המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), עו"ד דינה זילבר, פנתה השבוע (4 אוגוסט) למכון התקנים וקבעה כי כהונתו של אילן כרמית בתפקיד המנכ"ל הזמני של המכון אינה חוקית.
כך נודע ל"פוסטה".
עו"ד זילבר עשתה זאת יומיים לפני שבית משפט השלום בעכו אשר דן באמינות מצלמות המהירות קבע, כי כרמית שהיה הממונה על אישור תו התקן למצלמות, הוא עד לא אמין, ש"לא אמר אמת" כשהופיע בבית המשפט כעד מומחה מטעם התביעה (חמישי, 6.9). איכות עדותו של כרמית, הגורם הבכיר שאישר את תו התקן ונתן חוות דעת בעניין לבית המשפט, היא הגורם המרכזי שהפיל את תיק המצלמות והביא לפסק הדין של השופט יעקב בכר לפיו "נשמט הבסיס עליו נשענת המערכת".
בחודש מאי הורה המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, עו"ד מומי למברגר, לפתוח בחקירה פלילית נגד כרמית, המנכ"ל בפועל של מכון התקנים, בחשד שנתן עדות שקר בבית המשפט, כאשר טען כי השתתף בניסויי מערכת המצלמות שנערכו בהולנד. כרמית הודה מאוחר יותר כי הדברים שאמר אינם נכונים וטען כי טעה בשוגג מאחר שהיה "מותש על דוכן העדים".
בחודש יוני נחקר כרמית ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, על פי הוראתו של למברגר, וכעת התיק ממתין להכרעה בפרקליטות. דוברת מכון התקנים מסרה היום, בתשובה לשאלת "פוסטה", כי כרמית לא יצא אפילו לחופשה לאור החקירה המתנהלת והחשדות החמורים נגדו למתן עדות שקר. לדברי הדוברת, "כרמית מתפקד כממלא מקום ומנכ"ל בפועל של המכון" גם בימים אלה, והוא אף מועמד למינוי כמנכ"ל קבוע.
ואולם, על פי מידע שהגיע ל"פוסטה", לפני יומיים כאמור (4.9) הזהירה עו"ד זילבר כי כהונתו של כרמית, אפילו בתפקיד המנכ"ל הזמני, אינה חוקית ויש לבטלה. היועץ המשפטי של המכון, עו"ד אהרון שפרבר, טען בהתכתבות בין הצדדים כי כרמית הוא ממלא מקום בלבד, מאחר שאין כעת מנכ"ל קבוע למכון, ומינויו אינו מחייב את אישור הוועדה למינויים בכירים בשירות המדינה.
עו"ד זילבר דחתה את הטענה והתריעה כי גם המינוי הזמני דורש את אישור הוועדה – בהתאם להנחיית היועמ"ש בנושא מינויים בתאגידים ציבוריים, לפיה כל אדם הממלא תפקיד מנכ"ל צריך להיות כשיר וראוי לתפקיד. עו"ד זילבר ציינה עוד כי מכון התקנים אינו ממלא את הוראתה להעביר את מינויו הזמני של כרמית לאישור ועדת המינויים. באשר למינוי הקבוע – המכון לא ציית לבקשה לבחון מחדש את המלצת ועדת האיתור על כרמית, עד החלטת הפרקליטות בעניינו.
"צריך לחקור ברמה הפלילית"
עו"ד תומר גונן שהוביל את ניהול תיק המצלמות בבית המשפט מטעם 20 נאשמים, ושימש גם כ"בא כוחם" הלא רשמי של מאות אלפי נהגים אשר שילמו דוחות שהתקבלו ממערכת אכיפה חסרת תוקף מוכח, דורש בראיון ל"פוסטה" לחקור לא רק את כרמית בלבד, אלא גם את בכירי אגף התנועה, התביעה המשטרתית והמשרד לביטחון פנים, שהיו מעורבים בהסתרת ראיות מבית המשפט.
"דברי השופט בכר על התנהלות התביעה המשטרתית, חייבים להיחקר ברמה הפלילית", אומר עו"ד גונן לאחר מתן פסק הדין שמהווה הישג מזהיר להגנה, ועוד יעורר כאוס בתחום התחבורתי והמשפטי.
