מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את חוק בן גביר (על שם חבר הכנסת איתמר בן גביר) – לשינוי פקודת המשטרה. לאחר שהחוק אושר (28 בדצמבר) באופן סופיף הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה נגדו לבית המשפט העליון.
נזכיר כי קדמו לאישור החוק מאות הסתייגויות שהוגשו להצעת החוק. החוק עבר ברוב של 61 חברי כנסת מול 55 שהתנגדו. בין היתר קובעת ההצעה כי המשטרה תהיה נתונה למרות הממשלה ולשר לביטחון לאומי ואת סמכותו של השר לביטחון לאומי להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה.
בנוסף מוצע לקבוע כי בתחום החקירות, השר יהיה רשאי לקבוע מדיניות כללית, לאחר ששמע את עמדת היועמ"ש לממשלה והתייעץ עם המפכ"ל ועם המופקדים במשטרה על תחום החקירות, אך בכל מקרה מדיניות השר לא תוכל לגרוע מחובת המשטרה לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, ולא תגרע מחובתה אם נודע לה על ביצוע עבירה.
עוד מוצע כי הוראות המשטרה שקובע המפכ"ל יהיו בהתאם למדיניות השר, וכן להפוך את ברירת המחדל לעניין פרסום פקודות המשטרה, ולקבוע כי ככלל, הפקודות יפורסמו באישור היועמ"ש לממשלה, אלא אם כן המפכ"ל סבר כי אין לפרסם פקודה מסוימת.
יצוין, כי שלשום (26 בדצמבר) אישרה הכנסת את החלטת הוועדה המסדרת לפצל מהצעת החוק שני סעיפים.
האחד עוסק בהסדרת יחסי המרות והכפיפות של המפכ"ל לשר ולממשלה באותו אופן שבו מוסדר הנושא לגבי הרמטכ"ל בחוק יסוד הצבא.
השני עוסק בהוראות לעניין סמכות השר להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בעניין משך הטיפול בתיקים. הפיצול נועד לאפשר לוועדה להמשיך ללבן את הסוגיות שעלו במהלך הדיון בסעיפים אלה.
יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ אופיר כץ, אמר כי "פקודת המשטרה, שנחקקה עוד בתקופת המנדט הבריטי לא כללה עד כה הוראות המסדירות את היחסים בין הממשלה והשר לביטחון פנים הממונה על המשטרה לבין המפכ"ל והמשטרה, פרט לכמה הסדרים פרטניים. הצעת החוק שאני מציג בפניכם, נועדה להסדיר לראשונה יחסים אלה ולעגן בחוק את כפיפותה של משטרת ישראל לממשלה, ואת היותו של השר לביטחון הפנים ממונה עליה".
"התיקונים לחוק פוגעים פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים"
בטרם ההצבעה דיברו חברי כנסת נוספים על החוק הנרקם. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) ומפקד מחוז ירושלים לשעבר: "זה לא סוד שאני בין המתנגדים המרכזיים לתיקון פקודת המשטרה. הופכים את המשטרה למשטרה פוליטית. לא שלא צריך שינויים. כן, צריך שינויים. אני אומר את זה באומץ. אני הייתי שם. אבל לא כך. מה עשה השר המיועד? מבקש את כל השינויים הלא נורמליים האלה טרם כניסתו לתפקיד, טרם הבנתו איך ארגון כזה עובד. מעולם לא הייתה מדיניות שר בהפעלת הכוח. כן, גם כמפקד מחוז יכולתי לבוא אל השר ולהציג מבצע שהייתי אמור לבצע. יכול היה השר לשאול שאלות, אבל מדיניות חקירות? מדיניות העמדה לדין? מזל שזה זז הצידה עכשיו. מי יודע לאן זה יגיע".
הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי אייזנקוט (המחנה הממלכתי) אמר במהלך הדיון: "השילוב בין החוקים שעוברים בימים האלה ובין ההסכמים הקואליציוניים יובילו לפגיעה בביטחון. מקווה ששכר הלימוד יהיה קטן ושיהיה את האומץ להודות בטעות ולתקן מוקדם ככל האפשר".
