נובמבר 2018, צומת הדואר, סמוך ליישוב טלמון. כוח של שוטרי מג"ב הגיע למקום לצורך פעילות מבצעית. באותה עת שהו במקום עשרות פלסטינים אשר חסמו את הכביש לכיוון היישוב נילי – הבעירו צמיגים ויידו אבנים לעבר הכוח. איתם נכח במקום פעיל זכויות האדם גיא הירשפלד (54). במהלך פעילות הכוח בכביש, התקרבו מספר פלסטינים לאנשי הכוח. בתגובה, השליך אחד השוטרים רימון הלם לכיוונם, לצורך הרחקתם לאחור. בין השוטרים בכוח היו שני שוטרי מג"ב ממוצא אתיופי בשירות סדיר.
בשלב זה, התקרב הירשפלד מרחק של כ-10 מטרים מהכוח ואמר לעבר שני השוטרים האתיופים: "תחזור תחזור למכלאה שלך, לא נותנים לך להיכנס למועדון אז אתה בא לפה להוציא את העצבים שלך? אז אתה בא לפה נהיה גבר עם הפלסטינים? את כל המשפחה כבר העלו מאתיופיה, או שהם נשארו באתיופיה כי הם לא בצבע הנכון? ככה זה, דופקים אתכם בישראל אז אתם באים לפה ומרגישים גברים. למה לא נותנים לך להיכנס למועדון בארץ, אולי פה בכפר יתנו לך להיכנס למועדון, יתייחסו אליך יותר בכבוד מאשר בישראל". ובהמשך, שר לכיוון השוטרים: "אפסים, אפסים".
פרקליטות מחוז מרכז פלילי הגישה כתב אישום נגד הנאשם לבית משפט השלום בפתח תקווה. הירשפלד לא כפר בעובדות כתב האישום אולם טען כי אמירותיו אינן מהוות עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור. לטענתו, דבריו נאמרו במסגרת חוקית המשקפת את הזכות לחופש ביטוי פוליטי. הוא תיאר את פועלו למען זכויות אדם והשתתפותו בעשרות מאבקים שונים. לדבריו, המילה "מכלאה" היא ביטוי ברשת הקשר לבסיס צבאי ולכך התכוון. מפקד לשעבר במג"ב העיד כי הוא אינו מכיר את הביטוי.
סנגורו, עו"ד ברק כהן, טען כי לא ניתן לטעון כלפי הירשפלד כי הוא גזעני, לנוכח פעילותו הרבה לטובת אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. בנוסף, טען כי על בית המשפט לבחון את המניע להגשת כתב האישום דווקא נגד פעיל פוליטי, כאשר הגשתו נועדה לגרום לכך שפעילותו לא תתקיים. השופט דחה את טענה זו והוסיף כי לא הוצגו ראיות כדי לבסס אותה.
עוד טען עו"ד כהן כי השופט מתעלם מתוכן האמירות של הנאשם – וטען כי הנאשם לא ניסה להעליב את החיילים, אלא סך הכל פרש את המציאות בארץ לנגד עיניהם. החיילים נעלבו מאמירות הנאשם לא מפני שהן גזעניות, אלא מפני שהן נכונות, והם חיים במדינה גזענית, לדבריו. עו"ד כהן שאל את אחד החיילים במשפט אם יצא לו להיתקל בסירוב בכניסה למועדון בארץ, והוא השיב בחיוב – ואמר שזה קרה לו רק בשבוע שעבר. לפיכך, הסנגור טען כי מסגור האמירות של הנאשם כגזעניות הוא שגוי.
יש לציין כי עו"ד כהן ידוע בעצמו כפעיל זכויות אדם והתמודד עם אישומים דומים של העלבת עובד ציבור.
השופט דרור קלייטמן, בחן את המקרה לפי הלכת אונגרפלד, וקבע כי "התייחסות לאדם המתבססת אך ורק על פי צבע עורו, יש בה על מנת לפגוע בליבת כבודו האישי של אותו אדם". הוא הדגיש את העדות של אחד השוטרים שכלפיו נאמרו הקללות, שנתיים לאחר האירוע, שאמר כי "זה כמו צלקת שנשארת לתמיד ומלווה אותך ואני זוכר את זה, לא אשכח". הוא הוסיף כי לא הוכח שפירוש "מכלאה" הוא ביטוי שגור ברשת הצבאית.
לפיכך, השופט הרשיע את הנאשם בעבירת העלבת עובד ציבור מתוך מניע גזעני (31 באוקטובר). חרף התנגדות הפרקליטות, השופט קיבל את בקשתו של עו"ד כהן לקבלת תסקיר משירות המבחן עבור בדיקת אי-הרשעה. הדיון הבא נקבע ליולי 2023.
מעו"ד כהן נמסר בתגובה: "גיא הורשע בגין כך שאמר לשוטרים יוצאי אתיופיה שאינם מוכנסים למועדון ושעליית משפחותיהם ארצה נמנעת בידי המדינה, ולכן מצופה מהם לא לשרת את המדינה הגזענית כלפיהם. קשה לחשוב על חוצפה גדולה יותר מצד המדינה, אשר מצד אחד מפעילה גזענות אכזרית כלפי יוצאי ויוצאות אתיופיה, ומצד שני מאשימה את מי שמזכיר שזאת גזענות. גיא בעצמו השתתף במאבק יוצאי אתיופיה נגד הגזענות הממוסדת. גזענות שבה יוצאי אתיופיה מצויים הרבה יותר על כוונות כלי הנשק של השוטרים מאשר בתפקידי מפתח בפרקליטות או על כס השיפוט. לא הייתי קונה מהמדינה הגזענית ביותר חינוך לשוויון".