"תו התקן שניתן למערכת המצלמות לא היה צריך להינתן… אין ולו בדל ראיה לפיה הבדיקות הנחוצות בוצעו", קבע השופט בכר. על העובדה כי המשטרה הסתירה מכתב שכתב לה כרמית לאחר עדותו, ובו חזר בו מכל טענותיו על השתתפותו בניסויי המצלמות, כתב השופט: "התנהגות המאשימה אינה מתיישבת עם חובתה הבסיסית כקצין בית המשפט".
עו"ד גונן אומר, כי "הסתרת מכתבו של כרמית מבית המשפט, על ידי המשטרה, במשך שנה וחצי – זה דבר שלא ייאמן. זו בושה וחרפה. צריך לחקור ברמה הפלילית את גורמי התביעה, הבכירים ביותר בהם – כי ההנחיות הגיעו מלמעלה".
כבר בחודש אפריל פנה גונן למבקר המדינה יוסף שפירא וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בדרישה לפתוח בחקירה נגד התובעת הראשית בתחום התעבורה, נצ"מ שרית פיליפסון, בחשד לשיבוש הליכי משפט.
האם קיבלת תשובה למכתב שכתבת למנדלבליט?
"התשובה היחידה היתה שפתחו בחקירה נגד מנכ"ל מכון התקנים, כרמית, בלבד. לדעתי זו תקלה חמורה ביותר. כל מי שהיה בדיון במשרד לביטחון פנים לפני שנה וחצי, בו דנו בכירים בהסתרת ראיות לכאורה מבית המשפט, חייב להיחקר – או על ידי נציבות שירות המדינה או על ידי המחלקה לחקירות שוטרים. לא יכול להיות דבר כזה".
גונן חשף לפני חצי שנה פרוטוקול דיון שנערך אצל סמנכ"ל המשרד לביטחון פנים, יואל לוי, עוד בתחילת 2017, בו דנו בכירים ב"ברוך" שהתגלה בתיק המצלמות אחרי כשלון עדותו של כרמית. בפרוטוקול הדיון צוטטה נצ"מ פיליפסון כמי שלכאורה הציעה להשתיק את העניין ולא לעשות פעולות בהולות שיביאו את בית המשפט למסקנה כי התיק נפל.
נצ"מ פיליפסון הסבירה באותו דיון סגור, כי "העד ממכון התקנים חזר בו מעדותו והביא את המשטרה למצב מביך… התקן שהעניק מכון התקנים למצלמות ריק מתוכן ולא ניתן להצביע על אמינות המצלמות בהסתמך עליו… אני מציעה לא לבקש בשלב זה ממכון התקנים לבצע תיקוף חוזר לתקן. זה עלול לסבך את המשפט המתנהל". לכאורה, הציעה פיליפסון להרדים את בית המשפט.
אחרי שהשופט בכר דחה בסוף 2017 את בקשת עו"ד גונן להגיש את המסמך (שהשיג באופן עצמאי), התברר לשופט כמה חודשים מאוחר יותר, בהודעה-הודאה שמסרה התביעה בתיק, כי כרמית לא רק גמגם על דוכן העדים, אלא שלאחר שמסר את עדותו, הוא כתב לתובעים מייל שאינו מותיר עוד מקום לפרשנות והודה כי "בבדיקה נוספת" התברר לו שנציגי המכון לא נכחו במבחן שנערך למצלמות המהירות בהולנד.
העובדה שהמייל שכתב כרמית באוקטובר 2016 נדון בדיון במשרד לביטחון פנים בינואר 2017, אך הוסתר מבית המשפט עד מרץ 2018, הכריעה את התיק והוציאה את קצפו של השופט.
לדברי עו"ד גונן, פרוטוקול הדיון במשרד הבט"פ מראה כי מהלך ההסתרה לכאורה היה בהשראת ראש מערך התביעה, שעצתה "לא לסבך את המשפט" מהווה לכאורה שיבוש מהלכי משפט. בכירים במשטרה ובמכון פעלו לדברי עו"ד גונן "להסתיר מבית המשפט ומהציבור את נתוני האמת כשמדובר במערכת אכיפה שגבתה מהציבור מעל מיליארד שקל".
"ביזיון, לא מנהל תקין"
מה המצב המשפטי כעת עבור מאות אלפי נהגים ששילמו קנסות של דוחות מהירות במהלך השנים?
בית המשפט זיכה היום 20 נאשמים שיוצגו על ידי עו"ד תומר גונן, עו"ד יוסי יעקבי, עו"ד ערן בר אור ועו"ד כפיר דור. ומה יהיה עם מאות האלפים שקיבלו דוחות ושילמו קנסות של דוחות מהירות, על סמך מערכת אכיפה שבית המשפט קבע כי "אמינותה התערערה עד היסוד"?
