כתב אישום הוגש (23.9) נגד אלחנן טננבאום (72) מתל אביב, מי שהוחזק בשבי על ידי ארגון חיזבאללה ושוחרר בעסקת שבויים בשנת 2003, בטענה שנהג בפסילה וללא ביטוח בעת שעבד כנהג מונית.
לפנות בוקר, במהלך פעילות מבצעית יזומה של המשטרה נגד "עבירות תנועה מסכנות חיים", שוטרים עיכבו לבדיקה שגרתית את טננבאום במחסום משטרתי ברחוב בן גוריון ברעננה. במהלך הבדיקה התברר לשוטרים כי נהג המונית הוא לא אחר מאשר השבוי לשעבר טטנבאום, שהסיע נוסע כשרישיונו פסול והוא נוהג ללא ביטוח רכב.
טננבאום נעצר והובא לחקירה בתחנת המשטרה, ובהמשך הובא לדיון בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה. במהלך הדיון הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מאז שנת 2011 ועבירות נוספות. יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של טנבאום עד תום ההליכים.
מהבקשה עולה כי טננבאום נוהג משנת 1965, ובמהלך השנים צבר 60 הרשעות תעורה קודמות, לרבות הרשעות חוזרות בגין פקיעת רישיון נהיגה. כמו כן תלויים נגדו שלושה כתבי אישום בעבירות דומות. בתום הדיון, השופטת לאה שלזינגר נענתה לבקשת התביעה המשטרתית והאריכה את מעצרו עד תום ההליכים.
כזכור, במהלך שנת 2000 פנה הסוכן הכפול קייס עובייד לטננבוים, שהיה שרוי בחובות של כמיליון שקל עקב הימורים ועסקים כושלים, והציע לו שותפות רווחית בעסקה לייבוא סמים לישראל. על פי החשד, באותה שנה ביצעו טננבוים ועובייד מספר עסקאות מסוג זה, בהן גם ניסיון להברחת עשרות ק"ג קוקאין מקולומביה לישראל, שסוכל על ידי שלטונות ירדן.
באוגוסט 2000, אחרי שיצר קשר עם טננבוים לביצוע עסקת הסמים, ביקר עובייד את מוחמד בירו במאסרו בפעם האחרונה. חודש לאחר מכן, בספטמבר, יצא עובייד לגרמניה והמשיך לארצות הברית, משם התקשר למשפחתו וסיפר להם כי התבקש לחתום בנמל התעופה בן-גוריון על הצהרה כי אין לו כוונה להיפגש בחו"ל עם סוכן זר או עם נציג ארגון עוין.
בבוקר 4 באוקטובר 2000 טס טננבוים לבריסל, ופגש בה את קייס עובייד ואת קאיד בירו, שסיפקו לו דרכון מזויף של ונצואלה. מבריסל טס טננבוים לפרנקפורט ומשם לדובאי. הוא הוסע מנמל התעופה בדובאי לשכונת וילות, וכאשר נכנס לווילה מלווה בשני גברים, הם תקפו והכו אותו באלה והזריקו לו חומר הרדמה. לאחר מכן הועבר לידי החזבאללה בלבנון בדרך לא ידועה, כנראה בתוך ארגז או ארון קבורה. ב-15 באוקטובר הודיע השייח נסראללה על חטיפתו. על פי מספר דיווחים, בעבור חטיפת טננבוים שילם חזבאללה לעובייד סך של 150 אלף דולרים.
לאחר משא ומתן ממושך, הגיעו ישראל וחזבאללה להסכמה על עסקת שבויים, במסגרתה הוחזרו לישראל טננבוים וגופות שלושת חטופי הר דב, ב-29 בינואר 2004. תמורת השבתם שחררה ישראל כ-400 אסירים פלסטינים, 35 אסירים אחרים (רובם לבנונים) ו-59 גופות של לבנונים. בין האסירים המשוחררים היו גם עבד אל-כרים עובייד ועלי בירו, ובין הגופות הוחזרה גם גופתו של מוחמד בירו, שמת ב-2003 במהלך מאסרו.
