
בית הדין למשמעת של המשטרה מתריע כי חל גידול בתופעת ההטרדות המיניות במשטרה, המצריכה "קביעת רף הרתעה הולם", ובתופעה חמורה אחרת של "ריגול" אסור על ידי שוטרים אחר אזרחים והוצאת מידע חסוי על אזרחים ממאגרי המשטרה למטרות פרטיות, שאין בינן ובין חקירות המשטרה דבר.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין, הורשע שוטר תנועה ותיק אשר הגיע יום אחד סמוך לצימר בכפר טבעון, וחשד כי קרובת משפחתו נמצאת במקום עם גבר זר. השוטר הבחין ליד הצימר ברכב, וסבר כי הרכב שייך לגבר אשר מבלה עם בת משפחתו. השוטר התקשר לשוטרת אחרת, וביקש ממנה לאתר במערכות המשטרתיות את מספר הטלפון של בעל הרכב.
השוטר התקשר לבעל הרכב ממספר חסוי, ואיים עליו: "תגיד לבחורה שהייתה אתך, לא כדאי לה לחזור הביתה, ושלוש השעות האחרונות שלכם ביחד מתועדות אצלי".
השוטר הריץ שאילתות על האזרח גם במערכות מידע שונות, והורשע בשימוש לרעה בסמכות ופגיעה בפרטיות. בית הדין למשמעת גזר עליו "נזיפה חמורה", הורדה בדרגה למשך שלושה חודשים בפועל וקנס של 1,000 שקלים.
הטרדה מינית של לוחמת בת 19
איש מג"ב בן 30 ששירת כתצפיתן בצוות איסוף מודיעין במשמר איילון, הורשע בבית הדין בשתי עבירות של "התנהגות שאינה הולמת" עקב הטרדות עם מאפיינים מיניים של לוחמות בשירות חובה בנות 19.
במקרה אחד, נכנס השוטר לעמדת האבטחה בכניסה לבסיס במשמרת לילה, והטריד את המאבטחת. ביום אחר, המאבטחת עכבה אותו בשער למשך שתי דקות "מתוך הלצה". השוטר החנה את הרכב ונכנס לעמדה, נעמד מאחורי המאבטחת, בעט בה באמצעות הברך שלו כדי שתמעד, אחז בראשה והצמיד את פניה לשולחן הסמוך. על פי כתב האישום, הוא "נצמד אליה בפלג הגוף התחתון". המאבטחת נתנה לו בעיטה כדי שישחרר, והשוטר אמר לה: "את פשוט זונה, זה מה שאת".
"מדובר באירוע חמור מאוד, בעל מאפיינים פיזיים, אלימים, כוחניים, מבזים, משפילים, שהשאיר את המתלוננת חסרת אונים, ושנועד להראות לה 'מי הבוס'" – כתבו שופטי בית הדין למשמעת .
אותו שוטר הורשע גם בשל יצירת מגע פיזי עם חיילת-שוטרת אחרת, ביומה הראשון ביחידה.
-"צאי מזה, למה את מבואסת", הוא אמר, מישש את כתפה וליטף את פניה.
במקרה אחר אמר שהיא דומה לשחקנית "ניקיטה", והוסיף:
-"איך בא לי לתת לך ביס… בדיוק שם", אמר כשמרחה שפתון.
במקרה נוסף התיישב וליטף את רגלה כמה דקות.
תובעת ממחלקת המשמעת של המשטרה ביקשה מבית הדין לקבוע רף ענישה מחמיר "על רקע הגידול שחל בתופעה של ההטרדות המיניות המשטרה". הסנגור עו"ד יניב זוסמן ביקש להסתפק בעונש על-תנאי, והדגיש שאין יחסי מרות בין הנאשם למתלוננות.
כאן דעת השופטים נחלקה: ראש ההרכב ומ"מ נשיא בית הדין המשמעתי, נצ"מ אברהם פרנקל סבר שחלק מהמעשים שתוארו בכתב האישום בכלל אינם עבירות, או קיים ספק כי כוונתם תמימה, כמו המגע בכתף.
נצ"מ פרנקל סבר כי העונש המתאים לשוטר, בגין האירועים האחרים, הוא הורדה בדרגה למשך חודשיים בפועל – אולם הוא נשאר בדעת מיעוט. השופטים האחרים, סנ"ץ ניסים כחלון וסנ"ץ ארד ברוורמן קבעו כי העונש הראוי הוא הורדה בדרגה למשך ארבעה חודשים, ולדבריהם היו גוזרים עונש חמור מכך אם התביעה הייתה מבקשת.