עו"ד גונן: "יש קטע של הוגנות ציבורית. אני מניח שאם היינו חיים בטורונטו או בכל מקום מתוקן, המדינה היתה מבטלת את כל הדוחות, בודקת את המערכת ומתחילה מהתחלה. כאן משאירים את כל הנהגים תלויים ועומדים בבית המשפט. זו בושה וחרפה. כך לא מתנהג מינהל ציבורי תקין".
היית מצפה שיבטלו את כל הדוחות שנים לאחור?
"כן, למחוק את כל הדוחות ולעשות אתחול אם רוצים להפעיל את המערכת מחדש. מה שקורה היום, כאשר "הקפיאו דוחות" ובודקים את המערכת כדי לתת להם שאישור בדיעבד, הוא בזיון".
עו"ד גונן מסופק אם קיים היום כלי משפטי עבור נהגי ישראל לבטל קנסות ששולמו ולקבל החזרים, לאחר שבית המשפט העליון קבע לפני חודשים אחדים הלכה עקרונית ולפיה לא ניתן לתבוע קנס פלילי ששולם בתביעה ייצוגית. ההחלטה ניתנה בתביעה בנושא אחר, אך היא השליכה מיידית על הנסיון לניהול תביעה ייצוגית בהקשר למצלמות המהירות והדוחות.
בהקשר לכך, דווקא היום, במקביל לפרסום פסק הדין שריסק את אמינותו, פירסם מכון התקנים הודעה לתקשורת, לפיה בחודש האחרון נערכו בהולנד בדיקות למצלמות הזהות למערכת בארץ מתוצרת גטסו, ואמינות המערכת אושרה בדו"ח המעבדה, המהווה את המכון הלאומי של הולנד. בבית המשפט, כזכור, ראש המכון טען כי בחינת המערכת בהולנד נערכה ב-2009, מה שנדחה בפסק הדין.
לפי הודעת המכון, "דו"ח הבדיקות שנערכו בחודש האחרון קובע כי המצלמות אמינות, מהימנות, ועומדות בתקן. הבדיקה כללה מעל 500 מדידות, שחלקן בוצעו במסלול מיוחד גם בבלגיה ובגרמניה. המערכת דייקה בכל הפרמטרים". יו"ר מכון התקנים, אורי דורי, מסר בהודעה תמוהה, כי הוא "מצר על כך שגורמים אינטרסנטיים ניסו להשחיר לכל אורך הדרך את מכון התקנים", זאת כאשר בית המשפט אמר את דברו.
עו"ד גונן אומר בתגובה כי "לא דוברי המשטרה ולא יו"ר המכון אורי דורי שחיפה על אילן כרמית, יקבעו בהודעות לתקשורת שהמערכת אמינה. האם המערכת אמינה או לא – קובעים רק בבית המשפט".
על הבלבול ששורר בצד המדינה לאחר פסק הדין, תעיד העובדה שהמשטרה בהודעה שהוציאה לא הזכירה את הבדיקות החדשות שלטענת מכון התקנים נערכו בהולנד, והתייחסה לבדיקות שנערכו בטכניון, והן שלכאורה אמורות להציל את המצב.
דובר אגף התנועה מסר כי "בית המשפט קיבל היום את החלטתו, מבלי שנבחנו ממצאי הבדיקות המקיפות, המגיעות לסיומן בימים אלו בטכניון, ואשר מטעמים פרוצדורליים לא הובאו בפני בית המשפט בשים לב לשלב בו היה מצוי ההליך המשפטי. כזכור, משטרת ישראל היא שפנתה מיוזמתה, בתיאום עם הפרקליטות, למומחים מהטכניון לצורך בדיקת אמינות ומהימנות המצלמות, בטרם הוכרע הנושא בבית המשפט. הדוח בעניין מצלמות המהירות א'3 מצוי בשלבי גיבוש סופיים. לאחר השלמת הדוח, ייבחנו ממצאיו על ידי משטרת ישראל והפרקליטות, וככל שהדוח יבטיח את אמינותן הגבוהה של מצלמות א-3, ישובו המצלמות לפעול באופן מלא וימשיכו להיות חלק מסל האמצעים הרחב שנמצא בשימוש המשטרה במשימתה החשובה – להיאבק בקטל בכבישים". לדברי המשטרה, ייבחן ערעור על פסק הדין שניתן".
