הקול קולו של סמוטריץ' והידיים ידיו של נתניהו?
זאת השאלה שכל המערכת הפוליטית שאלה מיד לאחר הדלפת הפרסום המקדים לעמית סגל (כמובן) בחדשות 12, על "תוכנית המהפכה" למערכת המשפטית מבית מדרשו של ח"כ בצלאל סמוטריץ', ובמוקד ההצעה למחוק מספר החוקים את עבירת הפרת האמונים של אנשי ציבור, מהלך שיביא למחיקת תיקי 1000 ו-2000 נגד ראש הממשלה לשעבר, ולביטול מערכת שלמה של תיקי שחיתות נגד משרתי ציבור – פוליטיקאים נבחרים ועובדי ציבור.
לתזכורת, הנה מקצת המורשעים/נאשמים בתיקי הפרת אמונים רק מן השנה האחרונה:
– יו"ר קרן היסוד של ההסתדרות הציונית מודי זנדברג הורשע בפרשת הצוללות: סייע למיקי גנור לקדם את עסקאות כלי השיט מול גורמים בלשכת רה"מ, תמורת תשלום.
– שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן הורשע עקב התערבות פסולה בהליך הסגרה והטיית חוות דעת מקצועית של פסיכיאטר.
– ראש עיריית אשקלון איתמר שמעוני: הורשע בהפרת אמונים בגין חצי מיליון שקל שקיבל מגורמים לא מזוהים דרך מתווך, לשימושו האישי לצורך תשלום דמי שתיקה לנשים (זאת בנפרד מעבירות שוחד בסכום נוסף של כ-200 אלף שקל). נדון לארבע שנות מאסר.
– ראש עיריית כפר סבא יהודה בן חמו: הורשע בהפרת אמונים וגניבת תווי קנייה, נדון לשנתיים מאסר.
– ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן: עומד לדין עקב הפרת אמונים בגין קשר מושחת לכאורה עם עסקן ויזם נדל"ן מקומי.
– מפקד מחוז ירושלים לשעבר ניצב ניסו שחם: הורשע בהפרת אמונים עקב סיוע לשוטרות שקיימו איתו קשר מיני.
– רפ"ק נאדר ראבח, סגן מפקד יחידה במג"ב, נאשם בהפרת אמונים ופגיעה בפרטיות עקב תיעוד במצלמה נסתרת של שוטרות במגורי הבנות בבסיס מג"ב.
לאחר ההדלפה היחצנית במוצאי שמחת תורה, בצהרי יום המחרת התייצבו ח"כ סמוטריץ' וח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית בכפר המכביה, להציג את "תוכנית המהפכה" השלמה שלהם במסיבת עיתונאים. "מערכת המשפט חולה", אמר סמוטריץ', "אנו דורשים שינוי עומק מהיר וחד, שבלעדיו חזרת הימין לשלטון תהיה סמלית בלבד", משמע תכנון חריש עמוק.
לא "תיקון" בלבד, אלא מהפכה רדיקלית בסדרי המשפט, בגרסת קצה שתשליך לפח הזבל של ההיסטוריה חלק גדול מתיקי השחיתות נגד נבחרי ציבור הפועלים בניגודי עניינים מתוך טובות הנאה.
טענת הבסיס של סמוטריץ' זהה לזו של בנימין נתניהו: "יש לנו מערכת משפט פוליטית…שהמיעוט השמאלי שולט בה.
"מימוש היעדים ייתקל בוודאות בהתנגדות עזה מצד השמאל, מערכת המשפט והתקשורת, שכידוע אינם נוהגים לכבד את ההכרעה הדמוקרטית", כתבו סמוטריץ' ורוטמן במנשר שחילקו למעט הכתבים שהתקבצו באולם הריק. "עריכת התיקונים במערכת המשפט יפתחו את הפתח למימוש מדיניות הימין בכל התחומים – בביטחון ובמאבק בטרור, בהחזרת המשילות והריבונות ובטיפול בהקצנה הלאומנית ובפשיעה הגואה של ערביי ישראל, בחיזוק הזהות היהודית, בהחזרת המסתננים לארצות המוצא שלהם, בשימור הרוב הדמוגרפי היהודי, בתיקון מערכת החינוך…".
"פוסטה" מביא את עיקרי התוכנית הנרחבת כפי שהוצגה על ידי שני הח"כים שלפי הפרסומים מתכננים להתבדל אחרי הבחירות גם משותפם הפופולרי, איתמר בן גביר.
