נשפטה לשנתיים מאסר מנהלת בתי הבושת נוי חדד

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר שנתיים מאסר על המאדאם נוי חדד, מנהלת שני בתי בושת בתל אביב, בהתאם להסדר טיעון שנחתם בחודש מאי.

חדד הודתה באתנן של 20 מיליון שקל משני בתי זונות, ברחוב יצחק שדה וברחוב טברסקי, שהפיקה במשך ארבע שנים יחד עם שותפתה בבעלות על בתי הבושת, שרית יצחק-אגרנובה, הנאשמת השנייה אשר לא הגיעה להסדר.

לפי כתב האישום המתוקן, בשנת 2011 רכשה חדד נכס במרתף ברחוב יצחק שדה ב-600 אלף שקל, והפעילה את המקום המחולק לתשעה חדרים קטנים, במשך שלוש שנים עד סוף 2016. בכל משמרת עבדו בין שלוש לתשע נשים שגבו 250 שקל מכל לקוח. חצי מהאתנן נשאר אצל הזונה וחצי – לבעלות המקום. חדד (עם ארגרנובה לכאורה) גייסו את הזונות, שכרו מאבטחים, קבעו את המשמרות, העסיקו מנהלת ופקידות, פרסמו את שירותי הזנות באתרי אינטרנט וכרטיסי ביקור – וחתמו על חוזה שכירות עם שוכר פיקטיבי, "קוף", הסובל מבעיות נפשיות.

החל מינואר 2015, הפעילה חדד עם שותפתה בית בושת שני ברחוב טברסקי, בנכס שנרכש על שם דוד ארגרנובה, בעלה של שרית. בתצהיר שנחתם לאחר ביצוע העסקה, נכתב כי חדד שותפה בנכס. כאשר ניתן צו סגירה שיפוטי לבית הזונות ביצחק שדה, בספטמבר 2016, נתלה על דלת המקום שלט שהיפנה את הלקוחות התועים אל המקום החדש ברחוב טברסקי. יחד עם המנהלות, עברו אל בית הבושת השני גם העובדות. חדד הדריכה אותן לספר למשטרה, במקרה של פשיטה, כי הן מנהלות את עצמן ואוספות יחד כמה עשרות שקלים בכל משמרת כדי לשלם שכר דירה וחשבונות. המקום הנוסף פעל במשך שנתיים וחצי.

על פי האישום, חדד הקפידה להפקיד בכל חודש בחשבון הבנק 17.5 אלף שקל, לכאורה משכר הדירה ששילם שוכר הנכס הפיקטיבי, ודיווחה כי מלבד זאת היא מתפרנסת מקצבת ביטוח לאומי.

כתב האישום המקורי ייחס לחדד ואגרנובה הכנסות של מעל 100 מיליון שקל בשנים 2013-2017, אך במסגרת ההסדר הודתה חדד באתנן של 10 מיליון שקל בלבד מכל אחד מבתי הבושת. את חדד ייצגו עו"ד בנצי קבלר (פלילי) ועורכי הדין קובי ואורי גולדמן בפן הכלכלי.

לפי כתב האישום המתוקן, הרכוש האסור שנרכש בכספי בית הזונות, כלל ג'יפ קרייזלר שרכשה חדד ב-300 אלף שקל, ועוד כחצי מיליון שקל שהעבירה לאמה לצורך קניית דירה. למרות שסכום האתנן הינו 20 מיליון שקל, יחולט במסגרת ההסדר רכוש בשווי כ-900 אלף שקל (נוסף לקנס של 50 אלף שקל).

השופט ירון לוי שאישר את ההסדר כתב כי "במעשי הנאשמת מצבור מאפייני חומרה משמעותיים: תקופת ביצוע העבירות, מספרן הרב של הנשים שנוצלו לזנות והיקפי האתנן שהולבנו". על אף זאת, כתב השופט כי ניתן משקל למכלול נסיבותיה האישיות של הנאשמת ובמיוחד מצבה הרפואי, הרקע המשפחתי הקשה ממנו צמחה והיותה אם לשני פעוטות.

הסנגורים, קבלר וגולדמן מסרו בתגובה: "אנחנו שמחים שבית המשפט אימץ את ההסדר. שמענו בקשב רב את דברי השופט, שאלמלא ההסדר, לא היה מהסס לגזור עונש חמור יותר". לדברי הסנגורים, עד לתחילת ריצוי המאסר בעוד חצי שנה, יפעלו לבקש חנינה, לאור הרקע האישי של הנאשמת (מחלתה).