בימ"ש עליון ביטל עונש מאסר לאדם שהצית את הבית של חמותו

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של גבר בן 33 וגזר עליו עבודות שירות במקום שנה וחצי מאסר שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי. הנאשם הורשע בהצתת ביתה של חמותו בחדרה.

א"א, תושב חדרה בעל הרשעות קודמות, הואשם בתחילה בעבירות איומים והצתה, אולם לאחר משא ומתן שניהלו עם הפרקליטות סנגוריו – עורכי הדין גיא מימון ושי לוי – הצדדים הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן, ללא הסכמה לעניין העונש. במסגרת התיקון נמחקה עבירת האיומים.

לפי כתב האישום המתוקן, א"א הצית את דלת הכניסה של בית חמותו, וכתוצאה מכך נגרמו לדלת ולשטיח נזקים. הרקע היה מריבה בינו לבין רעייתו, שעזבה את ביתם יחד עם בתם המשותפת. ב-19 באפריל 2016, סמוך לשעה 4:00 לפנות בוקר, הנאשם הגיע לבית חמותו, דפק על הדלת בחוזקה וביקש לראות את רעייתו ובתו. משסירבה חמותו לפתוח את הדלת, הוא חזר למקום בחלוף חצי שעה והצית את דלת הכניסה. חמותו ואחת מבנותיה התעוררו משנתן בשל תחושת מחנק, הבחינו בעשן בבית וניגשו לדלת הכניסה. שכנה של המתלוננת התעורר אף הוא מריח העשן, פתח את דלת ביתו, הבחין בדלת הבוערת וכיבה את הדליקה.

במסגרת ההליך הפלילי, א"א היה עצור במשך כחודש וחצי. עם הצגת ההסדר, ולאחר טיעוני הצדדים לעונש, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי במקרה זה יש להביא בחשבון בעיקר את הנזק שעלול היה להיגרם ממעשיו של הנאשם – שעלולים היו להסתיים בתוצאה קטלנית, במיוחד כאשר חמותו, אשתו ובתו היו בדירה בעת האירוע.

השופטת אספרנצה אלון ציינה כי מתחם העונש ההולם במקרה זה הוא בין שנתיים לארבע שנות מאסר. עם זאת, היא הוסיפה וציינה נסיבות מקלות, ובין היתר הודאתו וחיסכון בזמן שיפוטי, עברו הפלילי שאינו מכביד וחרטתו על המעשים. כמו כן ציינה השופטת את פרק הזמן בו שהה במעצר וגם תקופה משמעותית (כשנה) בה היה משוחרר בתנאים מגבילים והחל בהליך שיקום. לבסוף, השופטת החליטה לגזור על הנאשם שנה וחצי מאסר בניכוי תקופת מעצרו, מאסר על תנאי ופיצוי של 5,000 שקל לחמותו.

סנגוריו של הנאשם הגישו ערעור מנומק לבית המשפט העליון, וציינו בין היתר כי מאז שחרורו ממעצר ועד עצם היום הזה, רעייתו של הנאשם גרה איתו והשניים מתפקדים כהורים לילדה ומנהלים משפחה למופת. הם ציינו כי גם חמותו של הנאשם העידה שמדובר באדם שעבר שינוי משמעותי מאז שנכנס להליך טיפולי וגמילה מאלכוהול. הסנגורים הוסיפו והדגישו את חרטתו של הנאשם, השיקום שעבר ורצונו למצוא עבודה מסודרת. הם ביקשו שבית המשפט העליון יאמץ את המלצת שירות המבחן להסתפק בעבודות שירות עם צו מבחן לשנה.

"מדובר במערער שאכן הגיע לנקודת השפל בחייו, 'לקח את עצמו בידיים', השתקם באופן מדהים, ולא פחות חשוב מכך, הוא עדיין מצוי בהליך חשוב של טיפול, ולאחר שנים רבות ורעות של התמכרות לטיפה המרה, חזר סוף סוף להיות פיכח, מאושר, נמרץ, עובד, מפרנס, אב ובעל מתפקד למופת, אוהב ונאהב על ידי רעייתו, מחובק ורצוי על ידי המתלוננת (חמתו), כאשר אין באמת סיכון ממנו להישנות ביצוע העבירה", ציינו עורכי הדין בערעור.

השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף קיבלו את עמדת הסנגורים וביטלו את עונש המאסר. "לאחר שעיינו בחומר שבפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, אנו סבורים כי נוכח המהלך השיקומי המרשים שעבר המערער, ומבלי לגרוע מחומרת העבירה בה הורשע, יש מקום לקבל את המלצת שירות המבחן ולהקל משמעותית בעונשו, על מנת שלא להסיטו מהדרך החדשה בה הוא מהלך מזה זמן", ציינו השופטים והטילו על א"א שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. התקופה בה שהה הנאשם במעצר לא תנוכה מתקופת עבודות השירות, בעוד ששאר רכבי גזר הדין יישארו על כנם.