22 חודשי מאסר לעו"ד לשעבר אייל ראובינוף

שתף כתבה עם חברים

במסגרת עסקת טיעון, הורשע ראובינוף בשלל עבירות מרמה וגניבה מלקוחותיו וישלם להם פיצוי בסך 120 אלף שקל: ביהמ"ש: "מי שחטא בשורת מעשי רמייה ונוכלות כמתואר הינו אדם מסוכן לציבור"

שופט בית משפט השלום בירושלים, ד"ר אהד גורדון, גזר 22 חודשי מאסר בפועל על אייל ראובינוף, עורך דין לשעבר שנמנה עם צמרת הברנז'ה המשפטית בירושלים. זאת לאחר שראובינוף הורשע בעבירות מרמה וגניבה מלקוחותיו, בסכום כולל של למעלה מ-3.5 מיליון שקל. את חלק מהעבירות ביצע ראובינוף לאחר שכבר הושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין. במסגרת ההסדר, ראובינוף גם ישלם פיצוי בסך 120 אלף שקלים, שיתחלקו בין תשעת הנפגעים ממעשיו.

במסגרת עסקת הטיעון הורשע ראובינוף בשמונה אישומים, שכללו מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ארבע עבירות של גניבה בידי מורשה, הוצאת ארבעה צ'קים ללא כיסוי, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, ושימוש במסמך מזויף. כך, למשל, ראובינוף לקח שלושה מיליון שקלים לעצמו מתוך כשבעה מיליון שקל שקיבל בנאמנות במסגרת עסקת נדל"ן של לקוחתו. במקרה אחר משך לעצמו כ-135 אלף שקל מחשבון ירושה שקיבל לטיפולו – מבלי שיידע על כך את היורש.

בנוסף, בין השנים 2006-2008 הוכרז ראובינוף על ידי בנק ישראל כ"מוגבל בנסיבות מחמירות" – מה שלא הפריע לו במקביל לפזר צ'קים מחמישה חשבונות בנק על שמו, ששניים מהם כבר אז הוגבלו ולא היו פעילים. בארבעה מקרים, כאמור, הצ'קים חזרו. באחד מהם, בעסקה למכירת דירה, הוא שמר לעצמו סכום של 50 אלף שקל שקיבל בנאמנות וכשהתבקש להחזירו, העביר ללקוחו שלושה צ'קים ללא כיסוי. על כך קבע השופט גורדון, כי ראובינוף "חטא במסירת שיקים שלא כובדו, לעיתים מחשבונות בנק שנסגרו, וכעורך דין מעל באמון שנתנו בו לקוחותיו ונטל לעצמו כספים רבים שהופקדו אצלו כנאמן".

בבואו לבחון את הסדר הטיעון, כתב השופט כי "לנוכח נתונים אלה ופגיעתם הקשה במתלוננים ובתדמיתו של מקצוע עריכת הדין, היה מקום לגזור על הנאשם עונש מאסר שהינו חמור בצורה משמעותית מן העונש לו עותרים הצדדים". אלא שבמקרה המדובר התחשב השופט ב"אסון שהמיט הנאשם על עצמו וסביבותיו כאשר מאדם נורמטיבי ואמיד איבד את כל רכושו, רישיונו לעריכת דין נשלל לצמיתות, הוא הוכרז פושט רגל, הביע חרטה ובושה על מעשיו, והתנצל בפני הנפגעים".

מלבד המאסר בפועל גזר השופט על ראובינוף שישה חודשי מאסר, בנימוק כי "מי שחטא בשורת מעשי רמייה ונוכלות כמתואר לעיל הינו אדם מסוכן לציבור, ונדרשת ענישה מרתיעה אשר תפחית את הסיכון להישנותם של מעשי רמייה".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *