כתב אישום הוגש היום (11.10) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד אילנה הס, שהוסגרה לאחרונה לישראל, בגין התעללות בחסר ישע, הזנחת מושגח, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט והוצאה אל מעבר לגבולות המדינה.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עורך הדין אביב בר אור מהפרקליטות, עולה כי הנאשמת היתה אמו של א.א, חסר ישע יליד 1987, שאובחן כמי שמתפקד ברמת פיגור שכלי בינוני נמוך, לוקה באפילפסיה קשה, ואינו מסוגל לדאוג לצרכיו הבסיסיים ביותר. לפי הנטען, ב-16 בפברואר 2015 הותירה הס את בנה לבד וללא השגחה בחניון בהרצליה, כשהוא שוכב על צדו על רצפת החניון, ורגלו הימנית קשורה בשרשרת ברזל לכיסא הקדמי של רכבה.
כשבוע לאחר מכן, מאחר שהנאשמת סירבה להגיע לחקירה במחלקת הרווחה, הגיעה המשטרה לדירתה ברמת השרון, ומצאו את הבן כשהוא סובל משבר בתת ראש הזרוע השמאלית. במעמד זה סירבה הס להזדהות, ולא אפשרה לשוטרים ללוות את בנה למחלקת הרווחה לצרכי חקירה.
לאור זאת, ב-2 במרץ 2015 הוצא הבן ממשמורת הנאשמת, והועבר למסגרת מגינה במעון ביפו. בדצמבר אותה שנה מינה בית המשפט לענייני משפחה את עמותת "אקים לאפוטרופסות" כאפוטרופוס לחסר הישע, וסוכם עם הנאשמת כי תוכל לבקר את בנה פעמיים בשבוע, ולהוציאו לביתה כל סוף שבוע שני, תוך התחייבות מצדה להחזיר אותו למעון ביום ראשון בבוקר.
ב-21 באפריל 2016 הגיעה הס למעון לאסוף את בנה, והיא התחייבה בכתב להחזירו שלושה ימים לאחר מכן, עד השעה 12:30. אלא שכבר למחרת, ב-22 בחודש, בשעה 5:00 או סמוך לכך, המריאה הנאשמת עם בנה לגרמניה, ללא ידיעתן או הסכמתן של העמותה או של האפוטרופסית שמונתה לבן. בהמשך, במועד שאינו ידוע במדויק, העבירה את בנה לקפריסין, שם נפטר באוגוסט 2017 בנסיבות שאינן ברורות.
לאחרונה הוסגרה הס מקפריסין. התביעה ביקשה להאריך את מעצרה עד תום ההליכים, בין היתר בשל מכתב של האח הגדול, שבו הביע חשש לחיי אחיו, עוד לפני שנפטר. כמו כן, יש בידי הפרקליטות עדויות למעשיה של האם.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשת סנגורה, עו"ד ששי גז, לשחרורה למעצר בית. עו"ד גז טען כי מדובר בבקשת מעצר מקוממת. לדבריו, האם, בת 62, ללא עבר פלילי, היתה בדרכה לארץ כך או כך לאחר מות בנה, אך נעצרה בקפריסין וישבה במעצר עשרה חודשים לפני ההסגרה.
על נסיבות יציאתם מהארץ, אמר עו"ד גז כי "הייתה לאם תחושה שהבן (שהיה בן 28) הוחזק בצורה לא חוקית במעון האפוטרופוס. הבן יצא יחד איתה, עם דרכון זר, כשהוא עצמו לא רוצה לחזור. יש ויכוח האם המדינה יכולה בכלל להחזיק אותו. האם רצתה בטובתו ואף אחד לא טוען שיש לה מסוכנות כלפי אחרים".
השופטת שרית זמיר אמרה: "סבורני כי מדובר בטרגדיה משפחתית קשה ואין ספק שהמחיר ששילמה המשפחה כבד עד מאוד. חרף העובדה שהמשיבה עזבה את הארץ עם בנה בניגוד לצו, הרי שבסופו של יום אין חולק כי בחרה לחזור לתחומי המדינה לאחר מותו של אותו בן, מה שמצביע לשיטתי על העובדה כי אכן העזיבה הייתה קשורה לנסיבות הקשות והאומללות שהיו קשורות למצוקות מהן סבל הבן ובאופן חריג, נסיבות המקרה מאפשרות עשיית שימוש בחלופת מעצר כבר בשלב זה".
