בית משפט השלום ברמלה גזר את עונשו של דוד וידל (35), אסיר לשעבר שהורשע בהתחזות וקבלת דבר במרמה (1 דצמבר). זאת, לאחר שהתחזה לחברו לתא והורה על העברות כספיות מחשבונו של המתלונן לחשבון שלו עצמו, בזמן ששהו השניים במאסר.
בשלהי מאי 2017 התקשר הנאשם למוקד הטלפוני של בנק לאומי, הזדהה בפרטיו של המתלונן וביקש במרמה לבצע העברה בנקאית מחשבונו של המתלונן לחשבון אחר. לבקשת וידל, העביר הבנק 10 אלף שקל מחשבון הבנק של המתלונן לחשבונו. בפעם אחרת, התקשר הנאשם למוקד הטלפוני של בנק לאומי, הזדהה בפרטיו של המתלונן, ביקש במרמה להמיר מטבע חוץ למטבע ישראלי ולבצע העברה כספית מחשבונו של המתלונן לחשבון הבנק של עצמו. לאחר מספר שיחות של הנאשם עם נציגי הבנק, הומרו סכומי כסף בדולרים למטבע ישראלי ולבסוף הועברו 150 אלף שקל מחשבון הבנק של המתלונן אל חשבון הבנק של הנאשם.
בסך הכל הואשם וידל כי קיבל בדרכים אלו ובמרמה 160 אלף שקל, תוך שהוא מתחזה כאמור לשותפו לתא.
כתב האישום נגדו הוגש ע"י פרקליטות מחוז מרכז. מפרוטוקול גזר הדין עולה כי לחובתו של הנאשם יש 11 הרשעות קודמות, במגוון עבירות רכוש.
נציגת הפרקליטות, עו"ד נלי מאני, והסנגור, עו"ד שי רודה, הגיעו להסדר טיעון ולפיו הפרקליטות תטען לעד 14 חודשי מאסר ואילו ההגנה תטען כרצונה.
השופט מנחם מזרחי, הדגיש כי בעת שביצע את המעשים, הנאשם "היה אסיר אשר ריצה עונש על עבירות דומות ולחובתו הרשעה בעבירות של הונאה בכרטיסי חיוב, גניבה, קבלת דבר במרמה, הונאה, זיוף וכיו"ב". בנוסף, הדגיש השופט כי בעברו ריצה וידל עונשי מאסר לתקופות של 36 חודשים, 10 חודשים, 16 חודשים ו-22 חודשים. הוא אמר על כך כי "זהו נאשם חזרתי, אשר שב ומבצע עבריינות דוגמת זו העומדת לדיון בפניי".
מנגד, הדגיש השופט כי הרשעתו האחרונה של וידל היא מ-2017. בנוסף, ציין כי הנאשם השיב את מלוא הגזלה – 160 אלף שקל. עוד הדגיש השופט כי הוא שקל לזכות הנאשם את העובדה כי מדובר בעבירות מאמצע 2017, בעוד שכתב האישום הוגש, תוך שיהוי, רק בתחילת 2020. זאת ועוד, תחילה חזרה בה הפרקליטות מהאישום, "משום שהוגש בלא אישור מאת היועץ המשפטי לממשלה… ולאחר מכן הגישה אותו מחדש, בצירוף האישור המדובר, ביולי 2022", לדברי השופט. כלומר, יותר מחמש שנים עברו בין העבירות להגשת כתב האישום נגדו.
לפיכך, השופט גזר על וידל תשעה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 10 אלף שקלים.