מחיקת עבירת הפרת אמונים מספר החוקים
ח"כ סמוטריץ' טען כי באמצעות עבירה זו, "מערכת שלטון החוק מהלכת אימים על נבחרי הציבור, ולוכדת מי שאינו מוצא חן בעיניה… מחיקתה של העבירה מספר העונשין חיונית לביסוס הפרדת הרשויות".
"חוק צרפתי" לראשי ממשלה ושרים
חוק שימנע חקירה והעמדה לדין של ראשי ממשלה ושרים בזמן כהונתם.
חיזוק מנגנון חסינות חברי הכנסת
אמצעי נוסף אשר אמור להקשות על העמדה לדין בגין עבירות פליליות.
סמוטריץ' הזהיר כי "המערכת המשפטית לא צפויה לכבד את ההכרעה הדמוקרטית של חזרת המחנה הלאומי לשלטון… בין היתר באמצעות תפירת תיקים… הצעדים הללו ישללו ממערכת המשפט על זרועותיה – משטרה, פרקליטות ובית המשפט – את היכולת להסיר מדרכה פוליטיקאים שאינם סרים למרותה".
פיצול תפקידי היועמ"ש לשלושה בעלי תפקידים – יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי, ומייצג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים.
"היועמ"ש מחזיק בכוח בלתי מוגבל והפך מיועץ למי שמחליף לא פעם את הממשלה ומורה לה כיצד לפעול", אמר סמוטריץ'. "מייצגי המדינה בבג"ץ ייצגו את עמדת הממשלה והשר הרלוונטי, ולא את עמדתם או את 'האינטרס הציבורי'", ציין סמוטריץ' בלעג. "האינטרס הציבורי הוא מושג מופשט שנוצר על ידי מערכת המשפט עם השנים כדי להצדיק כפייה על הממשלה של עמדה משפטית אשר אינה עמדתה".
שינוי שיטת בחירת השופטים בישראל למינוי בידי המערכת הפוליטית
סמוטריץ' ורוטמן הסבירו, כי כיום המנגנון של הוועדה למינוי שופטים נשלט על ידי שופטי העליון ולשכת עורכי הדין, בעוד נציגי הציבור, שהם חברי הכנסת, נמצאים במיעוט (ארבעה מתוך תשעה חברים). בכנסת הבאה נשנה את הרכב הוועדה עם רוב לחברי הכנסת – שישה מתוך תשעה חברים (ארבעה מהקואליציה, שניים מהאופוזיציה) ועוד שלושה שופטים: נשיא בית המשפט העליון, נשיא של בית משפט מחוזי, ונשיא בית של משפט שלום. לפי סמוטריץ', לשכת עורכי הדין תאבד את מקומה בוועדה.
ביטול שיטת הסניוריטי למינוי השופט הוותיק ביותר כנשיא בית משפט העליון
לפי סמוטריץ', מינוי נשיא בית משפט העליון יתבצע על ידי הוועדה לבחירת שופטים, אבל בהרכבה הפוליטי החדש שעליו חולמים בציונות הדתית.
הביקורת על מוסדות התביעה".
"הקמת גוף ביקורת בעל סמכויות חקירה והעמדה לדין שיפעל כנגד אישים מקרב גופי החקירה הפלילית, גופי התביעה ומייצגי המדינה בהליכים פליליים, ויוודא את פעילותם התקינה". כך הוצג הפרק העוסק בחיזוק הביקורת על הפרקליטות. לפי הצעת סמוטריץ', גוף הביקורת יהיה בעל סמכות להעמיד לדין חוקרים, תובעים ופרקליטים אשר יפעל תחת שר המשפטים.
הסדרת "הביקורת החוקתית" ופיסקת ההתגברות
למעשה, מדובר בביטול יכולתו של בית המשפט העליון לפסול חוקים אשר אינם מתיישבים עם חוקי היסוד של המדינה, ועם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.
"המציאות המציבה את שופטי העליון כמחוקק על הינה לא דמוקרטית ולא חוקית", אמר סמוטריץ'. "בכנסת הבאה נחוקק את 'חוק יסוד: ההתגברות', שיאפשר לבית המשפט לבטל חוק של הכנסת רק בהחלטה פה אחד של כל שופטיו, והכנסת תוכל לחוקק את החוק מחדש בכל רוב רגיל".
