל, כולל כפל מע"מ על חשבוניות שהוצאו שלא כדין. בשנת 2021 נדחה ערעור של סולמי על השומות בבית משפט המחוזי על ידי השופט אבי גורמן. כעת באמצעות עו"ד אייל בסרגליק נשמע ערעורו של סולמי לפני בית המשפט העליון.
עו"ד בסרגליק שייצג את סולמי גם בתיק הפלילי, טוען כי עסקת הטיעון כללה הסכמה של נציגי המדינה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שלא יוטל על סולמי עונש כלכלי נוסף, לאחר שבתיק הפלילי כבר חולט ממנו רוב רכושו (נדל"ן וכספים). ההסכמות באו לידי ביטוי בגישור הפלילי שנערך לפני השופטת ליאורה ברודי, ובגזר הדין הפומבי לסולמי שניתן על ידי השופטת מיכל ברנט. השופטת כתבה: "מצאתי לנכון להפנות את תשומת לב רשויות המס כי בכל האמור בפן האזרחי, במסגרת הסדר הטיעון נדון הנאשם, בנוסף לעונש מאסר ממושך גם לעונשים כספיים כבדים, הן חילוט והן קנס משמעותי ובנסיבות אלה יהיה זה הוגן וראוי לשקול בחיוב שבכך תבואנה לקיצן דרישות הכספים מן הנאשם באופן אישי".
רשות המסים התעלמה מאמירה זו והוציאה לסולמי שומה אזרחית דרקונית, לאחר ש-10 מיליון שקל מרכושו בנדל"ן וכספים כבר חולטו.
הפרקליטות הפיסקאלית-אזרחית כפרה בתשובתה לערעור בטענה כי ההסדר בתיק הפלילי כרך גם את עניין השומות, שהיה אחד מתנאי ההגנה להסדר. במהלך הדיון הפרונטלי שנערך בבית המשפט העליון לפני ימים אחדים, השופט יחיאל כשר שישב בהרכב לצד השופטים דוד מינץ (אב"ד) וגילה כנפי שטייניץ, הרים גבה מול עמדת הפרקליטות כי נושא השומות לא עלה כחלק מההסדר, וזאת לאור המובאות בתיק הפלילי.
עו"ד בסרגליק טען בערעור כי דרישת הגבייה מסולמי חוטאת גם באכיפה בררנית, נוכח העובדה שבכתב האישום המקביל תואר אבו סובחי המנוח כמי שעמד בראש הפעילות העבריינית, אשר נטל לכאורה את סכומי המע"מ מן החשבוניות הפיקטיביות.
סולמי טען לאורך משפטו כי הוא נסחט על ידי אבו סובחי, לכאורה בעוד רשות המסים טוענת כי היו שותפים לביצוע העבירות. עכשיו עקב פטירת שותפו, הוטל "מלוא החשבון" של גביית המס בסך מאה מיליון שקל על סולמי, בעוד לא הוגשה תביעה כנגד עזבונו של אבו סובחי.
בערעור נכתב כי "הוויתור המתבקש על הטלת כפל המס ראוי על אחת כמה וכמה, כאשר אותן החברות המפורטות ברשימת החשבוניות הפיקטיביות, בשלן חויב המערער, נשלטו דה פקטו על ידי אחרים, באשר המערער (סולמי) לכל היותר היווה חלק מסוים בלבד מאותה גוורדיה מכובדת ששלטה בחברות, ומשום מה, מצא עצמו נחבט באופן אקסקלוסיבי בכל חיוב כפל המס הנובע מן החשבוניות".
בית המשפט המחוזי לא הפעיל את סעיף 100 לחוק המע"מ הקובע כי "המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים לוותר על כפל מס, קנס וריבית, או להפחיתם". לטענת עו"ד בסרגליק, שגה בית המשפט כאשר נמנע מליישם את "עיקרון המידתיות" ומידת החמלה ביחס למכלול העונשים והסנקציות הכספיות שהוטלו על סולמי, ולא העניק את המשקל הראוי לשיקולים והנסיבות האישיות.
