
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (הציונות הדתית), התכנסה (13 בפברואר) לדיון מעקב אחר התכנית הלאומית "מסלול בטוח" למיגור הפשיעה בחברה הערבית. ח"כ פוגל ציין כי לתוכנית, שהחלה בשנת 2021, הוקצו 2.4 מיליארד שקל לחמש שנים, כאשר רובו מיועד לפעילות בתחום האכיפה וטיפול בגורמי פשיעה, וחלקו מיועד לפעילות מניעתית בתחומים שונים כמו חינוך רווחה ותעסוקה.
לדברי נצ"מ שמואל שרביט, נציג המשטרה, שסקר את פעילות המשטרה במסגרת התכנית, כתוצאה מהפעילות, רואים בלימה וירידה של 16% במקרי הרצח בחברה הערבית. כך למשל, בשנת 2021 התרחשו 121 אירועי רצח לעומת 106 אירועי רצח בשנת 2022 , כאשר 74 אירועי רצח סוכלו על ידי המשטרה. מרבית מאירועי הרצח במגזר הם תוצאה של סכסוכים בין ארגוני פשיעה או בין משפחות.
עוד על מהדיון, כי 1,223 יעדים מודיעיניים טופלו עד כהבמסגרת המבצע, חלקם בחיפוש ומעצר ופעולות סמויות. כנגד 553 הוגשו כתבי אישום, 460 מהם נעצרו עד תום ההליכים. ח"כ פוגל אמר כי "לתכנית נקבעו מספר מדדים, תחושת הביטחון האישי ואמון הציבור, פענוח תיקי רצח, דיווחים למשטרה, סיכול עבירות חמורות ואמצעי לחימה ואכיפה כללית משלבת לה שותפים גופים כמו הפרקליטות , הרשות לאיסור הלבנת הון וסייבר. מטרת הדיון היא להמליץ לגורמי השונים על המשך הפעילות תוך הפקת לקחים ליישום בהחלטת הממשלה".
בדיון השתתפו דוברים שונים בין היתר, סגן השר לביטחון פנים לשעבר, ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), שהיה אמון על מיגור הפשיעה בחברה הערבית, אמר כי יש כמה רבדים שטופלו במקום אחד – יעדים מבצעיים, תהליכים וחקיקה. "נקבעה ישיבה קבועה של פורום שקיבל החלטות וחלוקת העבודה נעשתה סביב השולחן. אני ממליץ לא להוריד את הרגל מהגז ולהמשיך את התוכנית הזו.
"על הוועדה להביא לכאן את כל האנשים כל חודשיים, לבצע ביקורת על החקיקה הנדרשת ולראות מה המדינה עשתה בתוכנית הרחבה הכוללת מבחינת תכניות ותקציבים". בנוסף, טען ח"כ סגלוביץ' כי מלבד שיח משותף שבועי של גורמי אכיפת החוק (המשטרה, רשות המיסים וכו') היה שיח בינו ובין ההנהגה הערבית לצורך שיתוף פעול. ח"כ סגלוביץ' טען כי מאז שהתחלפה הממשלה, למרות השיח שנמשך עם המשטרה, השיח עם הממשלה הופסק.

ח"כ יאסר חוג'יראת (רע"מ) אמר כי "אין אפשרות אחרת אלא להמשיך ואנחנו רואים ניצנים של עצירה וירידה במקרי הרצח ואני מקווה שמגמה זו תמשיך. מטריד אותי שמשפחות הפשע נכנסות לשלטון המקומי באמצעות הלבנת הון וכספים. האם למשטרה יש תכנית להילחם בכך?" בנוסף, ביקש ח"כ לדעת כמה מקרי פענוח של מקרי רצח יש? כנתון חשוב שקשור לאמון של החברה הערבית במשטרה.
נצ"מ שרביט הסביר כי הגשת כתב אישום על עבירת רצח אורכת זמן ולפעמים רק אחרי שש -שבע שנים יש פענוח. לגבי ההבדל באחוזים טען כי "יש חשש של אנשים לתת עדות וקושי באיסוף ראיות. לעיתים אנחנו מגיעים לזירה והסרטונים אצל אנשים שאינם קשורים לאירוע נמחקים".
היו"ר פוגל, סיכם את הדיון ואמר: "נמשיך ונקיים אחת לחודשיים פיקוח ובקרה על התהליכים שמתבצעים, נקדם תהליכי חקיקה ונסייע לרתום את השרים ליישומה והצלחתה. יש לקדם את תחום הטכנולוגיה. אם לא נוודא שהחברה הערבית מאמצת סטנדרטים שהחברה היהודית חיה בהם אנו צפויים לעתיד פחות ורוד מזה שאנו מייחלים לו. המעבר מפלילי לפח"ע יכול להיות מאד מהיר יש דחף ופיתוי ואנחנו רוצים למנוע את זה. 90% רוצים חיים נורמליים ואנחנו צריכים להקנות זאת".
בתוך כך, ראש עיריית רהט לשעבר, פאיז אבו סהיבאן, שעד לפני כמה חודשים כיהן ראש עיר, אמר לאתר פוסטה: "מרגיש רק הצהרות וסיסמאות! הירי נמשך בעיר שלנו וגם רצח של אנשים חפים מפשע! היום היה רצח בכסיפה בנגב, ולפני שבוע בכפר טובא זנג׳ריה בצפון". ראש העיר חיזק את הדברים שאמר ח"כ סגלוביץ' ואמר כי בזמנו כל שבוע הוא ישב עם סגן השר לביטחון הפנים. כיום אין הידברות עם הממשלה ולכן לדבריו – המצב מתדרדר.









