הרשות לאיסור הלבנת הון מדווחת על גידול דרמטי בהיקף שיתוף הפעולה המודיעיני עם המשטרה ורשות המסים, כמו גם עם רשויות חקירה זרות. הגידול נמדד בעלייה של מאות אחוזים במספר ה"כתבות המודיעיניות" שהעבירה הרשות לגופי חקירה בארץ ובחו"ל, במסגרת התחקות משותפת אחר רשתות פשיעה המגלגלות הון שחור ומלבינות אותו תוך שימוש במערכות הפיננסיות הממוסדות.
על פי דוח הרשות לשנת 2017, המתפרסם היום (3.9), מספר "הכתבות המודיעיניות" (דו"חות) שהעבירה הרשות למשטרת ישראל מאז שנת 2013 הוכפל, ובשנה האחרונה לבדה הוא גדל ב-26 אחוזים. מספר הכתבות המודיעיניות שהפיצה הרשות לכלל גופי האכיפה עמם היא משתפת פעולה (בהם רשות ניירות ערך, רשות המסים, השב"כ וגופי הבטחון ועוד) גדל ביותר מ-30 אחוזים לעומת השנה הקודמת.
סקירת נושאי הכתבות המודיעיניות שהועברו למשטרה מרתקת, ומצביעה על סדר העדיפויות וריכוז המאמץ הנוכחי של המשטרה, שבמקרים רבים היא מזמינת ה"כתבות" בהתאם למידע מודיעיני שמייצר יעדי חקירה (במקרים אחרים, המידע מועבר על ידי הרשות באופן יזום). 26 אחוז מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות למשטרה ב-2017 עסקו בהלבנת הון מעבירות הונאה ומרמה, 23 אחוז מהן עסקו בכספי עבירות שחיתות ציבורית ושוחד עשרה אחוז עסקו במימון טרור, תשעה אחוז בעבירות מס ורק שבעה אחוז התמקדו בארגוני פשיעה, מהם 4.5 אחוז בהימורים ו-2.7 אחוזים בלבד בסחר בסמים.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית וגמן–רטנר, מציינת כי חוליית תיאום משטרתית שהתמקמה ברשות בשנה החולפת, שיפרה את ממשקי העבודה בין יחידות החקירה השונות לרשות (שהינה גוף מודיעין כלכלי בלבד, ללא סמכויות חקירה). החוליה כוללת אנשי משטרה בעלי הכשרה מקצועית בתחום הלבנת הון, שמשתפים פעולה עם אנשי הרשות לטובת חקירות כלכליות, איתור והצפת יעדי חקירה ואיתור נכסים לחילוט. חוליית התיאום מבטיחה, לדברי וגמן-רטנר, ממשק עבודה ישיר ומיידי, וטיפול יעיל בבקשות המידע של המשטרה מהרשות.
כוח משימה צ'יינג'ים
נציגי אגף המחקר של הרשות לאיסור הלבנת הון צורפו בשנה החולפת לשני כוחות משימה חדשים, משולבים בראשות המשטרה: כוח משימה בתחום הנש"מים (נותני שירותי מטבע) ו"כוח משימה מימון טרור". כוחות המשימה מקדמים על בסיס יומיומי חקירות מורכבות של יעדים עבריינים, תוך שרשות איסור הלבנת הון תורמת את בנק המידע שלה למיפוי פעילותם הפיננסית של הגורמים החשודים בהלבנת כספים, איתור חשבונות בנק בחו״ל ומיפוי נתיבי ההון, תוך חשיפת מידע על פעילות פיננסית שלא הייתה מוכרת למשטרה ומידע על מדינות בהם ניתן לאתר ראיות ורכוש.
בשנת 2017 הועמק בצורה דרמטית גם שיתוף הפעולה של רשות הלבנת הון עם רשות המסים. הרשויות החלו להחליף מידע באופן ישיר ושוטף, ונוסדו פורומים משותפים לאור התקנות המאפשרות החלפת מידע ישיר מאז תחילת 2017, והחקיקה שהגדירה עבירות מס כעבירות מקור. באופן דומה, הורחב גם שיתוף הפעולה עם מערכת הביטחון, מה שהכפיל ב-2017 את מספר בקשות המידע שהתקבלו משב"כ ויתר גורמי הביטחון.
