אנשי תעשיית הפורקס, חיים טולדנו וסער פילוסוף, הם שני אנשי העסקים שנעצרו לפני ראש השנה ושוחררו בתנאים מגבילים בחשד להעלמת הכנסות של מיליוני שקלים מחברות בשליטתם הרשומות במקלטי מס בחו"ל. כך הותר לפרסום בערב יום הכיפורים (אוקטובר 2016).
על פי בקשת המעצר שהגישה רשות המסים לבית המשפט, טולדנו ופילוסוף, בשנת 2008, דירקטורים ובעלי מניות בחברות בארץ ובחו"ל, פתחו באמצעות חברה המתמחה בכך מספר חברות במדינות המאפשרות מקלטי מס באיים הקאריביים: איי הבתולה הבריטיים, איי אנגווילה ובליז. על מנת להסוות את הבעלות בחברות ובחשבונות שבשליטתם, השניים לא דיווחו בדו"חות למס הכנסה על החברות שנפתחו שם ועל חשבונות הבנק המנוהלים לכאורה על ידם בחו"ל, והשמיטו הכנסות בהיקף מיליוני שקלים בין השנים 2012 ל – 2014.
בחיפוש שנערך בביתו של פילוסוף בחיפה, נתפסה כספת ובה 600 אלף שקל במזומן.
מעצרם של טולדנו ופילוסוף הוא הראשון שבוצע במסגרת חקירת "עיר מקלט" המתבצעת ברשות המסים בעקבות חשיפת "מסמכי פנמה" בעיתונות העולמית – תחקיר בינלאומי ענק שהוביל ארגון עיתונאים בינלאומי בהשתתפות כ-100 עיתונים ברחבי העולם, את ישראל ייצגו במחקר עיתון "הארץ" באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב. מסמכי פנמה הציגו לראווה רשימת חברות ובעליהן שנהנו עד כה מחשאיות פיננסית במקלטי מס בעולם.
פילוסוף מיוצג על ידי עו"ד אברהם שהבזי. בשלב המעצר יוצגו פילוסוף וטולדנו על ידי עו"ד כפיר ממון ועו"ד אופיר סטרשנוב. לטענתם, שני אנשי העסקים פנו לרשות המסים ופתחו בהליך "גילוי מרצון" של חשיפת הכנסות בלתי מדווחות בחו"ל, עוד בטרם פתיחת החקירה בעניינם. ברשות המסים טוענים כי סדר הדברים היה הפוך – ובעקבות חשיפת מסמכי פנמה, צף המידע נגד השניים בטרם הם פנו מיוזמתם, על כן בקשת הגילוי מרצון שלהם נדחית.
השופטת שלומית בן יצחק מבית משפט השלום בתל אביב אישרה את שחרורם בערבות בנקאית של 100 אלף שקל וערבות עצמית של חצי מיליון שקל כל אחד.
טולדנו הוא מנכ"ל חברת טויגה (TOYGA), המעסיקה מאות עובדים ומציעה פלטפורמות למסחר במט"ח ובמוצרים פיננסיים בשוק ההון. לפני שנתיים חברת טויגה היתה ספונסרית ראשית של קבוצת הכדורגל בני סכנין, ועד לזמן האחרון עדיין מתנוססים שלטים של החברה באיצטדיון דוחא בסכנין. טולדנו הסביר אז ל"כלכליסט" כי "חברת טויגה מבצעת תמיכה טכנית ושיווק בלא מעט מדינות ערביות, ולכן אנחנו צריכים עובדים מהמגזר הערבי – והחסות עם בני סכנין העלתה את המודעות למותג שלנו במגזר בצורה דרמטית".
בעבר היה טולדנו מנהל פיתוח בחברת Easy Forex והיה שותף עם פילוסוף בחברת הסטארט-אפ פרגונקס ParagonEX שפיתחה פלטפורמה למסחר במטבע חוץ. פילוסוף היה גם מייסד ושותף-מנהל בחברת Israel Angels, קבוצת המשקיעים הפרטיים הגדולה בישראל.
הרשימה השחורה
בשנה האחרונה חברות רבות ממגזר הפורקס בישראל עומדות במוקד חקירות בינלאומיות בחשד להלבנות הון ואף הונאות של לקוחות במדינות שונות. באפריל האחרון פורסם כי שופטת חוקרת מצרפת הגיעה לביצוע חיקור דין בישראל בעניינן של לא פחות מחמש חברות המנוהלות מישראל, למסחר במט"ח ובאופציות בינאריות, אשר לפי החשד עקצו משקיעים צרפתים במאות מיליוני אירו.
סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה תחקיר, שתיאר חברות פורקס ואופציות בינאריות כתעשייה מפוקפקת, שישראל היא נושאת הבשורה שלה. לפי התחקיר, חברה של אזרח ישראלי הוכנסה לרשימה השחורה של רשויות האכיפה בתחום הפיננסי בשורת מדינות בהן צרפת, קנדה, קפריסין, פורטוגל ואוסטרליה, שפרסמו אזהרות לגביה עקב פעילות לא חוקית ומאחר ש"החברה נכשלה לספק ללקוחות מידע מדויק ולפעול בהגינות ובשקיפות".
על פי תחקיר רויטרס, החברה וחברות אחרות שמרכז פעילותן בישראל, פונות אל לקוחות זרים בלבד (מחו"ל) ומפתות אותם בשיטת שיווק אגרסיבית במיוחד, תוך הצגת המוצרים הפיננסיים המסוכנים ביותר, מסוג אופציות בינאריות, כהזדמנות וכמוצרי השקעה שווים לכל נפש שהרווחים בהם קלים להשגה ועצומים.
רשות ניירות ערך הישראלית אסרה על שיווק אופציות בינאריות לתושבי ישראל, כיוון שהגדירה את המוצר, כפי שעשו גם רשויות אכיפה במספר מדינות אירופיות, כמוצר הימורים טהור.
מדובר בהימור על תנועת מדדים, סחורות, מניות ומטבעות, בפרקי זמן קצרים ההופכים את אותן תנודות לאקראיות. למשל, מציעים למשקיע לשים 1,000 דולר על הימור שמניית פייסבוק תעלה יותר ממניית גוגל במהלך הדקה הבאה. אם צדק, מבטיחים לו עשרות אחוזים של רווח. אם טעה, יאבד את כל השקעתו.
תחקיר רויטרס ייחס שיטות מרמה לחברות הנשלטות על ידי ישראלים. החל מזהות הברוקרים של החברה המבצעים את הפעילות מול הלקוח, מהשידול והשיווק הטלפוני ועד לביצוע ההשקעה. לפי התחקיר שמותיהם של הברוקרים בדויים; תמונותיהם שהוצגו באתר החברה לכאורה פיקטיביות ולקוחות מ"בנק תמונות" באינטרנט וגם הסיפור שסיפרו ללקוחות שקרי. הברוקרים הציגו את החברה כחברה לונדונית, ואמרו כי הם מתקשרים ממשרדים בבירה הבריטית, בעוד שעל פי תחקיר רויטרס, מדובר באנשי שיווק ישראלים ממולחים, שפעלו ממשרד בנתניה.
מפרסומים באתרי דרושים עולה כי חברות הפורקס גם מגייסות עולים חדשים וכן ערבים ישראלים על מנת להשתמש בכישורי השפה שלהם, דבר טבעי לנוכח הפעילות בשווקים בינלאומיים.
התחקיר הציג לקוחות של החברה ממגוון מדינות, בהן ספרד, גרמניה, דרום אפריקה ואפילו ערב הסעודית, שנפלו קורבן לכאורה, לטענת רויטרס, למרמה שיטתית. הלקוחות שוכנעו להשקיע סכומים הולכים וגדלים של עשרות ומאות אלפי דולרים באופציות. לטענת התחקיר, משלב מסוים הברוקרים ביצעו פעולות השקעה ללא ידיעתם ואישורם של המשקיעים, וברגע מסוים גילו כי בלתי אפשרי למשוך בחזרה את השקעתם, ולעתים לאחר שהוצגו להם לכאורה רווחים – חשבונם עבר בתוך ימים למאזן אפס.
החברות הוצגו כרוחות רפאים: הן מנצלות את פערי הרגולציה בין מדינות שונות וקשה לעקוב, לאכוף או לתבוע אותן. חברה אחת למשל נרשמה תחילה בלונדון, לאחר מכן "עברה" על פי הרישום לאיי סיישל. למרות שעיקר פעילותה התבצע מכמה משרדים השוכנים במתחם הבורסה ברמת גן, ישראל.
בניגוד להפעלת הימורים בינלאומיים מישראל, שאסורה, רשויות החקירה בארץ התנערו עד היום מאכיפה בנושא חברות פורקס הפעילות בחו"ל, בטענה שהן אינן אחראיות להונאות לכאורה שמתבצעות כלפי אזרחים בחו"ל בלבד. תחקיר "רויטרס" נותר כחומר מודיעיני ולא הניב תיק פלילי או כתב אישום נגד הדמויות שהוזכרו בו.
