מעקב פוסטה: בית המשפט העליון קבע היום (6 מרס) בדעת רוב כי מסע החיפוש אחר הוריה הגנטיים של התינוקת סופיה ייפסק. הערעור של האם היולדת ובן זוגה (הוריה הרשומים של התינוקת) התקבל ברוב של השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, כנגד דעתה החולקת של השופטת דפנה ברק-ארז, וקבע כי אין לאפשר עריכת בדיקות גנטיות לשש נשים נוספות ולבני הזוג של חמש מהן. בכך הפך בית המשפט העליון את החלטותיהן של הערכאות הקודמות.
חצי שנה עברה מאז נחשפה שערוריית העוברים עת התברר כי התינוקת סופיה הורתה בהפריה חוץ גופית בזרע וביצית של הורים גנטיים אחרים, לא ידועים, והושתלה ברחמה של האם היולדת בטעות. נזכיר, כי נערכה בדיקה גנטית למטופלת אחרת באסותא ולבן זוגה, אשר נחשבו כבעלי הסיכוי הגבוה ביותר להימצא כהורים הגנטיים של התינוקת, וכי מהבדיקה עלה כי הם אינם ההורים.
השאלה שעמדה לדיון בשלב זה הייתה האם מוצדק לאפשר עריכת בדיקות נוספות לחלק נוסף מהזוגות שעברו טיפולי הפריה באותו מקום ובאותה עת. הערכאות הקודמות סברו שכן, כאשר האם היולדת ובן זוגה הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וזו ניתנה, בשל המורכבות האנושית של הפרשה, והיותה של ההכרעה הרת גורל עבור בעלי הדין.
עורכי הדין, פרופ' איילת בלכר פריגת, גלית קרנר, יהונתן קניר ורות אדיב, בשם האם היולדת ובן זוגה, התנגדו לעריכת הבדיקה הגנטית. האפוטרופסיות לדין שמונו לתינוקת סברו כי טובת הקטינה מחייבת את עריכת הבדיקה על מנת לאפשר לה להתחקות אחר שורשיה, אך זאת בתנאי שתוצאותיה לא ישליכו על מעמדם של האם היולדת ובן זוגה כהורי הקטינה לאור מצבה הרפואי המורכב המעלה חשש מהאפשרות להחלפת הדמויות המטפלות בה. היועצת המשפטית לממשלה תמכה בעריכת הבדיקה בנקודת הזמן הנוכחית. בית החולים עצמו הותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.
השופטת ברק-ארז (בדעת מיעוט) סברה כי יש לדחות את הערעור, ואילו השופטים שטיין וגרוסקופף סברו שיש לקבלו. לשיטתה של השופטת ברק-ארז, לא ניתן להתעלם מכך שהקטינה אינה קשורה גנטית לאם היולדת או לבן זוגה, ויש להורות על עריכת הבדיקה ולהסיר את הספקות מליבותיהם של המטופלים שאינם הוריה הגנטיים של הקטינה. השופטת ברק-ארז הוסיפה, כי ההליך אינו עוסק בשאלה הקשה והמורכבת מי צריך להיות מוכר כהורה המשפטי של הקטינה, וכי שאלה זו תידון ככל שיאותרו ההורים הגנטיים.
השופט שטיין ציין, כי נקודת המוצא לדיון היא שמעמדה המשפטי של האם היולדת כהורה הקטינה עדיף על מעמדו של כל הורה גנטי אחר שיימצא, אם יימצא, שכן התינוקת באה לעולם רק בזכות האם היולדת. השופט שטיין הטעים בהקשר זה כי אין להפוך את האם היולדת לפונדקאית בעל-כורחה; "האם היולדת גם העמידה את עצמה לניתוח תוך-רחמי מציל-חיים אשר נעשה לעוברית לפני לידתה", הדגיש השופט שטיין.
השופט גרוסקופף הציג את הדילמה האם נכון להמשיך במסע החיפוש אחר ההורים הגנטיים – שאלה שאין לה תשובה נכונה, וציין כי יש להכריע בה על סמך המתווה המשפטי שקובע הדין, דהיינו הוראת סעיף 28 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000: "בהינתן שעסקינן בביצוע בדיקות גנטיות כפויות, ובהתחשב בהשלכות ביצוען על טובת הקטינה, כפי שעולה מעמדת האפוטרופסיות לדין, אין די בסיכוי הנמוך שמציג כל אחד מהטוענים להורות גנטית על מנת להצדיק עריכת בדיקה שכזו בהתאם למבחן שקבע המחוקק. לשון אחרת – בשלב זה, אין בסיס משפטי להמשך מסע החיפוש אחר הוריה הגנטיים של התינוקת בהתחשב במחיר הכבד שעלול להיגזר מכך על התינוקת ועל הוריה הפיזיולוגיים".
מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, המייצג את התינוקת סופיה באמצעות שלוש אפוטרופסיות לדין, עורכות הדין נטע ברק, מיה שושטרי ועדי רז נמסר: "האפוטרופסות לדין מברכות על פסק הדין, המסתמך בין היתר על ראיות עצמאיות שהוצגו מטעמן ועל עמדתן ביחס לטובת הקטינה, אשר הציפה את החשש הממשי לפגיעה אפשרית בה ככל שמאבק ההורות יימשך, לנוכח מצבה הרפואי המורכב." עוד נמסר, כי "הצוות המשפטי ביצע עבודת חקר משפטית מעמיקה וכן נערכו בדיקות מקיפות ופגישות עם כל הגורמים הרלוונטיים ואף התקיימו התייעצויות עם מומחים להתפתחות הילד, במטרה להגיע להמלצה שתשרת את טובתה של הקטינה באופן המיטבי".
*הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
