ועדת הפנים של הכנסת אישרה היום את הצעת חוק הרחבת השחרורים המנהליים. החוק, הכפוף לאישור סופי במליאת הכנסת, אמור להיכנס לתוקף ב-20 בדצמבר 2018.
הוועדה הקשיחה את הצעת החוק, כאשר מחקה ממנה את השחרורים המנהליים המשמעותיים לאסירים השפוטים לתקופות ארוכות. כאשר פורסם תזכיר החוק בחודש מרץ, נקבע שקיצור מאסר מנהלי הארוך ביותר יהיה של 48 שבועות, ויחול על אסירים השפוטים ל-11 שנות מאסר ומעלה, ובתנאי שאושר להם גם שחרור מוקדם (ניכוי שליש) בוועדת שחרורים.
במהלך הדיונים בנוסח החוק, קוצרה תקופת השחרור המנהלי המירבית ל-36 שבועות, והיום עם הכנתו הסופית של החוק לקריאה שניה ושלישית, נקבע שהשחרור המנהלי הארוך ביותר יהיה של 30 שבועות בלבד.
גם הסעיף הקובע כי שחרור מנהלי לשפוטים מעל ארבע שנים אינו אוטומטי ויותנה בניכוי שליש או חלקו, נשאר על כנו. לפיכך הבשורה שבחוק מכוונת רק אל השפוטים למאסרים קצרים יחסית. אסירים השפוטים עד שנתיים, ישתחררו מנהלית ביתרת מאסר הגבוהה פי 4 מזו שהיתה עד היום: למשל אסירים השפוטים בין חצי שנת מאסר לשנה יזכו לשחרור מנהלי ביתרת מאסר של 12 שבועות, ובתנאי שלא ישוחררו לפני שירצו לפחות חצי מעונשם. לשפוטים למאסר של בין שנתיים לארבע שנים, תוגדל התקופה לשחרור מנהלי עד פי שלושה. למשל שפוטים לשלוש שנים יזכו בשחרור מנהלי 21 שבועות קודם. לנציבת בתי הסוהר ניתנה סמכות להאריך את התקופות שנקבעו עוד בשבועיים נוספים.
יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש (ליכוד) אמר כי "בשל פסיקת בג"צ, המדינה חייבת להיערך בלוח זמנים קצר לשחרור אסירים מנהלי, אך מצאנו את האיזון שבין פינוי מקום בבתי הסוהר לבין הצורך להגן על שלום הציבור. לכן קבענו שהשחרור המנהלי המרבי יהיה 30 שבועות". התיקון נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים ושב"ס העריך כי בשנה הראשונה יפנו השחרורים המנהליים את מקומותיהם של 830 אסירים בבתי הסוהר.
המחלוקת בין האוצר למשרד לבטחון פנים על אודות תקצוב התוכניות האמורות לתת מענה לפסק דין בג"צ בנושא מרחב המחיה, תעלה לדיון בין השרים משה כחלון וגלעד ארדן. הצבעה סופית לאישור התיקון בענין שחרורים המנהליים במליאה, תיערך אחרי שתושג ההסכמה בין השרים, ובנוסף יש לקחת בחשבון כי זהו זמן פגרה והכנסת אינה מתכנסת באופן סדיר. יחד עם זאת, נקבע כאמור תאריך יעד לכניסת התיקון לתוקף ב-20 בדצמבר.
ד"ר סיגל שהב מהקליניקה הפלילית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים בירכה על השלמת הכנת הצעת החוק. עם זאת, לדבריה לאורך זמן נדרשת פעולה משלימה של רשויות האכיפה לשלוט בזרם הנכנסים למעצרים ולמאסרים, ובזרם המשתחררים בוועדות השחרורים, על מנת שזכויותיהם הבסיסיות ביותר של הכלואים לקיום בכבוד תישמרנה.