זירות סוחר
במהלך השבועות האחרונים, העניקה רשות ניירות ערך הישראלית חמישה רישיונות ראשונים לחברות פורקס, או בשמן המקצועי "זירות סוחר", כלומר פלטפורמות מסחר אינטרנטיות, המאפשרות למשקיעים לפעול במכשירים פיננסיים שונים, בעיקר נגזרי מט"ח, מול מפעילי הזירות. כאמור, הרשיונות אינם מתירים מסחר באופציות בינאריות, האסורות בישראל. בנסיון להסדיר את התחום הפרוץ, במאי 2015 נכנס לתוקף חוק המחייב קבלת רישיון לניהול זירות סוחר. עד כה הוגשו לרשות ניירות ערך 21 בקשות לקבלת רישיון. מאז כניסת החוק לתוקף, החליטה הרשות על דחייה של שבע בקשות רישיון ושש חברות משכו את בקשתן.
במהלך חודש ספטמבר ניתנו כאמור לחמש חברות רשיונות ראשונים, הכוללים תנאים בנוגע לסוגי המכשירים הפיננסים בהם ניתן לסחור. ביחס לשלוש חברות נוספות טרם ניתנה החלטה (ראו ידיעה למטה).
בהקשר זה יש לציין כי חברות פורקס בינאריות ישראליות לא מעטות פעילות בחו"ל על פי כללי הרגולציה במדינות הרלוונטיות, ועדיין, על הרווחים חלים עליהם כללי דיווח לרשות המסים כאילו היו פעילות בישראל.
יחד עם מתן הרשיונות, רשות ניירות ערך פרסמה אזהרה לפיה "כל השקעה טומנת בחובה סיכון לאובדן כספים, אולם מסחר בזירות סוחר טומן בחובו סיכון גבוה במיוחד, בין היתר לאור אלמנט המינוף הגבוה, אי הבנת הסיכונים הכרוכים בעסקאות על ידי המשקיע, ניגודי עניינים הנובעים מכך שהזירה היא הצד הנגדי בעסקה עם המשקיע, ועוד. הרשות מבקשת להדגיש כי פעילות בזירת סוחר – גם בזירה בעלת רישיון – דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים הכרוכה בהשקעה כספית מסוג זה, ואינה מתאימה לכל אחד. הרישיון לניהול זירת סוחר מטעם רשות ניירות ערך אינו מהווה כל אישור לכך שהמסחר בזירה הינו אפיק השקעה מומלץ או בטוח".
ברשות אומרים כי הבעיה העיקרית היא שחלק גדול מהמשקיעים אינם מבינים כי בזירות פורקס הבלתי מפוקחות הם מבצעים "הימור נגד הבית" ללא כללים ומגבלות – כלומר כמעט כמו בקזינו, ההפסד של השחקן הוא הרווח של מנהל ההימורים.
המדריך למשקיע
רשות ניירות ערך פרסמה את זירות הסוחר שקיבלו רישיון ואת אלה שסורבו.
החברות שקיבלו אישור הן: אייטרייד (atrade), אפ.אקס.סי.אמ טריידינג, אר.אפ.אקס גלובל טריידינג, פירסט אינדקס, פלוס500 ישראל.
חברות שבקשתן לקבלת רשיון נדחתה או נמשכה על ידן: אפ.ס.איי.ג'י קפיטל, טרייד מרקר אנד מרקטס, א.ג.מ שווקים לימיטד, איזי טרייד פיננסים, מנקס אונליין טריידינג, איטריידר (etrader), שוקי הון 24, קליאו מסחר פיננסי, גל מדיה טרייד, סמארט קפיטל מרקטס – לשעבר אלפא טרייד, ג'י. טי. גלובל ישראל, איטורו טריידינג.
בעקבות מתן רשיונות ראשונים לזירות סוחר, פרסמה רשות ניירות ערך בשבועות האחרונים גם מדריך קצר. "להלן רשימת שיקולים שעל אדם לבחון, לכל הפחות, בטרם יחליט לסחור בזירת סוחר: האם הוא בעל ניסיון נרחב במסחר במכשירים פיננסיים מורכבים ובשווקים תנודתיים; האם הוא מבין באופן מלא את האופן שבו פועלת הזירה; האם הוא מבין כי פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה תוך זמן קצר; האם הוא מבין כי הפעילות בזירת הסוחר אינה מתבצעת בבורסה, ועל כן הוא כפוף לסיכונים, לרבות במקרה של חדלות פירעון של הזירה; האם הוא מבין כי החברה המנהלת את זירת הסוחר היא הצד הנגדי לעסקה במכשיר הפיננסי; האם הוא מבין כי הפוזיציה שהוא מחזיק יכולה בנסיבות מסוימות להיסגר ביוזמת החברה; האם הוא מבין שכספיו מוחזקים בחשבון נאמנות ושהחברה היא זו המשמשת כנאמן לכספים; האם יש ברשותו זמן פנוי לנהל את העסקאות הפתוחות שלו בזירה".