שת"פ בינלאומי עם 64 מדינות
במקביל, מתייעל כל העת שיתוף הפעולה הבינלאומי לאור האופי חוצה הגבולות של הון שחור. לפי דו"ח הרשות, "השימוש בהעברות בינלאומיות לצורך טשטוש מקור הכספים גדל בשנת 2017, ומשקף את האופי הבינלאומי של תופעת הלבנת ההון. באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם, פועלת הרשות לאיתור העברות כספים חשודות, ומתחקה אחר פעילות הלבנת הון המבוצעת בחו"ל ואחר נכסים פיננסיים של עבריינים המוחזקים ברחבי העולם".
מספר הפניות של הרשות לקבלת מידע מרשויות מקבילות לה בחו"ל גדל ב-18 אחוזים בשנה האחרונה, והצטבר לעלייה של 160 אחוזים בתוך חמש שנים. מנגד, 71 מדינות העבירו לרשות הישראלית מאות בקשות לשיתוף מידע בחקירות המתנהלות אצלן. מספר בקשות המידע שזרמו מחו"ל גדל ב-63 אחוז בחמש שנים.
לדברי ד"ר וגמן-רטנר, הנתונים משקפים את העלייה הניכרת בהתחקות אחר רשתות פשיעה וכספי עבירה בחו"ל. העמקת שיתופי הפעולה הבינלאומיים מעמידה מודיעין פיננסי המסייע בהשגת ראיות וגיבוש חשדות וביסוסם, ועד כה חתמה הרשות על מזכרי הבנות לחילופי מידע עם 64 מדינות.
הרשות מייצגת את ישראל גם בפרויקט בינלאומי למעקב אחר מלביני הון מקצועיים והרשתות המשמשות אותם להעברות כספים בין מדינות. את הפרויקט מרכז ארגון ה-FATF, כוח המשימה העולמי למאבק בהון שחור, שחולק מידע עם יחידות מודיעין פיננסי מעשרות מדינות.
סקר סיכונים
בשנה החולפת השלימה הרשות להלבנת הון הערכת סיכונים לאומית בתחום הלבנת הון, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בפרויקט השתתפו גורמי אכיפה ורגולטורים (כולל בנק ישראל והממונה על נותני שירותי מטבע) ונבחנו נקודות התורפה במאבק בהון השחור, וזוהו עבירות מקור בסיכון גבוה להלבנת הון: עבירות מס, חשבוניות פיקטיביות, ארגוני פשיעה, סחר בסמים, הימורים, ועבירות מרמה ושוחד.
דפוסי הלבנת ההון מרכזיים המשמשים את העבריינים, לפי הדוח, הם העברות כספים בינלאומיות, שימוש במזומן, ניצול נותני שירותי מטבע (ראו ידיעה נפרדת), הקמת חברות בנאמנות במקלטי מס (חברות אוף-שור) ועוד. ענף הנדל"ן, ענף היהלומים, וכן עמותות צדקה דתיות וגמ"חים (גמילות חסדים), זוהו כענפים בסיכון בשל פעילות עתירת מזומן, המאפשרת העברות כספים כתרומות והטמעת רכוש אסור.
הערכת הסיכונים הלאומית שימשה גם כבסיס לצליחת הביקורת הבינלאומית של ארגון FATF. ישראל התקבלה בפברואר 2016 במעמד משקיפה בארגון הבינלאומי, הקובע את הסטנדרטים בתחום משטר הלבנת ההון, ובמרץ האחרון התבצעה בארץ ביקורת והערכה מקיפה על ידי הארגון הבינלאומי, לקראת ההחלטה על קבלת ישראל כחברה מלאה בארגון, הצפויה עד תום השנה.
