המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד נורית ליטמן, דחתה ערר על סגירת תיק מח"ש נגד קצין חילוט במשטרה, שניצל לכאורה שימוש בהרשאות שניתנו לו למערכות מידע משטרתיות וכלכליות מסווגות במסגרת תפקידו, כדי לחפש לפי החשד מידע נגד אנשים המצויים בסכסוך כלכלי ומשפטי עם הוריו.
במכתב של מחלקת העררים בפרקליטות המדינה לעורך דינם של המתלוננים נגד השוטר, נכתב בשם עו"ד ליטמן כי לאחר שבחנה את החומר, היא "לא מצאה לנכון לשנות את ההחלטה על סגירת התיק, שהינה מוצדקת". עו"ד ליטמן קבעה כי בחינת חומר הראיות נגד קצין החילוט מעלה אמנם כי קיים "יסוד סביר להרשעת הנילון".
למרות זאת, בחרה המשנה לפרקליט המדינה לגבות את קביעת מח"ש כי אין עניין לציבור בתיק, קביעה שנוסחה במשפט המכובס: "נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין", שהחליף את הנוסח הישן של "סגירת תיק מחוסר עניין לציבור", שנשמע לא פוליטיקלי-קורקט ולכן הוצא לפני מספר שנים משימוש בשפה המקצועית ובז'רגון המשפטי.
כפי שפורסם בפוסטה, רס"מ דורון שמואל, קצין חילוט בכוח משימה של הימ"ר במחוז חוף, נחקר במח"ש בחשד שערך כ-40 חיפושים במאגרי מידע מסווגים וייחודיים שאליהם קיבל גישה מתוקף תפקידו במסגרת הלחימה בפשיעה מאורגנת, כדי לשרת על פי החשד אינטרס משפטי וכלכלי של משפחתו.
הוריו של שמואל הגישו תביעה נגד רוכשי קרקע בסמוך לביתם ביקנעם, בטענה כי הקרקע אותה רכשו הנתבעים מאדם אחר, מצויה בבעלותם. לפי החשד, הוציא שמואל מידע ממאגרים מסווגים נגד המסוכסכים עם הוריו, בנסיון להשפיע לכאורה על ההליך המשפטי. צו מניעה זמני שנתן בית משפט אמנם מנע מרוכשי הקרקע בשכנות להורי השוטר לממש את זכויותיהם, אך בסופו של דבר הצו בוטל והרוכשים נרשמו בטאבו. עם זאת, הם לא ויתרו על הגשת תלונה בדרישה למיצוי ההליכים נגד שמואל.
מח"ש המליצה על סגירת התיק הפלילי ועל העמדתו של השוטר לדין משמעתי בלבד. המתלוננים ובא כוחם, עו"ד יחזקאל חרלף, ערערו בדרישה להעמיד את קצין החילוט לדין פלילי בגין מרמה והפרת אמונים, עקב מעילה לכאורה באמון שניתן בו במסגרת תפקידו, פגיעה בפרטיות ועבירות מחשב.
במכתב שנשלח לעו"ד חרלף בימים האחרונים על ידי על ידי עו"ד יונתן רדה, בשם עו"ד ליטמן ומחלקת העררים, נכתב כי "בחינת חומר הראיות ובכלל זה הדוחות אשר הופקו ממערכות המידע המשטרתיות לאחר מעשיו של הנילון ותשובותיו למיוחס לו בחקירותיו, מעלה כי קיים יסוד סביר להרשעתו…נראה כי הנילון ניצל את הרשאותיו הייחודיות, אשר ניתנו לו מתוקף תפקידו, על מנת לחזק לשיטתו את התביעה של אביו נגד העוררים".
עם זאת, לפי ההסבר שניתן על ידי הפרקליטות במכתב, "יש להביא בחשבון את תדירות העבירה אותה ניתן להוכיח ומינוריות השלכותיה המעשיות על העוררים. שקלול האמור מוביל למסקנה כי התועלת הציבורית בהעמדת הנילון לדין פלילי אינה גבוהה מהתועלת שבסגירת התיק".
ובאמת, איזה עניין יש בכך ששוטר בתפקיד מסווג של לוחמה בפשיעה, לא יחרוג לכאורה מההרשאות שניתנות לו, לצורך עניין אישי? לפי הפרקליטות, לא מדובר באינטרס ציבורי מספיק חשוב לניהול תיק בבית המשפט, ומספיק דין משמעתי לשם כך. להשלמת התמונה, נוסיף נתון מדהים שצוין בעבר: לפי דוח מח"ש, בשנה החולפת (2017) נדחו 100 אחוז מהעררים שהוגשו על החלטות המחלקה.