עו”ד זוסמן מסר בתגובה: "רשויות האכיפה קיבלו עמדתנו כי לא היה מקום לנקוט בהליך פלילי כנגד שוטר ותיק ומוערך, מלח הארץ. אנו שמחים שגם בית הדין קיבל עמדתנו ונוכח זכויותיו הרבות של השוטר, בחר להקל עימו בהתאם לעתירתנו".
ההנחיה הקשוחה של המפכ"ל
איש משטרה אחר – רס"ב משה בנדרקר, רכז סיור בתחנת לב תל אביב, 30 שנים בשירות, הורשע אף הוא בעבירות משמעת בלבד עקב היותו "מודיע" של חוקר פרטי.
על פי גזר הדין שניתן, הייתה לבנדרקר במסגרת תפקידו גישה למידע אודות חקירות פליליות מתנהלות, גישה למידע אודות בני משפחה, בעלויות על כלי רכב ועוד מידע משטרתי ואזרחי רגיש. לרס"ב בנדרקר היו גם "יחסי חברות" עם חוקר פרטי מטעם חברת "רום חקירות", שעוסקת במתן שירותי חקירות לחברות ביטוח.
בטלפון של איש המשטרה נתפסו מסרונים, בהם ביקש החוקר הפרטי שיבדוק עבורו מידע אודות כניסת ויציאת אזרחים מהארץ, ופרטי רכבים שרשומים על שמם. בטלפון נחשפו גם ההודעות ששלח השוטר לחוקר הפרטי בחזרה. להודעות צירף השוטר צילומים מהבדיקות שעשה במאגרי המשטרה, ב-11 מקרים, ובהם הפרטים שביקש אותו חוקר פרטי על אותם האזרחים.
כך למשל, שלח החוקר הפרטי לשוטר בקשה עם פרטי ת"ז של אדם מסוים וכתב:
-"אמרו לי שהוא חזר ארצה, ואני רוצה לוודא שהוא חזר, אני מחפש אותו בקרית ארבע. שתוכל אחי תבדוק לי".
-השוטר השיב לו: "הוא נכנס חזרה בתאריך …. בשעה … חחח"
במקרה אחר החוקר הפרטי שלח לשוטר צילום של לוחית רישוי וכתב לו: "צריך רכבים אחי, שתוכל".
השוטר, בתגובה, בדק את פרטי בעל הרכב, ושלח לחוקר הפרטי צילום של פרטי בעל הרכב והרכבים שרשומים על שמו, שהוציא מתוך מאגר המידע המשטרתי
השוטר הורשע ב-11 עבירות של גילוי ומסירה של מידע משטרתי לאדם בלתי מוסמך, שיש בו כדי לפגוע בפרטיות.
בית הדין למשמעת ציין הנחיה שנתן לאחרונה המפכ"ל קובי שבתאי – לפיה כל שוטר שיבצע עבירה של "שימוש לרעה בסמכות שניתנה לו מכח תפקיד" יעמוד לפני כתב אישום משמעתי לפני הרכב שלושה שופטים. "החלטת המפכ"ל מדברת בפני עצמה, ומנסה להתמודד עם מציאות קשה של כניסה אסורה של שוטרים למערכות המידע וקושי של הארגון להתמודד עם התופעה".
נשיא בית הדין, נצ"מ פרנקל, כתב כי המאבק בתופעה מחייב "רק ענישה מחמירה". השאלה היא האם ניתוב התיקים מראש לתחום המשמעת אינו סותר את אותה התחייבות. התיק הועבר לבית הדין, לאחר שמח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) גנזה את התיק עקב "היעדר התאמה למישור הפלילי". מח"ש לא מצאה ראיות כי השוטר קיבל טובות הנאה עבור המידע שמסר.
שופטי בית הדין גזרו על השוטר, בדרגת רב סמל בכיר, הורדה בדרגה למשך ארבעה חודשים בפועל.
הסנגור עו"ד גיא פרידמן מסר בתגובה: "מדובר בתיק שהחל בשוחד והסתיים ללא כתב אישום, תיק שרק במטריה המשמעתית יכל לקבל פנים וגוף".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "כל תיק נדון על פי המסכת הראייתית השלמה המובאת בפני בית הדין. נזכיר כי ההחלטה בדבר סגירת תיק פלילי נגד שוטר מסורה בלעדית בידי מח"ש".









כך למשל, שלח החוקר הפרטי לשוטר בקשה עם פרטי ת"ז של אדם מסוים וכתב:

