למרות התנגדות המדינה, ועדת השחרורים אישרה את בקשתו לשחרור מוקדם של אסיר אשר ביצע מעשי סדום בשתי אחיות קטינות (22 ספטמבר).
האסיר, צעיר בשנות העשרה לחייו, היה רק בן 16 וחצי בזמן המעשים. הוא עבד אז בחנות מכולת אליה נכנסו שתי האחיות –בנות 8 ו-10 באותו הזמן. הוא לקח אותן לחדר צדדי בתוך המכולת בטענת שווא, וביצע בהן שם מין אוראלי.
לפי הפרקליטות, הצעיר עשה זאת מפני ש"חש שעמום" וכי היה יכול היה לנצל את כוחו עליהן.
הקטין הורשע ונשפט ל-18 חודשי מאסר.
סנגורו, עו"ד אליה של"ם, טען לאחרונה בפני ועדת השחרורים כי בריאותו של האסיר הייתה "בכי רע" עוד לפני כניסתו למאסר – ואמר כי מצבו הרפואי התדרדר מאז אפילו יותר. לדברי הסנגור, מרשו הצעיר היה זקוק לבדיקת MRI מיידית, שנערכה רק כמה חודשים לאחר שנכנס למאסר – דבר שהחריף את מצבו הרפואי. עו"ד של"ם תיאר את מצבו כעת ואמר כי "יש פה ילד שמסתובב עם גזר דין מוות פוטנציאלי מעל ראשו… ולוקח הרבה יותר מדי זמן לטפל בו".
נציגת הפרקליטות, עו"ד חן יצחקי, התנגדה לשחרורו המוקדם. היא סיפרה כי מאז המקרה הקורבנות ומשפחתן במצב נפשי קשה וטענה שהאסיר לא שולב כהלכה במסגרת טיפולית בין כותלי הכלא. היא אמרה כי מרכז לבריאות הנפש (מב"ן) של שב"ס העריך את מסוכנותו כבינונית, עדיין, והדגישה כי הוא לא עבר טיפול בעברייני מין אלא השתתף בקבוצת "מיניות וזוגיות בריאה" בלבד. אף שהתובעת יצחקי הודתה כי הרשות לשיקום האסיר (רש"א) הגישה עבורו תוכנית שיקום – היא טענה כי הוא אינו עומד בתנאי השחרור לשחרור מוקדם.
עו"ד של"ם חלק על נציגת הפרקליטות וטען כי האסיר עבר שינוי משמעותי מאז המקרה, הראה רצון ללמוד ויש אסירים מבוגרים ממנו ש"לא מגיעים לתובנות" אליהן הוא הגיע. הוא הדגיש כי האסיר מבין את מה שעשה ואת הכאב שהוא גרם וכי הוא לוקח אחריות מלאה. "יש כאן ילד שצריך עזרה", אמר הסנגור לוועדה, וטען כי המפתח לטיפולו הוא התוכנית שהכינו עבורו ברש"א, שתיקח שנה וחצי. הוא הוסיף כי האסיר מודע לאינטנסיביות של התוכנית ומביע רצון להשתתף בה. האסיר בעצמו גם הצטער מול הוועדה על המעשים ואמר שהוא מעוניין לקחת חלק בתוכנית טיפולית.
השופטת בדימוס זיוה הרמן, צדדה בטענות הסנגור ואמרה כי גם ועדת השחרורים הגיעה למסקנה שניתן להורות על שחרורו המוקדם של האסיר, תחת צו פיקוח ומעצר בית לילי.
השופטת ציינה כי "מדובר במי שזקוק לטיפול צמוד, הן רפואי והן נפשי ייעודי". עוד הוסיפה כי התוכנית של רש"א שהוגשה בעניינו עונה על הצרכים של שיקום מונע וכי האסיר "הביע רצון עז" לקבל כלים שיסייעו לו להימנע בעתיד. היא ציינה לטובה את השינוי שחל באסיר ואת הכלים שרכש במסגרת המאסר ובעבודה עם קצין המבחן לנוער.