השר לביטחון פנים עומר בר לב אמר בסיכום הדיון: "לשר לביטחון פנים יש זכות ויש חובה לקבוע מדיניות ברורה ובמשך קרוב לשנתיים שהייתי השר לביטחון פנים קבעתי מדיניות. משטרת ישראל וגם הגופים האחרים פעלו על פי המדיניות הזאת. אני יכול היה להבין שמגיע שר חסר ביטחון עצמי, חסר הכירות עם הנושא, חסר ניסיון ניהולי שאומר אני רוצה חוק שאת סמכויות שלי לפי מה שקבעו גם ועדות קודמות, בסדר, אבל לא זאת הצעת החוק שמוגשת כאן. הצעת החוק שמונחת בפניכם עברה מספר שינויים לאחר הקריאה הראשונה חלקם שינויים חשובים שרק מצביעים עד כמה הייתה הצעת החוק הזו שטחית, לא מקצועית, רעה ולכן מסוכנת. אבל שלא יהיה ספק גם הנוסח הנוכחי של הצעת החוק אינו מניח את הדעת בלשון המעטה."
יוזם ההצעה ח"כ איתמר בן גביר אמר לאחר אישור החוק: "עשינו היסטוריה למען מדינת ישראל, למען ביטחון בכבישים וברחובות".
בתגובה לחוק שעבר הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירת בג"ץ. בעתירה טוענת התנועה כי התיקונים לחוק פוגעים פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים, כגון השוויון בפני החוק ועצמאות המשטרה, ויובילו לכך שהסמכות לפגוע או להגביל זכויות חוקתיות, אשר הכרחית לפעילותה של המשטרה לאכיפת החוק ולביצוע תפקידיה הנוספים, תעבור לידיו של גורם פוליטי. בנוסף, כל אלו יובילו לפגיעה באמון הציבור במשטרה, לתיוגה כמשטרה פוליטית אשר נעדרת לגיטימציה לפעול. בעתירה טוענת התנועה כי "שינויים מרחיקי לכת שכאלה יש לעשות באופן שקול וענייני, ולא בחופזה ומבלי לנהל דיון מעמיק דיו כפי שהתנהלו הדיונים סביב שינויי חקיקה אלה".
התנועה עומדת בעתירתה על מספר הבדלים מהותיים בין הצבא לבין המשטרה, העיקרי שבהם הוא העובדה שהמשטרה פועלת בקרב אזרחים בעוד הצבא פועל כנגד איומים חיצוניים. "הבדלים אלו שומטים את הקרקע תחת ההצדקות לתיקון החוק, ולעמדת התנועה מצדיקים את השמירה על עצמאות המשטרה באופן ייחודי ומובהק מהדרג הפוליטי", כך נטען בעתירה.
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "שינוי פקודת המשטרה הוא עוד כרסום ביסודות הדמוקרטיה, כחלק מטיפולי ההמרה הבזויים שיהפכו את מדינת ישראל ללא דמוקרטית ולא ליברלית. הקלות הבלתי נסבלת בה שונו חוקים ונערכו תיקונים עם השפעות משטריות משמעותיות ללא דיון ובחיפזון מעמידה בסכנה את הבית הלאומי שאבותינו בנו כאן. אנו נעמוד איתן מול כל מבקשי רעתה של מדינת ישראל, ולא ניתן להם להוביל אותנו לחורבן בית שלישי".
סגן השר לבטחון פנים היוצא, יואב סגלוביץ', התייחס לחוק בן גביר לאחר שעבר במליאה: "חוק בן גביר שמשנה את פקודת המשטרה נותן כוח בלתי מידתי לאיש פוליטי ללא איזונים ובלמים, צובע את המשטרה בצבע פוליטי גם ברמת התוכן וגם ברמת התהליך שהוביל לחקיקת חוק זה. ראש ממשלה חלש נותן כוח לסוכן כאוס בעל הרשעות קודמות באחד המקומות הרגישים והנפיצים.
"משטרת ישראל היא חלק ממערכת האכיפה ממלכתית שעוסקת בפעילות בקווי התפר הרגישים ביותר בחברה, היא הגוף היחידי שמותר לו להגביל זכויות ולהשתמש בכוח, אסור שהציבור או אפילו חלק ממנו יחשוב שמניעי פעילותה מוטים פוליטית.
חוק זה תחת כסות של מדיניות ללא איזונים ובלמים יגרום נזק עמוק. אך ראש ממשלה חלש, סחיט שנמצא בעיצומו של משפט פלילי ממשיך בתהליך החלשת המשטרה אותו החל מיום שנפתחה החקירה בעיניינו".
