בני נהרי נפטר

בני נהרי נפטר, כבר לפני יותר משבוע. כשהודיעו לי על פטירתו הייתי בבית המשפט בנצרת, במועד הלוויתו הייתי בבית המשפט בבאר שבע, לכן לא הגעתי להלוויה, גם לא לשבעה. הוא היה בערך בן גילי והוותק שלי, צבים זקנים הגוררים עצמם מבית משפט לבית משפט. קראתי קצת הספדים עליו. כבר כמה ימים מעיק עלי בני, "כתבת על השופטת פוזננסקי ועל כומר בקורפו ולכתוב עלי משהו אין לך זמן", הוא אומר, אז בבקשה בני. אתה יודע, ישבת בבית הקודר הזה בבית זבוטינסקי, אבל היית עורך דין וזה הרבה יותר מכל שבח שהדביקו לך המספידים.

מן החוק הפלילי הכרת רק את הסעיפים הבאים בחשבון להסדרי טיעון, אלה שמצטופפים מסעיף 261 לחוק העונשין, "אי מניעת פשע", ועד לסעיף 267. לא היה לי מושג שהסעיפים הללו קיימים ושאין עבירה שאי אפשר לשבץ אותה באחד הסעיפים הללו, עד שהכרתי אותך. ולצידם היית מצוייד תמיד בסעיף 500 המופלא של חוק העונשין שגם הוא בגד מתאים לכל הסדר טיעון. ראיתי מלאכה של אמן ברמה של יאשה חפץ כשהפכת במו"מ עבירת שותפות לרצח, לעבירת שבירת חותם.

היתה לך טביעת עין בני שלא ראיתי לפניך ולא אראה אחריך. הסתכלת על הלקוח במבט מהיר ומיד עמדת על טיבו, האם ישלם שכר טרחה או יתחמק. הייתי איתך באבו כביר כשהוצאנו את ראובן בן מנשה, יהודי מבוהל, חבוש כיפת ענק, מפניו הזעירות מציץ חוטם מחוטט ראוי לשמו, לבוש בגדים שטובים מהם נמסרים לסוכנות הסעד לפליטים. הסתכלת בו במבט מהיר ונקבת בסכום אסטרונומי, האיש ללא היסוס נד בראשו, תנודה זעירה, אך מלאת הוד, כזו שבה טרמפ מוכר את חצי טקסס לרוסים, ויצאנו. הוא ישלם?  אמרתי בחוסר אמון של טירון, שימשתי זמן מה כעורך דין מלווה של בני בתיקים פליליים "מיוחדים". "ישלם עד סוף השבוע", אמר בני, והוא שילם.

כל מה שאני יודע על המשפט הפלילי אני יודע מבני ואני לא מתכוון לאבחנה בין שותף למבצע עיקרי, או ליסודות העבירה "מרמה והפרת אמונים", אלא את מי לקחת כלקוח ואת מי לדחות. מי לא תשמע ממנו, אלא כשתבוא אשתו, גם היא לבושה סחבות, לשלם את שכר הטרחה עד הגרוש האחרון ואפילו אם המשפט עוד לא התחיל, ואפילו אם המשפט לא יתחיל כי הסתיים בהסדר טיעון. את האחר לא לקחת כי יידבק אליך כמו עלוקה וגם כשתזכה אותו זיכוי מלא יבוא וידרוש חזרה את שכר הטרחה ויטען כי הוא זיכה את עצמו ואתה רק הפרעת לו.

השארת לי בירושה, כמה מן הקבוצה האחרונה, אולי תבקר אותם בחלום ותאיים עליהם שתגרור אותם איתך ותזרוק אותם בדרכך לגן העדן, בחולות ראשון לציון, עד כמה שאני זוכר את עבירת הסחיטה באיומים היא לא חלה על חלומות ועל ברי מינן. ואם טענת ההגנה הזו לא תואיל והשופט המגשר הידוע, השופט נ., יגיד מה אתם מציעים, נציע חודש עבודות שרות ותיקון כתב האישום לעבירה של קשירת קשר להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים, סעיף 500 (8) לחוק העונשין בכיר הסעיפים הפליליים, הנראה לעומת סעיפי חוק העונשין האחרים כסוס מירוץ עטור רעמה שחורה כפחם אל מול חמורים אפורים ועפופי זבובים.

ולתועלת הדור שלא ידע את בני נהרי, אלה הסעיפים להסדרי טיעון: (ניתן לקבל עותק מודפס וחתום תמורת 1000 ₪) 

דין מסייע לאחר מעשה [א/26(2)]

מסייע לאחר מעשה, דינו –

(1) אם העבירה היתה פשע – מאסר שלוש שנים;

(2) אם העבירה היתה עוון – מאסר מחצית תקופת העונש שנקבע לאותה עבירה.

262.

אי־מניעת פשע [א/33] תיקון 1939

מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים.

263.

סירוב לעזור במניעת עבירות [א/135]

מי שנצטווה כדין מפי עובד ציבורי, שוטר או אדם אחר, לעזור במניעת עבירות או במעצרו של אדם או במניעת הברחתו או בריחתו של אדם, והוא מסרב או נמנע מהגיש עזרה לפי יכלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

264.

הכשלת עיקול [א/136]

המקבל נכס, מסלקו, מעכבו, מסתירו או עושה בו מעשה אחר ביודעין כי הנכס עוקל או ניטל על פי הוראת בית משפט, בכוונה להפריע או להכשיל את ביצוע העיקול או ההוראה, דינו – מאסר שלוש שנים.

265.

שבירת חותם [ א/137]

השובר, מסלק או עושה ללא מועיל, במזיד, חותם שהוטבע על פי הוראת רשות רשמית, בית משפט או בית דין, דינו – מאסר שנתיים; ואם היה מופקד על שמירת החותם, דינו – מאסר שלוש שנים.

266.

הזנחת השמירה על חותם [א/138]

המופקד על שמירת חותם שהוטבע על פי הוראה של רשות רשמית או של בית משפט או בית דין, והוא בהתרשלות מניח לחותם שישובר או יסולק או ייעשה ללא מועיל, דינו – מאסר שישה חדשים.

ועכשיו, סעיף 500 קשר למעשים אחרים

הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו – מאסר שנתיים:

(1) למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;

(2) לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;

(3) להביא לירידה בערך נכסו של אדם;

(4) למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;

(5) להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;

(6) למנוע או להפריע אדם מעסוק באופן חפשי וכדין במשלח ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשאו יחיד;

(7) להשיג מטרה אסורה;

(8) להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.