ביטול "עילת הסבירות״ כאחת מעילות הביקורת על החלטות הממשלה, וזכות העמידה מול בג"צ.
המשמעות היא נעילת שערי בג"ץ בפני תנועות ועותרים ציבוריים ופרטיים.
בתוכנית נכתב כי "בחינת הסבירות" בשיקול הדעת של הרשויות היא "חלק מהמהפכה השיפוטית של הנשיא לשעבר אהרון ברק", באמצעותה "מעקר בית המשפט את סמכותה של הרשות המבצעת (הממשלה) ומחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו…
"לא ניתן לקבל זאת ביחס להחלטות שמקבלים נבחרי ציבור בממשלה שנבחרים כדי לקדם מדיניות", טוען סמוטריץ'.
ביטול וועדות המינויים לתפקידים בכירים:
רק היום אישרה הוועדה בראשות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין את מינוי אלוף הרצי הלוי לרמטכ"ל. גם כאן לסמוטריץ' קובלנה נגד הועדה שבודקת את טוהר המידות של המועמדים, שבעבר כבר פסלה את מועמדותו של המיועד למפכ"ל המשטרה, ניצב צ'יקו אדרי עקב מניפולציה בבדיקת פוליגרף.
"מי שקיבל מהעם מנדט לנהל את המדינה לא יכול כבר למנות רמטכ״ל/מפכ"ל מבלי שהוא מקבל קודם לכך אישור מחמישה פקידים ומשפטנים מומחים בעיניי עצמם", קבלו סמוטריץ' ורוטמן.
עקרון החלפת הפקידות הבכירה עם חילופי שלטון.
לדבריהם, יתקנו את חוק שירות המדינה כך שהממשלה והשרים יוכלו להחליף ולמנות עד 50 אחוז מבעלי התפקידים הבכירים בשירות המדינה כמשרות אמון.
ביטול לשכת עורכי הדין – הדובדבן או החץ המורעל האחרון בתוכנית.
מעבר לביטול מעמדם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים כגורם מקצועי, סמוטריץ' ורוטמן קראו להפיכת הלשכה לאיגוד מקצועי נטול השפעה ברמה הלאומית. "לשכת עורכי הדין מהווה יצור כלאיים", כתבו בתוכנית, "נפעל להפרדת תפקידי הלשכה. ועדה שתוקם במשרד המשפטים תסדיר את המקצוע, תפקח על הבחינות והדין המשמעתי, ואילו הלשכה תהפוך לגוף שהחברות בו וולונטרית".
העובדה שיו"ר הלשכה אבי חימי "מסומן" בקרב אנשי הימין הרדיקלי כ"ימין ליברלי של פעם" שאינו רואה במערכת המשפט יריב, כנראה לא מסייעת מול הגורמים האלה. חימי טרם הגיב.
מי שכן הגיב בתוך סערת הבחירות הוא שר המשפטים גדעון סער, שהעביר בקדנציה האחרונה שינוי אחר שעתיד להכנס מהשנה הבאה: שימוע פומבי למועמדים לבית משפט העליון. "תוכנית סמוטריץ' היא גן עדן לשחיתות שלטונית. זו לא תוכנית שמשרתת את טובתם של אזרחי ישראל", טען סער.
סמוטריץ' הגיב על זה במסיבת העיתונאים: "חוק צרפתי קיים בעולם, לא המצאנו את הגלגל. אחרי פרסום התכנית יפחידו אתכם עם סיסמאות". הוא הבטיח כי "התיקונים לא יחולו על משפט נתניהו", למרות שחוק העונשין קובע שביטול עבירה מביא רטרואקטיבית לביטול הליכים מתנהלים. "השמאל רוצה לשמור על הכוח שלו במערכת המשפט, הם לא רוצים שינוי", האשים סמוטריץ'. "לנו דווקא יש אינטרס שמשפט נתניהו יימשך, והוא יזוכה".
ח"כ רוטמן, חבר הועדה לבחירת שופטים השלים והסביר מדוע יש "לסתום את הגולל" על לשכת עורכי הדין שנציגיה (עורכי הדין מוחמד נעאמנה ואילנה סקר) יושבים איתו בוועדה. "לשכת עורכי הדין היא גוף שצבר הרבה מאוד כוח עם השנים, ולא פועל לטובת ציבור עורכי הדין או לטובת הציבור הכללי", אמר רוטמן, ולא פירש.
